ספר הבחור/הקדמות

[הקדמות]

[פתיחה]

אמר אליהו הלוי אשכנזי

בן ארבעים שנה אנכי בשלוח הזמן אותי מויניציאה ובאתי לרומא, ושם נדרשתי לאשר שאלוני בחבור הספר הזה, ואשיב בו דבר כאשר עם לבבי. והנה החיה יי אותי מאז זה שלשים שנה, והרי אני כבן שבעים שנה, ועודני היום חזק, ככחי אז וככחי עתה לצאת ולבא למלחמת הדקדוק והפסוק והמסורת. כי מאז נתחדשו בי דעות אחרות וסברות חדשות אשר לפנים לא ידעתים, מצורף לזה כי מאותו היום והלאה מצאתי שהנחתי קצת דברים שהיו ראויים להכתב ולא כתבתים, גם כתבתי דברים הלואי ולא כתבתים נחמתי כי עשיתים. ואין לתמוה על ככה, כי כן נמצא לרבותינו ז"ל שאמרו דבר בילדותם וחזרו בו בזקנותם, כמו שמצינו "הדר ביה רבא מההיא" (שבת כז א ועוד), וכן רב אשי חזר ממה שאמר במהדורא קמא והלכה כמהדורא בתרא, כדאיתא בסוף פרק מי שמתו (בבא בתרא קנז ב). והנה כמחשבותם מחשבותי ולא טוב אנכי מאבותי, לכן הסכמתי עם לבבי להדפיס הספר הזה שלישית ולהוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובזה איטיב חסדי האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים ללמדם הקדמות כוזבות וראיות בלתי צודקות וחקים לא טובים, וילמדום התלמידים הבאים אחרי, ונמצא שם שמים מתחלל חס ושלום. ולכן בהעתקה הזאת אתקן המעוות, והדורים אישר והמקלקל אכשר, וארים מכשול מדרך עַמי, ובזה יהיה אלדים עִמי. ובכן אתחיל אותה ההקדמה באשר היא, והשירה אשר חברתי בעת ההיא.

[שיר]

וזאת השירה / אשר חברתי ברומא הבירה

אֲשַׁוֵּעַ וְגַם אֶקְרָא לְאִישִׁים / נְעָרִים עִם זְקֵנִים גַּם יְשִׁישִׁים
לְכוּ אֵלַי אֲלַמֶּדְכֶם כְּלָלֵי / לְשׁוֹן קֹדֶשׁ וְהֵם פָּנִים חֲדָשִׁים
יְסוֹד דִּקְדּוּק הֲלֹא בָדוּק בְּסִפְרִי / לְיוֹדְעֵי דָּת וְדִין חַכְמֵי חֲרָשִׁים
הֲלֹא אוֹצִיא לְאוֹר בּוֹ תַּעֲלוּמוֹת / וְאַגִּידָה נְצוּרוֹת הַמְפָרְשִׁים
לְאַרְבָּעָה נְגִידֵי מַאֲמָרִים / אֲחַלְקֵהוּ לְבָאֵר הַדְּרוּשִׁים
וְעִקָּרִים שְׁלֹש עֶשְׂרֵה לְאֶחָד / דְּהַיְנוּ הֵם שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים
יְהִי סִפְרִי בְּשֵׁם בָּחוּר מְכוּנֶה / יְשַׂמֵּחַ אֱלֹדִים וַאֲנָשִׁים

[הקדמה]

