ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יג

<< · ספר הבחור · מאמר ד · עיקר יג

העקר השלש עשרה

בביאור שמות של ארבע או חמש אותיות

א

דע כי נמצאים כפולים של ארבע אותיות, רוצה לומר שבין שני אותיות כפולות שבסוף יבא בפעם אחרת פ"א-הפעל. כמו מן ברר – בַּרְבּוּרִים, מן בקק – בַּקְבּוּק, מן צלל – צִלְצָל, מן קדד – קָדְקֹד.

ב

ועוד נמצאים כפולים של ארבע אותיות, ונכפלה בהם למ"ד-הפעל. כמו רַעֲנָן, שַׁאֲנָן, חַכְלִיל. ועם ה"א הנקבה – שַׁעֲרוּרָה, וביו"ד נוספת – שַׁעֲרוּרִיָּה.

ג

ונמצאים כפולים של חמש אותיות, רוצה לומר כפולים העי"ן והלמ"ד. כמו מן ירק – יְרַקְרַק, ומן אָדוֹם – אֲדַמְדַּם, ומן אסף – אֲסַפְסוּף ודומיהם.

ד

ונמצאים של חמש אותיות שאין דומה לחברתה, כמו שַׁעַטְנֵז, צְפַרְדֵּעַ. יש אומרים שהם מורכבים, כמו שַׁעַטְנֵז – שׁוֹעַ טָווּי ונוּז (משנה כלאים ט ח). צְפַר דֵּעַ – רוצה לומר שיודע הבֹקר. וכן של ארבע אותיות, פִּלֶגֶשׁ – פלג אשה. ויותר נכון לומר כי הם שמות מלשון מצרי או בבלי או פרסי. וכלל אומר לך, כי כל מלה אשר היא של חמש אותיות אינה מלשון הקדש, וכן "פַּתְשֶׁגֶן" (אסתר ג, יד), "דַּרְכְּמוֹנִים" (עזרא ב, סט), "אֲחַשְׁתְּרָנִים" (אסתר ח, י), "אֲחַשְׁדַּרְפְּנִים" (אסתר ח, ט) ודומיהם, כאשר אבאר בהקדמת ספר ההרכבה. ויש שמות שיש בהם אל"ף בראש או נו"ן בסוף, ויש בהם מחלוקת אם הם שרשיות או נוספות, כמו אַבְנֵט, חַשְׁמָן, וכן אַרְגָּמָן ורבים כאלה. יש אומרים שהאל"פין והנו"נין נוספות, כאל"ף אֶזְרוֹעַ וכנו"ן של זִכָּרוֹן.

ה

ואשר הם של ארבע אותיות נבדלות הם רבים מאד, כמו כַּפְתּוֹר, סְפָרַד, גַּרְזֶן, בַּרְזֶל, גִּזְבָּר, סִרְפַּד, טִפְסָר ודומיהם. וכבר ידעת כי הקמוצים והצרויים בסוף ישתנו, ותראה בשלמים ותלמוד מאותן של שלש אותיות, כי דרך אחד להם על הרוב.

ו

גם נמצאים מרובעים הבאים דגושים ברבוי, והם אותם שהנקודה האחרונה פתח. כמו מן חַשְׁמַל, נאמר הרבוי חַשְׁמַלִּים, וכן "כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה" (יחזקאל ח, ב) דגושה הלמ"ד, וכן מן "וְגַנְזַכָּיו" (דה"א כח, יא), נאמר גַּנְזַךְ, גַּנְזַכִּים. וכן מן "בְּרֹב שַׂרְעַפַּי" (תהלים צד, יט) – שַֹרְעַף, כלם פתוחים. וכן מן "יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים" (תהלים סח, לב), נאמר חַשְׁמַן אֶגִידִיאוֹ יר"ה. אשר בשמו חברתי הספר הזה ברומא בשנת לרומא כמבואר בהקדמה.

תם ת"ל