משנה עבודה זרה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


עבודה זרה פרק ה: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת עבודה זרה · פרק חמישי ("השוכר את") · >>

פרקי מסכת עבודה זרה: א ב ג ד ה

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·משנה יב ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך, שכרו אסור.

שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת, אף על פי שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום, שכרו מותר.

השוכר את החמור להביא עליה יין נסך, שכרה אסור.

שכרה לישב עליה, אף על פי שהניח הגוי לגינו עליה, שכרה מותר.

משנה ב[עריכה]

יין נסך שנפל על גבי ענבים, ידיחן והן מותרות.

ואם היו מבוקעות, אסורות.

[ נפל על גבי תאנים או על גבי תמרים, אם יש בהן בנותן טעם, אסור ].

מעשה בביתוס בן זונין שהביא גרוגרות בספינה. ונשתברה חבית של יין נסך ונפל על גביהן, ושאל לחכמים והתירום.

זה הכלל, כל שבהנאתו בנותן טעם, אסור.

כל שאין בהנאתו בנותן טעם, מותר, כגון חמץ שנפל על גבי גריסין.

משנה ג[עריכה]

נכרי שהיה מעביר עם ישראל כדי יין ממקום למקום, אם היה בחזקת המשתמר, מותר.

אם הודיעו שהוא מפליג, כדי שישתום ויסתום ויגוב.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, כדי שיפתח ויגוף ותיגוב.

משנה ד[עריכה]

המניח יינו בקרון או בספינה והלך לו בקפנדריא, נכנס למדינה ורחץ, מותר.

אם הודיעו שהוא מפליג, כדי שישתום ויסתום ויגוב.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, כדי שיפתח ויגוף ותיגוב.

המניח נכרי בחנות, אף על פי שהוא יוצא ונכנס, מותר.

ואם הודיעו שהוא מפליג, כדי שישתום ויסתום ויגוב.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, כדי שיפתח ויגוף ותיגוב.

משנה ה[עריכה]

היה אוכל עמו על השלחן והניח לגינה על השלחן, ולגינה על הדולבקי,[1] והניחו ויצא. מה שעל השולחן, אסור. ומה שעל הדולבקי, מותר.

ואם אמר לו הוי מוזג ושותה, אף שעל הדולבקי אסור.

חביות פתוחות, אסורות.

סתומות, כדי שיפתח ויגוף ותיגוב.

משנה ו[עריכה]

בלשת גוים שנכנסה לעיר בשעת שלום, חביות פתוחות, אסורות.

סתומות, מותרות.

בשעת מלחמה, אלו ואלו מותרות, לפי שאין פנאי לנסך.

משנה ז[עריכה]

אומנין של ישראל ששלח להם נכרי חבית של יין נסך בשכרן, מותרים לומר לו תן לנו את דמיה.

[ ואם ] משנכנסה לרשותן, אסור.

המוכר יינו לנכרי, פסק עד שלא מדד, דמיו מותרין.

מדד עד שלא פסק, דמיו אסורין.

נטל את המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל, אם יש בו עכבת יין, אסור.

המערה מכלי אל כלי, את שעירה ממנו, מותר.

ואת שעירה לתוכו, אסור.

משנה ח[עריכה]

יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא.

יין ביין ומים במים, בכל שהוא.

יין במים ומים ביין, בנותן טעם.

זה הכלל, מין במינו, במשהו.

ושלא במינו, בנותן טעם.

משנה ט[עריכה]

אלו אסורין ואוסרין בכל שהן:

יין נסך, ועבודה זרה, ועורות לבובין, ושור הנסקל, ועגלה ערופה, וצפורי מצורע, ושער נזיר, ופטר חמור, ובשר בחלב, [ ושעיר המשתלח ], וחולין שנשחטו בעזרה, הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן.

משנה י[עריכה]

יין נסך שנפל לבור, כולו אסור בהנאה.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, ימכר כולו לנכרי חוץ מדמי יין נסך שבו.

משנה יא[עריכה]

גת של אבן שזפתה גוי, מנגבה והיא טהורה.

ושל עץ, רבי אומר, ינגב.

וחכמים אומרים, יקלוף את הזפת.

ושל חרס אף על פי שקלף את הזפת, הרי זו אסורה.

