לדלג לתוכן

ספר הבחור/מאמר ד/עיקר א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


בביאור משקלי השמות שאינם שלמים, ונחלק גם הוא לשלש עשרה עקרים

בביאור שמות חסרי פ"א נו"ן

דע כי כל שמות חסרי פ"א נו"ן הם בתוספת מ"ם בראש, ותמיד היא פתוחה ודגש אחריה להורות על הנו"ן החסרה, כמו "מַטַּע יְיָ" (ישעיהו סא ג), "מַסָּע וְשִׁרְיָה" (איוב מא יח), שרשם נָטַע, נָסַע. וכן מַבּוּעַ, מַבּוּל, שרשם נָבַע, נָבַל. ובאים בה"א הנקבה, כמו מַפָּלָה, מַטָּרָה; ובצרי, כמו מַגֵּפָה, מַסֵּכָה ודומיהם. וכן מַצֵּבָה מחסרי פ"א יו"ד, כי דין אחד להם ולחסרי פ"א נו"ן, כמבואר במאמר שני בעקר ששי בסימן ששי.

והנה כבר ידעת כי השמות הדגושים לא ישתנו, כמבואר במאמר שלישי בעקר החמישי בסימן א.

ועל זה הדרך באים חסרי הפ"א עם נחי הלמ"ד, כמו מַכָּה, מַצָּה ודומיהם, שרשם נָכָה, נָצָה, והה"אין לנקבות. אבל "קָצַר הַמַּצָּע" (ישעיהו כח כ) שרשו יָצַע. ומהם בה"א שרשית: מַטֶּה, והראיה שהיא שרשית, שהיא בסגול, וזה יתבאר לך במאמר זה בעקר ששי. וכן מחסרי הקצוות: מַתָּן, ובחסרון שני הקצוות: מַתָּת.

והכלל, כל שם שתמצא במ"ם פתוחה בראש ודגש אחריה, הרי הוא שם מחסרי נו"ן. ונמצאים שנים בתוספת ה"א בראש ודגש אחריה, כמו "רֶוַח וְהַצָּלָה" (אסתר ד יד), "הַכָּרַת פְּנֵיהֶם" (ישעיהו ג ט), שרשם נָצַל, נָכַר. ונמצא שנים בלי תוספת אות בראש, והם שִׂיא, ושִׂיג, כמו "יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ" (איוב כ ו), "וְכִי שִׂיג לוֹ" (מ"א יח כז), שרשם נָשָׂא, ונָשַׂג. ואין להביא ראיה מהם, כי מעטים הם.