משנה עבודה זרה א דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה עבודה זרה א: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

משנה א[עריכה]

לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהן, להשאילן ולשאול מהן, להלוותן וללוות מהן, לפרען ולפרוע מהן.

רבי יהודה אומר, נפרעין מהן מפני שהוא מיצר לו.

אמרו לו, אף על פי שמיצר הוא עכשיו, שמח הוא לאחר זמן.

משנה ב[עריכה]

רבי ישמעאל אומר, שלשה ימים לפניהם ושלשה ימים לאחריהם אסור.

וחכמים אומרים, לפני אידיהן אסור, לאחר אידיהן מותר.

משנה ג[עריכה]

ואלו אידיהן של גוים, קלנדא, וסטרנורא, וקרטסים, ויום גנוסיא של מלכים, ויום הלידה, ויום המיתה, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, כל מיתה שיש בה שרפה, יש בה עבודה זרה.

ושאין בה שרפה, אין בה עבודה זרה.

[ אבל ] יום תגלחת זקנו ובלוריתו, יום שעלה בו מן הים, ויום שיצא [ בו ] מבית האסורים, וגוי שעשה משתה לבנו, אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש [ בלבד ].

משנה ד[עריכה]

עיר שיש בה עבודה זרה, חוצה לה מותר.

היה חוצה לה עבודה זרה, תוכה מותר.

מהו לילך לשם, בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום, אסור.

ואם היה יכול להלך בה למקום אחר, מותר.

עיר שיש בה עבודה זרה והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות, זה היה מעשה בבית שאן, ואמרו חכמים, המעוטרות אסורות ושאינן מעוטרות מותרות.

משנה ה[עריכה]

אלו דברים אסורים למכור לגוים, אצטרובלין, ובנות שוח ופטוטרותיהן, ולבונה, ותרנגול הלבן.

רבי יהודה אומר, מותר למכור לו תרנגול לבן בין התרנגולין.

ובזמן שהוא בפני עצמו, קוטע את אצבעו ומוכרו לו, לפי שאין מקריבין חסר לעבודה זרה.

ושאר כל הדברים, סתמן מותר, ופירושן אסור.

רבי מאיר אומר, אף דקל טב וחצב ונקליבם אסור למכור לגוים.

משנה ו[עריכה]

מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים, מוכרין.

מקום שנהגו שלא למכור, אין מוכרין.

ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה, עגלים וסייחים, שלמים ושבורין.

רבי יהודה מתיר בשבורה.

ובן בתירא מתיר בסוס.

משנה ז[עריכה]

אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים.

אין בונין עמהם בסילקי, גרדום, ואיצטדיא, ובימה.

אבל בונים עמהם בימוסיאות ובית מרחצאות.

הגיעו לכיפה שמעמידין בה עבודה זרה, אסור לבנות.

משנה ח[עריכה]

[ ואין עושין תכשיטין לעבודה זרה, קטלאות ונזמים וטבעות.

רבי אליעזר אומר, בשכר מותר ].

אין מוכרין להם במחובר לקרקע, אבל מוכר הוא משיקצץ.

רבי יהודה אומר, מוכר הוא לו על מנת לקוץ.

אין משכירין להם בתים בארץ ישראל, ואין צריך לומר שדות.

ובסוריא משכירין להם בתים, אבל לא שדות.

ובחוץ לארץ מוכרין להם בתים ומשכירין שדות, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר, בארץ ישראל משכירין להם בתים, אבל לא שדות.

ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות.

ובחוצה לארץ מוכרין אלו ואלו.

משנה ט[עריכה]

אף במקום שאמרו להשכיר, לא לבית דירה אמרו, מפני שהוא מכניס לתוכו עבודה זרה, שנאמר (דברים ז) ולא תביא תועבה אל ביתך.

ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ, מפני שהיא נקראת על שמו.

משנה עבודה זרה א: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב