ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ד
בביאור משקלי השמות שתנועתם הראשונה חולם
א
[עריכה]דע כשהתנועה הראשונה חולם היא תשוב לקמץ-חטף בכנויי היחיד וברבויו ובסמיכותו ובכנויו, אבל בתנאי שהתנועה השנית תהיה סגול ולא נקודה אחרת, כמו אֹזֶן, קֹדֶשׁ, חֹדֶשׁ ודומיהם, כמו אָזְנוֹ, קָדְשׁוֹ, חָדְשׁוֹ, אָזְנַיִם, אָזְנֵי, אָזְנָיו וכולי. אבל בסמיכות היחיד לא ישתנו, כמו "אֹזֶן אַהֲרֹן" (שמות כט כ), "קֹדֶשׁ יְיָ" (ויקרא יט ח) ודומיהם.
ב
[עריכה]וכשהתנועה השנית אינה סגול כמו אוֹצָר, כּוֹכָב, עוֹלָל ודומיהם, החולם שבראש לא ישתנה כלל; והקמץ או הצרי שבסוף, כתבתי דרך השתנותם בעקר שני בסימן שני. והנה כבר כתבתי בשמות של שש נקדות בעקר שלישי בסימן ז, שבשביל חי"ת או עי"ן ישוב הסגול שבסוף לפתח, תדע שכן הכלל גם פה, כמו אוֹרַח, כּוֹבַע, תאמר אָרְחוֹ, כָּבְעוֹ וכולי. אבל כשעי"ן-הפעל אחת מאותיות הגרון אז ישוב החטף-קמץ תחת עי"ן-הפעל ופ"א-הפעל בקמץ, כמו מן אֹהֶל – "וַיֵּט אָהֳלֹה" (בראשית לה כא), ומן תֹּאַר – "מַה תָּאֳרוֹ" (ש"א כח יד). ויש הפ"א בחולם: "וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם" (ישעיהו נב יד).