לדלג לתוכן

משנה עבודה זרה א ניקוד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק א

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א)

לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים,

אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן,
לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאֹל מֵהֶן,
לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן,
לְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
נִפְרָעִין מֵהֶן,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר לוֹ.
אָמְרוּ לוֹ:
אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר הוּא עַכְשָׁיו,
שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן:
(ב)

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:

שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵיהֶם וּשְׁלשָׁה יָמִים לְאַחֲרֵיהֶם אָסוּר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
לִפְנֵי אֵידֵיהֶן אָסוּר,
לְאַחַר אֵידֵיהֶן מֻתָּר:
(ג)

וְאֵלּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם:

קָלֶנְדָּא, וְסַטֶּרְנוּרָא, וּקְרָטֵסִים,
וְיוֹם גֶּנוּסְיָא שֶׁל מְלָכִים,
וְיוֹם הַלֵּדָה,
וְיוֹם הַמִּיתָה,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
כָּל מִיתָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂרֵפָה,
יֵשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה;
וְשֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵפָה,
אֵין בָּה עֲבוֹדָה זָרָה.
אֲבָל יוֹם תּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ,
יוֹם שֶׁעָלָה בּוֹ מִן הַיָּם,
וְיוֹם שֶׁיָּצָא בּוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים,
וְגוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ,
אֵינוֹ אָסוּר,
אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבַד:
(ד)

עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה,

חוּצָה לָהּ מֻתָּר.
הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה,
תּוֹכָהּ מֻתָּר.
מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם?
בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם, אָסוּר;
וְאִם הָיָה יָכוֹל לְהַלֵּךְ בָּהּ לְמָקוֹם אַחֵר, מֻתָּר.
עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה,
וְהָיוּ בָּהּ חֲנוּיוֹת מְעֻטָּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת,
זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן,
וְאָמְרוּ חֲכָמִים:
הַמְּעֻטָּרוֹת אֲסוּרוֹת,
וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת מֻתָּרוֹת:
(ה)

אֵלּוּ דְּבָרִים אֲסוּרִים לִמְכֹּר לְגוֹיִם:

אִצְטְרוּבָּלִין,
וּבְנוֹת שׁוּחַ וּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן,
וּלְבוֹנָה,
וְתַרְנְגוֹל הַלָּבָן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מֻתָּר לִמְכֹּר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין;
וּבִזְמַן שֶׁהוּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
קוֹטֵעַ אֶת אֶצְבָּעוֹ וּמוֹכְרוֹ לוֹ,
לְפִי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה.
וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים,
סְתָמָן מֻתָּר,
וּפֵרוּשָׁן אָסוּר.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָב וְנִקְלִיבָם,
אָסוּר לִמְכֹּר לְגוֹיִם:
(ו)

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכֹּר בְּהֵמָה דַּקָּה לְגוֹיִם,

מוֹכְרִין;
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכֹּר,
אֵין מוֹכְרִין.
וּבְכָל מָקוֹם אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בְּהֵמָה גַּסָּה,
עֲגָלִים וּסְיָחִים,
שְׁלֵמִים וּשְׁבוּרִין.
רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בִּשְׁבוּרָה.
וּבֶן בְּתֵירָא מַתִּיר בְּסוּס:
(ז)

אֵין מוֹכְרִין לָהֶם דֻּבִּין וַאֲרָיוֹת,

וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים.
אֵין בּוֹנִין עִמָּהֶם בָּסִילִקִי, גַּרְדּוֹם, וְאִיצְטַדְיָא, וּבִימָה;
אֲבָל בּוֹנִים עִמָּהֶם בִּימוֹסְיָאוֹת וּבֵית מֶרְחֲצָאוֹת.
הִגִּיעוּ לַכִּפָּה שֶׁמַּעֲמִידִין בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה,
אָסוּר לִבְנוֹת:
(ח)

וְאֵין עוֹשִׂין תַּכְשִׁיטִין לַעֲבוֹדָה זָרָה,

קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת;
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
בְּשָׂכָר מֻתָּר.
אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע,
אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיִּקָּצֵץ;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מוֹכֵר הוּא לוֹ עַל מְנָת לָקֹץ.
אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת;
וּבְסוּרְיָא מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים,
אֲבָל לֹא שָׂדוֹת;
וּבְחוּץ לָאָרֶץ מוֹכְרִין לָהֶם בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים,
אֲבָל לֹא שָׂדוֹת;
וּבְסוּרְיָא מוֹכְרִין בָּתִּים,
וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת;
וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין אֵלּוּ וְאֵלּוּ:
(ט)

אַף בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר,

לֹא לְבֵית דִּירָה אָמְרוּ,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס לְתוֹכוֹ עֲבוֹדָה זָרָה,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, כו):
וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ.
וּבְכָל מָקוֹם לֹא יַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ: