משנה עבודה זרה א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) לפני אידיהן של גוים שלשה ימים -

אסור מלשאת ומלתת עמהן,

ומלהשאילן ומלשאול מהן,

מלהלוותן ומללוות מהן,

מלפורען ומלפרוע מהן.

רבי יהודה אומר:

נפרעין מהן - מפני שהוא מיצר.

אמרו לו:

אף על פי שהוא מיצר עכשיו - שמח הוא לאחר זמן.

(ב) רבי ישמעאל אומר:

שלשה לפניהן, ושלשה לאחריהן - אסור.

וחכמים אומרין:

לפני אידיהן - אסור,

ולאחר אידיהן - מותר.

(ג) ואלו אידיהן של גוים -

קלנדיס, וסטרנליה, וקראטיסס,

ויום גניסיה של מלכים, ויום הלידה, ויום המיתה - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין:

כל מיתה שיש בה שריפה - יש בה עבודה זרה,

ושאין בה שריפה - אין בה עבודה זרה.

יום תגלחת זקנו, ובלוריתו,

יום שעלה בו מן הים,

ויום שיצא בו מבית האסורים,

אינו אסור, אלא - אותו היום, ואותו האיש.

(ד) עיר שיש בה עבודה זרה -

חוצה לה - מותר.

היה חוצה לה עבודה זרה - תוכה מותר.

מהו לילך לשם?

בזמן שהדרך מיוחדת לאותו המקום - אסור.

ואם יכול לילך בה ממקום אחר - מותר.

עיר שיש בה עבודה זרה,

והיו בה חניות מעוטרות, ושאינן מעוטרות -

זה היה מעשה בבית שאן, ואמרו חכמים:

המעוטרות - אסורות,

ושאינן מעוטרות - מותרות.

(ה) אלו דברים אסורין למכור לגוים?

אצטרובלין, ובנות שוח בפטוטרותיהן,

ולבונה, ותרנגול לבן.

רבי יהודה אומר:

מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין,

בזמן שהוא בפני עצמו - קוטע את אצבעו, ומוכרו,

שאין מקריבין חסר - לעבודה זרה.

ושאר כל הדברים -

סתמן - מותר,

ופירושן - אסור.

רבי מאיר אומר:

אף דקל טב, וחצב, ונקליבס - אסור למכור לגוים.

(ו) מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים - מוכרין,

מקום שנהגו שלא למכור - אין מוכרין.

ואל ישנה אדם - מפני המחלקות.

ובכל מקום - אין מוכרין להן,

בהמה גסה, עגלים,

וסייחים שלמים, ושבורין.

רבי יהודה - מתיר בשבורה.

בן בתירה - מתיר בסוס.

(ז) אין מוכרין להן דובין, ואריות,

ולא כל דבר - שיש בו ניזקה לרבים.

אין בונין עמהן - בסילקי, וגרדון, אסטדיא, ובימה.

אבל בונין עמהן - דימוסיות, ומרחצאות.

הגיעו לכיפה, שמעמידין בה עבודה זרה - אסור לבנותה.

(ח) אין מוכרין להן במחובר לקרקע,

אבל מוכר הוא - משיקצץ.

רבי יהודה אומר: מוכר הוא לו - על מנת לקוץ.

ואין משכירין להם בתים - בארץ ישראל,

ואין צריך לומר - שדות.

ובסוריה -

משכירין בתים - אבל לא שדות.

ובחוצה לארץ -

מוכרין להם בתים, ומשכירין שדות - דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר:

אף בארץ - משכירין להם בתים,

ובסוריה - מוכרין בתים, ומשכירין שדות,

ובחוצה לארץ - מוכרין אלו ואלו.

(ט) אף במקום שאמרו להשכיר -

לא לבית דירה אמרו - מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה,

שנאמר: "ולא תביא תועבה אל ביתך" (דברים ז כו).

ובכל מקום -

לא ישכיר לו את המרחץ - מפני שהיא נקראת על שמו.

הדף הראשי של משנה עבודה זרה א

משנה עבודה זרה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב