משנה עבודה זרה א ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עבודה זרה · פרק א · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים.

אין בונין עמהם בסילקי, גרדום, ואיצטדיא, ובימהיט.

אבל בונים עמהם בימוסיאות ובית מרחצאות.

הגיעו לכיפה שמעמידין בה עבודה זרה, אסור לבנות.

נוסח הרמב"ם

אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו ניזקה לרבים אין בונין עמהן בסילקי וגרדון אסטדיא ובימה אבל בונין עמהן דימוסיות ומרחצאות הגיעו לכיפה שמעמידין בה עבודה זרה אסור לבנותה.

פירוש הרמב"ם

אין מוכרין להם דובים וכו': כל דבר שיש בו נזק לרבים כגון כלי מלחמה כולן וכלי יסורין כגון שלשלאות וכבלי ברזל וצינוקי' וכמו כן אין מתקנין להם כלי מלחמה ואין מלטשין להם החרבות והרמחים וכיוצא בהם שלא לעזור המשחיתין בארץ להשחית: בסילקי וגרדינין ואצטדיא ובימה כלן תארי כסאות ואצטבאות שעושין לכבוד עבודת כוכבים ובשבילה: ובימוסות ברניות וארמנות וכפה בנין עשוי כמין קשת:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כל דבר שיש בו נזק לרבים - כגון כלי מלחמה חרבות ורמחים:

בסילקי - טירה גבוהה. ושם יושבים לדון בני אדם ומפילין אותם משם ומתים:

גרדום - בנין אחד, והוא עשוי לדון דיני נפשות:

איצטדיא - מקום שחוק שמביאים שם שור נגח והורג את האדם:

בימה - כעין מגדל קצר וגבוה. עשוי כדי לדחוף האדם משם והוא מת:

בימוסיאות - בנינים שאינם לא לצורך ע"ז כ ולא להמית בני אדם:

כיפה - ארקוולט"ו בלע"ז. דרך עובדי עבודה זרה להעמיד ע"ז בבית מרחצאותיהם כא:

פירוש תוספות יום טוב

אין מוכרין להם וכו'. ואין בונים עמהם וכו'. וכדי שלא יתפס ישראל שם אסור לבנות עמהם. רש"י:

בימוסיאות. ה"ג רש"י ומפ' בנין שאינו לצורך ע"ז. וקורין לו אלט"ר והוא בימה של אבן [אחת] ומקריב עליה זבחים דהוי תשמיש דתשמיש לעכו"ם. והקשו עליו בתוס' [דף ט"ז ע"ב] דבמשנה ז' פ"ג אבן שחצבה מתחלה לבימות פירש"י מקום מושב עבודה זרה עצמה [וכמ"ש הר"ב שם] ועוד דנהי נמי שהוא משמש למשמשי ע"ז אמאי מותר לבנות עמהם וכי הוא סברא להתיר לבנות עמהם מקום שיקטיר עליו במחתה לע"ז. ובפירוש רשב"ם כתב דימוסיאות ופירש שהוא בנין שלא לצורך ע"ז. ע"כ. והיא גירסת הר"ב. ועוד מפרשים דימוסיאות ל' מרחצאות. אבל גירסת הרמב"ם ופירושו כדברי רש"י שכ"כ בפ"ט מהלכות ע"ז:

הגיעו לכיפה. כתב הר"ב דרך העכו"ם להעמיד ע"ז בבית מרחצאותיהם. ואע"ג דלא מתסר מרחץ משום ע"ז שמעמידין בה כדתנן פ"ג מ"ד. מ"מ אסור לישראל לסייע להעמיד הע"ז שם. ב"י סי' קמ"ג:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יט) (על המשנה) אין בונין וכו'. וכדי שלא יתפס ישראל שם אסור לבנות עמהם. רש"י:

(כ) (על הברטנורא) והוא בימה של אבן אחת ומקריב עליה זבחים, דהוי תשמיש דתשמיש לע"ז. רש"י. וכן פירש הר"מ. והתוס' הקשו על זה ממשנה ז' פרק ג' ועוד כו'. ובפירוש רשב"ם כתב דימוסיאות. והוא גירסת הר"ב. ופירש בו ג"כ כהר"ב. ועוד פירשו לשון מרחצאות:

(כא) (על הברטנורא) ואע"ג דלא מיתסר מרחץ משום ע"ז שמעמידין בה כדתנן, פ"ג מ"ד, מ"מ אסור לישראל לסייע להעמיד הע"ז שם. ב"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אין מוכרין להם:    דובים ואריות וכו' ביד פ"ט דהלכות עכומ"ז סי' ו':

ולא כל דבר שיש בו ניזקה לרבים. אין בונין עמהם בסילקי וגרדון:    כך הגיה הרי"א ז"ל וכתב כן מצאתי:

בסילקי גרדום איצטדיא ובימה:    בגמרא בלישנא בתרא דרבא מפרשינן דהכי קתני מתניתין בסילקי של גרדום ושל איצטדיא ושל בימה אבל בסילקי סתם של מלכים מותרת ובלישנא קמא קאמר רבא בסילקי של מרחצאות ושל אוצרות מותרות אבל בסילקי של מלכים אסור וסימן לאסור מלכיהם בזיקים:

איצטדיא:    מקום שעושין שם איצטדינות שור האיצטדין שהוא מנגח והורג אנשים מרחוק ושחוק הוא להם הר"ן ז"ל:

בימוסיות:    כתבו תוס' ז"ל נראה לר"י כגירסת הערוך שפירש דימוסיות בדלית והוא לשון מרחצאות כדאמרינן בשבת פ' חבית אסור לישב בקרקעות של דימוסית מפני שמעמלת ומרפאה וכן אמרינן מיא דדימוסית וחומרא דפרוגיתא קפחו עשרת השבטים ואמרינן נמי במדרש למחר אני פותח להם מרחצאות ודימוסייאות ובפירוש רשב"ם ג"כ כתוב דימוסיות בדלית ופירש שהוא בנין שלא לצורך ע"ז ע"כ. וגם הר"ר יהוסף ז"ל הגיה בדלית. והרמב"ם ז"ל משמע מתוך פירושו ז"ל דגריס בבית בימוסיות:

הגיעו לכיפה שמעמידין בה ע"ז אסור לבנות:    גמרא א"ר אלעזר א"ר יוחנן אם בנה שכרו מותר ואפילו דע"ז גופה פירוש אם עשה ישראל ע"ז לעו"ג בשכר דאימת קא הויא ע"ז במכוש אחרון ובמכוש אחרון לית בה שוה פרוטה וקסבר דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ואיתה להאי בבא בתוס' פ' האיש מקדש (קידושין בדף מ"ח) ודפ' הגוזל עצים (בבא קמא דף צ"ט.) וביד שם בפ"ט סימן ט' וז"ל שם אסור לבנות עם העו"ג כיפה שמעמידין בה ע"ז ואם עבר ובנה שכרו מותר אבל בונה לכתחילה הטרקלין או החצר שיש בה אותה הכיפה ע"כ. ובטור יו"ד סי' קמ"ג:


פירושים נוספים