וזאת היא ההקדמה / שחברתי ברומא

בשנת חמשת אלפים ומאתים ושבעים ושבעה ליצירה, העיר יי את רוח איש משכיל ומבין בכל מדע, אדר יקר תפארת חשמן אֶגִידִיאוֹ ירום הודו, אשר בקש למצא דברי חפץ וכתוב יושר בספרי לשוננו הקדושה, ולי אני עבדו צעיר המדקדקים אליהו הלוי אשכנזי קרא, ואמר לי מה לך פה אליהו, קום נא ועשה ספר הנותן אמרי שפר בדקדוק לשון הקדש, כי כל ספרי המדקדקים אשר ראיתי אין בהם כדי למלאת חשקי ולרוות צמאי בדקדוק, כי יש מהם שבא בארוכה מרבה דברים ללא הועיל לחכמה זו, ויש מהם שבא בקצרה מניח דברים הצריכים לה. ואתה אזור נא כגבר חלציך ובחר מן שתי הקצוות הממצע, והגד נא תעלומות חכמה בדקדוק הלשון בדברים אשר לא נכתבו וראויים להכתב, וחבר מהם ספר למען יזכו בו הרבים ויעמוד לנס עמים, ואליו גוים ידרשו וימצאו מרגוע לנפשם.

ויהי בשמעי דבריו כי נעמו, קמתי למלא חשקו ונזדרזתי למלאותו, והואלתי לעשות הספר הזה קטן הכמות ורב האיכות בכללים קצרים מועילים והכרחים לכל מי שיבא ללמוד דרכי לשון הקדש, מבלי שאאריך בדברים אשר כתבו המדקדקים אשר לפני וכל ספרי דקדוק מלאים מהם, רק עקר כוונתי בחבור הזה לכתוב קצת כללים ודברים אשר לא קדמני אדם בהם. גם קצת הדברים הטובים אשר כתבו חשובי המדקדקים במקומות מפוזרים בספריהם אחת הנה ואחת הנה זער שם זער שם, ואני אקבצם ואבארם ואעשה מהם כללים ועקרים יקל זכרונם על התלמידים.

והכלל זה יהיה משפט הספר ומעשהו, מכל אשר יצא מחוק ומשפט הדקדוק אשמר, ולא יהיו דברי אלה רק על סתם ההלכה לאמור הדין הוא ככה, ואם נמצא מלה אחת או שתים המשנות סדר ההלכה ויוצאות מן הכלל לא אשים עליהן לב, ובפרט המלות אשר קראו להם המדקדקים 'זרות' או 'מורכבות'. וכבר התחלתי לחבר ספר אחד קטן, וטרם הבראו נקרא שמו 'ספר הרכבה', ובו יהיו מבוארים כל עניני הזרים והמורכבים באר היטב, ואין לי בהם עסק בזה הספר. וכל זה כדי שלא להרבות כמוּתו‍, פן יראה הרואה אותו, וימאסהו בהביטו, אל מראהו ואל גובה קומתו.

לכן כשאביא דמיון מה מהפסוק לא ארבה עליו רעים, רק על פי עד אחד או שנים יקום דבר. אכן על כל פסוק ופסוק ארשום בגליון שם הספר אשר הפסוק ההוא בא בו; ולא זו בלבד אעשה לך, כי אף מספר הפרק אשר יבא בו הפסוק ההוא ארשום על סדר הפרקים אשר סדרו האומות בכל ארבע ועשרים ספרים, וקראו להם בלשונם קַפִּיטוֹלוֹ"שׂ, כי ראיתי בהם צורך ותועלת גדול למעיין בכל ספר אשר ימצא שם ראיית פסוק, כי לפעמים אף אם ידע האדם באיזה מכ"ד ספרים בא הפסוק ההוא, הנה יום או יומים יעמוד וילאה למצא פתח שער מקומו איו.

והאמת כי כבר חלקו בעלי המסרת כל ספר וספר כמו כן לחלקים, וקראו לכל חלק וחלק 'סדר'; וזולת מה שחלקו חמשה חומשי תורה לנ"ב פרשיות, חלקום עוד לסדרים, ואמרו: ספר בראשית פרשיותיו י"ב וסדריו מ"ג, ספר שמות פרשיותיו י"א וסדריו כ"ט וכן כלם. וכן חלקו שאר ספרי העשרים וארבע לסדרים, כמו: ספר יהושע סדריו ל"ד, ירמיה סדריו ל"א וכן כלם, הגדול לפי גָדלו והקטן לפי קָטנו. ומאז שהייתי לאיש תמהתי למה לא נתנו כן בישראל, לרשום בראש כל סדר וסדר על דרך א ב ג ד ה ו וכולי כאשר סדרום בעלי המסרת. והנה ידוע תדע כי זולתנו חלקו ספר שמואל וספר מלכים וספר דברי הימים כל אחד ואחד לב' חלקים.

והנה חלקתי עצמות הספר הזה לארבעה מאמרים, דהיינו שנים בפעלים ושנים בשמות, וחלקתי כל מאמר לשלש עשרה עקרים על שם שלש עשרה עקרי דת אמונתינו הקדושה, נמצא לארבעה המאמרים האלה חמשים ושנים עקרים, סימן להם אליה"ו. ועוד חלקתי כל עקר לחלקים קטנים וציינתים על דרך א ב ג ד וכולי. והתועלת בזה הוא מפורסם ואין צריך לכתבו.

והנה קראתי שם הספר הזה ספר הבחור, וזה לשלש סבות: האחת בהיות הספר הזה בחור וטוב וכלו סולת ואין בו פסולת. השניה בעבור היותו מחובר אל כל בחור ללמוד בו בימי בחרותו, וייטב לבו באחריתו. השלישית בעבור היות שם כנויִי משונה, ובשם 'בחור' מכונה.

ועל זה אמרתי בשירי

אַחִים וְגַם רֵעִים / שִׁמְעוּ דְּבָרַי עִם / סֵפֶר מְאֹד נָעִים / הַיּוֹם יְלִדְתִּיהוּ
יַעַן לְכָל בָּחוּר / הוּא טוֹב וְגַם בָּחוּר / וַאֲנִי שְׁמִי בָּחוּר / בָּחוּר קְרָאתִיהוּ

ואלו הם סִמני הספר

המאמר הראשון

בביאור גזרת הפעלים. ונחלק לשלש עשרה עקרים

העקר הראשון – בחלוקת כל שרשי הלשון לשמונה חלקים.

העקר השני – בביאור ההבדלים אשר בין כל אחת ואחת משמנה החלוקות הנזכרים.

העקר השלישי – בביאור שלש השמות המונחים לשלש האותיות השרשיות, ובביאור גדר הפעלים השלמים ושאינן שלמים.

העקר הרביעי – בביאור ששה הזמנים הנקראים פעולות, ואבארם שתים שתים, ואתחיל בעברים ובעתידים.

העקר החמישי – בביאור הבנוניים הפעולים.

העקר הששי – בביאור המקור והצווי.

העקר השביעי – אתחיל בו לבאר הוראות הבנינים, ותבואר בו הוראת בנין הקל לבדו.

העקר השמיני – בביאור הוראת בנין נִפְעַל.

העקר התשיעי – בביאור הוראת בנין פִּעֵל הדגוש.

העקר העשירי – בביאור הוראת בנין פֻּעַל.

העקר האחד עשר – בביאור הוראת בנין הִפְעִיל.

העקר השנים עשר – בביאור הוראת בנין הָפְעַל.

העקר השלש עשרה – בביאור הוראת בנין הִתְפַּעֵל.

המאמר השני

בביאור ההבדלים אשר בין כל בנין ובנין מצד הנקודות, ואבארם גם כן שנים שנים

העקר הראשון – בביאור נקודת הקל והנִפְעַל מהשלמים וסימניהם.

העקר השני – בביאור נקודת פִּעֵל, פֻּעַל מהשלמים וסימניהם.

העקר השלישי – בביאור נקודת הִפְעִיל וְהָפְעַל מהשלמים וסימניהם.

העקר הרביעי – בביאור נקודת בנין הִתְפַּעֵל מהשלמים וסימניו.

