משנה עבודה זרה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


עבודה זרה פרק א: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת עבודה זרה · פרק ראשון ("לפני אידיהן") · >>

פרקי מסכת עבודה זרה: א ב ג ד ה

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהן, להשאילן ולשאול מהן, להלוותן וללוות מהן, לפרען ולפרוע מהן.

רבי יהודה אומר, נפרעין מהן מפני שהוא מיצר לו.

אמרו לו, אף על פי שמיצר הוא עכשיו, שמח הוא לאחר זמן.

משנה ב[עריכה]

רבי ישמעאל אומר, שלשה ימים לפניהם ושלשה ימים לאחריהם אסור.

וחכמים אומרים, לפני אידיהן אסור, לאחר אידיהן מותר.

משנה ג[עריכה]

ואלו אידיהן של גוים, קלנדא, וסטרנורא, וקרטסים, ויום גנוסיא של מלכים, ויום הלידה, ויום המיתה, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, כל מיתה שיש בה שרפה, יש בה עבודה זרה.

ושאין בה שרפה, אין בה עבודה זרה.

[ אבל ] יום תגלחת זקנו ובלוריתו, יום שעלה בו מן הים, ויום שיצא [ בו ] מבית האסורים, וגוי שעשה משתה לבנו, אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש [ בלבד ].

משנה ד[עריכה]

עיר שיש בה עבודה זרה, חוצה לה מותר.

היה חוצה לה עבודה זרה, תוכה מותר.

מהו לילך לשם, בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום, אסור.

ואם היה יכול להלך בה למקום אחר, מותר.

עיר שיש בה עבודה זרה והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות, זה היה מעשה בבית שאן, ואמרו חכמים, המעוטרות אסורות ושאינן מעוטרות מותרות.

משנה ה[עריכה]

אלו דברים אסורים למכור לגוים, אצטרובלין, ובנות שוח ופטוטרותיהן, ולבונה, ותרנגול הלבן.

רבי יהודה אומר, מותר למכור לו תרנגול לבן בין התרנגולין.

ובזמן שהוא בפני עצמו, קוטע את אצבעו ומוכרו לו, לפי שאין מקריבין חסר לעבודה זרה.

ושאר כל הדברים, סתמן מותר, ופירושן אסור.

רבי מאיר אומר, אף דקל טב וחצב ונקליבם אסור למכור לגוים.

משנה ו[עריכה]

מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים, מוכרין.

מקום שנהגו שלא למכור, אין מוכרין.

ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה, עגלים וסייחים, שלמים ושבורין.

רבי יהודה מתיר בשבורה.

ובן בתירא מתיר בסוס.

משנה ז[עריכה]

אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים.

אין בונין עמהם בסילקי, גרדום, ואיצטדיא, ובימה.

אבל בונים עמהם בימוסיאות ובית מרחצאות.

הגיעו לכיפה שמעמידין בה עבודה זרה, אסור לבנות.

משנה ח[עריכה]

[ ואין עושין תכשיטין לעבודה זרה, קטלאות ונזמים וטבעות.

רבי אליעזר אומר, בשכר מותר ].

אין מוכרין להם במחובר לקרקע, אבל מוכר הוא משיקצץ.

רבי יהודה אומר, מוכר הוא לו על מנת לקוץ.

אין משכירין להם בתים בארץ ישראל, ואין צריך לומר שדות.

ובסוריא משכירין להם בתים, אבל לא שדות.

ובחוץ לארץ מוכרין להם בתים ומשכירין שדות, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר, בארץ ישראל משכירין להם בתים, אבל לא שדות.

ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות.

ובחוצה לארץ מוכרין אלו ואלו.

משנה ט[עריכה]

אף במקום שאמרו להשכיר, לא לבית דירה אמרו, מפני שהוא מכניס לתוכו עבודה זרה, שנאמר (דברים ז) ולא תביא תועבה אל ביתך.

ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ, מפני שהיא נקראת על שמו.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה עבודה זרה א ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אסור מלשאת ומלתת עמהן ומלהשאילן ומלשאול מהן מלהלוותן ומללוות מהן מלפורען ומלפרוע מהן רבי יהודה אומר נפרעין מהן מפני שהוא מצר אמרו לו אף על פי שהוא מצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן.

(ב) רבי ישמעאל אומר שלשה לפניהן ושלשה לאחריהן אסור וחכמים אומרין לפני אידיהן אסור ולאחר אידיהן מותר.

(ג) ואלו אידיהן של גוים קלנדיס וסטרנליה וקראטיסס ויום גניסיה של מלכים ויום הלידה ויום המיתה דברי רבי מאיר וחכמים אומרין כל מיתה שיש בה שריפה יש בה עבודה זרה ושאין בה שריפה אין בה עבודה זרה יום תגלחת זקנו ובלוריתו יום שעלה בו מן הים ויום שיצא בו מבית האסורים אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש.

(ד) עיר שיש בה עבודה זרה חוצה לה מותר היה חוצה לה עבודה זרה תוכה מותר מהו לילך לשם בזמן שהדרך מיוחדת לאותו המקום אסור ואם יכל לילך בה ממקום אחר מותר עיר שיש בה עבודה זרה והיו בה חנייות מעוטרות ושאינן מעוטרות זה היה מעשה בבית שאן ואמרו חכמים המעוטרות אסורות ושאינן מעוטרות מותרות.

(ה) אלו דברים אסורין למכור לגוים אצטרובלין ובנות שוח בפטוטרותיהן ולבונה ותרנגול לבן רבי יהודה אומר מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין בזמן שהוא בפני עצמו קוטע את אצבעו ומוכרו שאין מקריבין חסר לעבודה זרה ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירושן אסור רבי מאיר אומר אף דקל טב וחצב ונקליבס אסור למכור לגוים.

(ו) מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים מוכרין מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין ואל ישנה אדם מפני המחלקות ובכל מקום אין מוכרין להן בהמה גסה עגלים וסייחים שלמים ושבורין רבי יהודה מתיר בשבורה בן בתירה מתיר בסוס.

(ז) אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו ניזקה לרבים אין בונין עמהן בסילקי וגרדון אסטדיא ובימה אבל בונין עמהן דימוסיות ומרחצאות הגיעו לכיפה שמעמידין בה עבודה זרה אסור לבנותה.

(ח) אין מוכרין להן במחובר לקרקע אבל מוכר הוא משייקצץ רבי יהודה אומר מוכר הוא לו על מנת לקוץ ואין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות ובסוריה משכירין בתים אבל לא שדות ובחוצה לארץ מוכרין להם בתים ומשכירין שדות דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר אף בארץ משכירין להם בתים ובסוריה מוכרין בתים ומשכירין שדות ובחוצה לארץ מוכרין אלו ואלו.

(ט) אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה שנאמר ולא תביא תועבה אל ביתך (דברים ז כו) ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ מפני שהיא נקראת על שמו.

פירושים[עריכה]