משנה עבודה זרה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


עבודה זרה פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת עבודה זרה · פרק שני ("אין מעמידין") · >>

פרקי מסכת עבודה זרה: א ב ג ד ה

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים, מפני שחשודין על הרביעה.

ולא תתיחד אשה עמהן, מפני שחשודין על העריות.

ולא יתיחד אדם עמהן, מפני שחשודין על שפיכות דמים.

בת ישראל לא תילד את הנכרית, מפני שמילדת בן לעבודה זרה.

אבל נכרית, מילדת בת ישראל.

בת ישראל לא תניק בנה של נכרית.

אבל נכרית מניקה בנה של ישראלית ברשותה.

משנה ב[עריכה]

מתרפאין מהן רפוי ממון, אבל לא רפוי נפשות.

ואין מסתפרין מהן בכל מקום, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, ברשות הרבים מותר, אבל לא בינו לבינו.

משנה ג[עריכה]

אלו דברים של גוים אסורין ואיסורן איסור הנאה:

היין, והחומץ של גוים שהיה מתחלתו יין, וחרס הדרייני, ועורות לבובין.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, בזמן שהקרע שלו עגול, אסור. משוך, מותר.

בשר הנכנס לעבודה זרה, מותר.

והיוצא, אסור, מפני שהוא כזבחי מתים, דברי רבי עקיבא.

ההולכין לתרפות, אסור לשאת ולתת עמהם.

והבאין, מותרין.

משנה ד[עריכה]

נודות הגוים וקנקניהן ויין של ישראל כנוס בהן, אסורין ואיסורן איסור הנאה, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אין איסורן איסור הנאה.

החרצנים והזגין של גוים, אסורין ואיסורן איסור הנאה, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, לחין, אסורין. יבשין, מותרין.

המוריס וגבינות בית אונייקי של גוים, אסורין [ ואיסורן ] איסור הנאה, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אין איסורן איסור הנאה.

משנה ה[עריכה]

אמר רבי יהודה, שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך.

אמר לו, מפני מה אסרו גבינות של גוים.

אמר לו, מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבלה.

אמר לו, והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבלה ואמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה ולא הודו לו, אבל אמרו אין נהנין ולא מועלין.

[ חזר ] אמר לו, מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי עבודה זרה.

אמר לו, אם כן, למה לא אסרוה בהנאה.

השיאו לדבר אחר, אמר לו, ישמעאל אחי, היאך אתה קורא (שיר השירים א) כי טובים דודיך מיין, או כי טובים דודייך.

אמר לו, כי טובים דודייך.

אמר לו, אין הדבר כן, שהרי חבירו מלמד עליו, לריח שמניך טובים.

משנה ו[עריכה]

אלו דברים של גוים אסורין ואין איסורן איסור הנאה, חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, והפת, והשמן שלהן.

רבי ובית דינו התירו בשמן.

ושלקות, וכבשין שדרכן לתת לתוכן יין וחומץ, וטרית טרופה, וציר שאין בה דגה [ כלבית שוטטת בו ], והחילק, וקרט של חלתית, ומלח סלקונטית, הרי אלו אסורין ואין איסורן איסור הנאה.

משנה ז[עריכה]

אלו מותרין באכילה:

חלב שחלבו גוי וישראל רואהו. והדבש.

והדבדניות אף על פי שמנטפין, אין בהם משום הכשר משקה.

וכבשין שאין דרכן לתת לתוכן יין וחומץ, וטרית שאינה טרופה, וציר שיש בה דגה, ועלה של חלתית, וזיתים גלוסקאות המגולגלין.

רבי יוסי אומר, השלוחין, אסורין.

החגבים הבאים מן הסלולה, אסורין.

מן ההפתק, מותרין.

וכן לתרומה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה עבודה זרה ב ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים מפני שהן חשודין על הרביעה ולא תתייחד אישה עמהן מפני שהן חשודין על העריות ולא יתייחד אדם עמהן מפני שהן חשודין על שפיכת דמים בת ישראל לא תיילד את הנוכרית אבל הנוכרית מיילדת את בת ישראל בת ישראל לא תניק בנה של נוכרית אבל הנוכרית מיניקת את בנה של ישראלית ברשותה.

(ב) מתרפין מהן ריפוי ממון אבל לא ריפוי נפשות ואין מסתפרין מהן בכל מקום דברי רבי מאיר וחכמים אומרין ברשות הרבים מותר אבל לא בינו לבינו.

(ג) אלו דברים של גוים אסורין ואיסורן איסור הניה היין והחומץ של גוים שהיה מתחילתו יין וחרס אדרייני ועורות לבובין רבן שמעון בן גמליאל אומר בזמן שהקרע שלו עגול אסור ומשוך מותר בשר הנכנס לבית עבודה זרה מותר והיוצא אסור מפני שהוא כזבחי מתים דברי רבי עקיבה ההולכין בתרפות אסור מלשאת ומלתת עמהן והבאין מותרין.

(ד) נאדות הגוים וקנקניהם ויין ישראל כנוס בהן אסורין ואיסורן איסור הניה דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אין איסורן איסור הניה החרצנין והזוגין של גוים אסורין ואיסורן איסור הניה דברי רבי מאיר וחכמים אומרין הלחים אסורין והיבשים מותרין המורייס וגבינת בית אונייקי של גוים אסורין ואיסורן איסור הניה דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אין איסורן איסור הניה.

(ה) אמר רבי יהודה שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך מפני מה אסרו את גבינת הגוים אמר לו מפני שמעמידין אותה בקיבת נבילה אמר לו והלוא קיבת העולה חמורה מקיבת הנבילה ואמרו כל כוהן שדעתו יפה שורפה חיה ולא הודו לו אלא אמרו לא נהנין ולא מועלין אמר לו מפני שמעמידין אותה בקיבת עבודה זרה אמר לו אם כן למה לא אסרוה בהניה והשיאו לדבר אחר אמר לו ישמעאל אחי היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין (שיר השירים א ב) או כי טובים דודייך מיין אמר לו כי טובים דודייך מיין אמר לו אין הדבר כן שהרי חברו מלמד עליו לריח שמניך טובים (שיר השירים א ג).

(ו) אלו דברים של גוים אסורין ואין איסורן איסור הניה חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו הפת והשמן שלהן ושלקות רבי ובית דינו התירו בשמן כבשים שדרכן לתת בהן יין וחומץ וטרית טרופה וציר שאין בו דגה ההחליק וקורט של חלתית ומלח סלקונטית הרי אלו אסורין ואין איסורן איסור הניה.

(ז) אלו מותרין באכילה חלב שחלבו גוי וישראל רואהו והדבש והדבדבנייות אף על פי שהן מנטפות אין בהן משום הכשר משקה וכבשין שאין דרכן לתת בהן יין וחומץ וטרית שאינה טרופה וציר שיש בה דגה ועלה של חלתית וזיתי גלוסקה מגולגלין רבי יוסי אומר השלוחין אסורין חגבים מן הסלילה אסורין מן האופתק מותרין וכן בתרומה.

פירושים[עריכה]