משנה עבודה זרה א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עבודה זרה · פרק א · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

רבי ישמעאל אומר, שלשה ימים לפניהם ושלשה ימים לאחריהם אסור.

וחכמים אומרים, לפני אידיהן אסורו, לאחר אידיהן מותר.

נוסח הרמב"ם

רבי ישמעאל אומר שלשה לפניהן ושלשה לאחריהן אסור וחכמים אומרין לפני אידיהן אסור ולאחר אידיהן מותר.

פירוש הרמב"ם

פסק ההלכה בגולה אין אסור אלא יום אידיהן בלבד, וכל מה שלוקחין ומוכרין עמהם ביום אידיהן אסור, כלומר שאסור ליהנות ממנו, ואין הלכה כרבי ישמעאל.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לאחר אידיהן מותר - וכן הלכה. ובגולה שאין אנו יכוליס להעמיד עצמנו מלישא וליתן עמהם, שעיקר. פרנסתנו מהם, ועוד משום יראה ז, אינו אסור אלא יום אידם בלבד. יהאידנא נהוג עלמא היתר אפילו בכל יום אידם, משום דקים להו לרבנן בגווייהו דלא אזלי ומודו ח. [דכל הני דאתסרי בזו המסכתא מיירי בעובדי אלילים וע"ז ממש]:

פירוש תוספות יום טוב

וחכמים אומרים לפני אידיהן אסור וכו'. חכמים היינו ת"ק. הן בלא אידיהן איכא בינייהו ת"ק סבר הן בלא אידיהן [כדקתני לפני אידיהן וכו' ש"מ שלשה לפניהם. לבד האיד קאמר] ורבנן בתראי סברי הן ואידיהן. ואי בעית אימא וכו'. גמרא:

לאחר אידיהן מותר. כתב הר"ב ובגולה וכו'. ועוד משום יראה לשון הרמב"ם במשנה ד'. אבל אנחנו אנוסים. ונתקיים בנו מה שנאמר (דברים ד') ועבדתם שם אלהים אחרים עץ ואבן. ע"כ. ומ"ש הר"ב והאידנא וכו' דכל הני דאתסור בזו המסכתא מיירי בעובדי אלילים וע"ז ממש. ואלו הגוים לאו עובדי ע"ז ממש הם. כלומר שאינם יודעים בטיב ע"ז כל כך וכדאמרינן בפ"ק דחולין [דף י"ג ע"ב] גוים שבח"ל לאו עובדי ע"ז הם אלא מנהג אבותיהם בידיהם. בית יוסף סוף סי' קמ"ח:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על המשנה) וחכמים אומרים כו'. חכמים היינו תנא קמא. הן בלא אידיהן איכא בינייהו תנא קמא סבר הן בלא אידיהן. ורבנן בתראי סברי הן ואידיהן. ואי בעית אימא כו'. גמרא:

(ז) (על הברטנורא) לשון הרמב"ם במשנה ד', אבל אנתנו אנוסים, ונתקיים בנו מה שנאמר (דברים ד') ועבדתם שם אלהים אחרים עץ ואבן. ע"כ:

(ח) (על הברטנורא) דכל הני דאיתסור בזו המסכת מיירי בעובד אלילים וע"ז ממש. ואלו הגוים לא עובדי ע"ז ממש הם כלומר שאינם יודעים בטיב ע"ז כל כך, וכדאמרינן בפ"ק דחולין דף י"ג ע"ב, גוים שבחוץ לארץ לאו עובדי ע"ז הם. אלא מנהג אבותיהם בידיהם. ב"י סוף סימן קמ"ח:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שלשה ימים לפניהם ושלשה ימים וכו':    מחק הר"ר יהוסף שתי מלות ימים וכתב כן מצאתי בכל הספרים ע"כ:

וחכמים אומרים לפני אידיהן אסור ולאחר אידיהן מותר:    בגמרא פריך חכמים היינו ת"ק ומשני דת"ק סבר שלשה ימים לפני אידיהן מלבד יום אידיהן עצמו ורבנן בתראי סברי הן ואידיהן הכל שלשה בלבד ואיבעית אימא דת"ק דקאמר אסור לשאת ולתת וכו' דוקא לכתחלה ואם נשא ונתן דיעבד שפיר דמי ורבנן בתראי דקאמרי אסור סתמא אפילו דיעבד ואב"א דאיכא בינייהו דת"ק סבר דאסור לשאת ולתת עמהם שלשה ימים קודם אידיהם דוקא כשאין יד עו"ג תקיפה על ישראל אבל כי מסתפינן מינייהו אין אסור אלא יום אידם ורבנן בתראי סברי לפני אידיהם לעולם אסור ואב"א דאיכא בינייהו דת"ק סבר ג' ימים לפני אידיהם אסור ורבנן בתראי דלא יהבי חושבנא אלא אסור סתמא קאמרי אית להו כנחום המדי דאין אסור אלא יום אחד לפני אידיהן:


פירושים נוספים