העקר החמישי – בביאור גזרת חסרי פ"א נו"ן, כמו נגשׁ.

העקר הששי – בביאור גזרת נחי פ"א אל"ף או יו"ד, כמו אמר, ישׁב.

העקר השביעי – בביאור נקודות בנין הקל והנִפְעַל מגזרת נחי עי"ן כמו קום.

העקר השמיני – להוכיח שבנין פִּעֵל הדגוש שבגזרה זו הוא הבנין אשר קראו לו קצת המדקדקים 'מרובע', ובביאור ההִפְעִיל וההִתְפַּעֵל.

העקר התשיעי – בביאור נקודת גזרת נחי למ"ד אל"ף כמו קרא.

העקר העשירי – בביאור נקודת גזרת נחי למ"ד ה"א כמו גלה.

העקר האחד עשר – בביאור נקודת בנין הקל והנִפְעַל מגזרת הכפולים.

העקר השנים עשר – בביאור חמשה הבנינים האחרים מגזרת הכפולים.

העקר השלש עשרה – בביאור קצת כללים מהגזרות המורכבות.

המאמר השלישי

בביאור משקלי השמות מהשלמים. וגם הוא נחלק לשלש עשרה עקרים

העקר הראשון – בביאור מה היא הכוונה במלת 'משקל', ואיך שוקלין את השמות.

העקר השני – בביאור סבת השתנות נקודות השמות, ואיזה הם הנקודות המשתנות, ולאיזה נקודות הם משתנות.

העקר השלישי – בביאור משקלי השמות שהם בסגול.

העקר הרביעי – בביאור משקלי השמות שתנועתם הראשונה חולם.

העקר החמישי – בביאור משקלי השמות [של] שאר הנקודות בכלל.

העקר הששי – בביאור הקדמה אחת לכנויי השמות.

העקר השביעי – בביאור הכנויים והאותיות המשמשות בכנוים.

העקר השמיני – בביאור משקלי השמות הנקביים הבאים עם ה"א הנקבה.

העקר התשיעי – בביאור הרבוי משמות הנקביים.

העקר העשירי – בביאור השמות הנקביים הבאים בלשון יחידה עם תי"ו בסוף.

העקר העקר האחד עשר – בביאור כנויי השמות הנקביים אשר סופם ה"א או תי"ו, ובביאור ההפרש שביניהם.

העקר השנים עשר – בביאור השמות אשר בהם תוספת ה"א או אל"ף או מ"ם בראש או בסוף.

העקר השלש עשרה – בביאור השמות אשר בהם תוספת נו"ן או תי"ו או יו"ד בראש או בסוף.

המאמר הרביעי

בביאור משקלי השמות שאינן שלמים. ונחלק גם הוא לשלש עשרה עקרים

העקר הראשון – בביאור שמות חסרי פ"א נו"ן.

העקר השני – בביאור שמות נחי פ"א אל"ף או יו"ד.

העקר השלישי – בביאור שמות נחי העי"ן הבאים בתוספת אות.

העקר הרביעי – בביאור שמות נחי העי"ן הבאים בלי תוספת אות.

העקר החמישי – בביאור שמות נחי למ"ד אל"ף.

העקר הששי – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א.

העקר השביעי – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים בתוספת מ"ם בראש ובתי"ו בסוף.

העקר השמיני – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים בלי תוספת אות בראש והם בה"א הנקבה.

העקר התשיעי – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים עם ה"א שרשית בסוף.

העקר העשירי – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א של שתי אותיות.

העקר האחד עשר – בביאור שמות מגזרת הכפולים הבאים בחסרון אות.

העקר השנים עשר – בביאור שמות מהכפולים הבאים בתוספת מ"ם או תי"ו בראש.

העקר השלש עשרה – בביאור שמות של ארבע או חמש אותיות.

סליקו הסימנים / ובשם שוכן מעונים / אתחיל הספר / הנותן אמרי שפר