משנה יב[עריכה]

הלוקח כלי תשמיש מן הגוי, את שדרכו להטביל, יטביל.

להגעיל, יגעיל.

ללבן באור, ילבן באור.

השפוד והאסכלה, מלבנן באור.

הסכין, שפה והיא טהורה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה עבודה זרה ה ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) השוכר את הפועל לעשות עימו ביין נסך שכרו אסור שכרו לעשות עימו מלאכה אחרת אף על פי שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום שכרו מותר השוכר את החמור להביא עליה יין נסך שכרה אסור שכרה לישב עליה אף על פי שהניח לגינו עליה שכרה מותר.

(ב) יין נסך שנפל על גבי ענבים ידיחן והן מותרות ואם היו מבוקעות אסורות מעשה בבייתוס בן זונין שהיה מביא גרוגרות בספינה ונשתברו חביות של יין נסך על גביהן ובא מעשה לפני חכמים והתירו זה הכלל כל שהוא בהניתו בנותן טעם אסור וכל שאינו בהניתו בנותן טעם מותר כגון החומץ שנפל לגריסין.

(ג) נוכרי שהיה מעביר עם ישראל כדי יין ממקום למקום אם היה בחזקת משתמר מותר ואם הודיעו שהוא מפליג כדי שישתום ויסתום ותיגוב רבן שמעון בן גמליאל אומר כדי שיפתח ויאגוף ותיגוב.

(ד) המניח יינו בקרון או בספינה והלך לו בקפנדריה נכנס למדינה ורחץ מותר ואם הודיעו שהוא מפליג כדי שישתום ויסתום ותיגוב רבן שמעון בן גמליאל אומר כדי שיפתח ויאגוף ותיגוב המניח נוכרי בחנותו אף על פי שהוא יוצא ונכנס מותר ואם הודיעו שהוא מפליג כדי שישתום ויסתום ותיגוב רבן שמעון בן גמליאל אומר כדי שיפתח ויאגוף ותיגוב.

(ה) היה אוכל עימו על השולחן והניח לפניו לגין על השולחן ולגין על הדולפקי והניחו ויצא מה שעל השולחן אסור ומה שעל הדולפקי מותר ואם אמר לו הוי מוזג ושותה אף מה שעל הדולפקי אסור חביות פתוחות אסורות וסתומות כדי שיפתח ויאגוף ותיגוב.

(ו) בלשת שנכנסה לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות וסתומות מותרות בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות שאין פנאי לנסך.

(ז) אומני ישראל ששלח להם נוכרי חבית של יין נסך מותר שיאמרו לו תן לנו את דמיה אם משנכנסה לרשותן אסור המוכר יינו לנוכרי פסק עד שלא מדד דמיו מותרין מדד עד שלא פסק דמיו אסורין נטל משפך ומדד לתוך צלוחיתו של נוכרי ונטלו ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל אם יש בו עכבת יין אסור המערה מכלי לכלי המערה ממנו מותר ואת שעירה לתוכו אסור.

(ח) יין נסך אסור ואוסר כל שהוא יין ביין מים במים כל שהוא יין במים ומים ביין בנותן טעם זה הכלל מין במינו כל שהוא ושלא במינו בנותן טעם.

(ט) אלו אסורין ואוסרין כל שהן יין נסך ועבודה זרה ועורות לבובין ושור הנסקל ועגלה ערופה וציפורי מצורע ושיער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה הרי אלו אסורין ואוסרין כל שהן.

(י) יין נסך שנפל לבור כלו אסור בהניה רבן שמעון בן גמליאל אומר יימכר כלו לנוכרי חוץ מדמי יין נסך שבו.

(יא) גת של אבן שזפתה גוי מנגבה והיא טהורה ושל עץ רבי אומר ינגב וחכמים אומרין יקלוף את הזפת ושל חרס אף על פי שקלף את הזפת הרי זו אסורה.

(יב) הלוקח כלי תשמיש מן הגוי את שדרכו להטביל יטביל להגעיל יגעיל ללבן באור ילבן השפוד והאסכלה מלבנן באור והסכין שפה והיא טהורה.

פירושים[עריכה]

  1. ^ בהרבה כתבי-יד ודפוסים הנוסח פה וכן בפירוש הרמב"ם, בברטנורא ובתוספות יו"ט הינו "דלפוקי" (דומה לדלפק).