משנה עבודה זרה ה ניקוד
(א)
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּיֵין נֶסֶךְ,
- שְׂכָרוֹ אָסוּר.
- שְׂכָרוֹ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת,
- אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ:
- הַעֲבֵר לִי חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,
- שְׂכָרוֹ מֻתָּר.
- הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ יֵין נֶסֶךְ,
- שְׂכָרָהּ אָסוּר.
- שְׂכָרָהּ לֵישֵׁב עָלֶיהָ,
- אַף עַל פִי שֶׁהִנִּיחַ הַגּוֹי לְגִינוֹ עָלֶיהָ,
- שְׂכָרָהּ מֻתָּר:
- אַף עַל פִי שֶׁהִנִּיחַ הַגּוֹי לְגִינוֹ עָלֶיהָ,
יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי עֲנָבִים,
- יְדִיחֵן וְהֵן מֻתָּרוֹת;
- וְאִם הָיוּ מְבֻקָּעוֹת,
- אֲסוּרוֹת.
- נָפַל עַל גַבֵּי תְּאֵנִים אוֹ עַל גַּבֵּי תְּמָרִים,
- אִם יֵשׁ בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם, אָסוּר.
- מַעֲשֶׂה בְּבַיְתוֹס בֶּן זוֹנִין,
- שֶׁהֵבִיא גְּרוֹגְרוֹת בִּסְפִינָה,
- וְנִשְׁתַּבְּרָה חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ וְנָפַל עַל גַּבֵּיהֶן,
- וְשָׁאַל לַחֲכָמִים, וְהִתִּירוּם.
- זֶה הַכְּלָל:
- כֹּל שֶׁבַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם, אָסוּר;
- כֹּל שֶׁאֵין בַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם, מֻתָּר,
- כְּגוֹן חֹמֶץ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי גְּרִיסִין:
נָכְרִי שֶׁהָיָה מַעֲבִיר עִם יִשְׂרָאֵל כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,
- אִם הָיָה בְּחֶזְקַת הַמִּשְׁתַּמֵּר,
- מֻתָּר;
- אִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג,
- כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתֹּם וְיִסְתֹּם וְיִגֹּב.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגֹּף וְתִגֹּב:
הַמַּנִּיחַ יֵינוֹ בְּקָרוֹן אוֹ בִּסְפִינָה,
- וְהָלַךְ לוֹ בְּקַפַּנְדַּרְיָא,
- נִכְנַס לַמְּדִינָה וְרָחַץ,
- מֻתָּר.
- אִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג,
- כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתֹּם וְיִסְתֹּם וְיִגֹּב.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגֹּף וְתִגֹּב.
- הַמַּנִּיחַ נָכְרִי בַּחֲנוּת,
- אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס,
- מֻתָּר.
- וְאִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג,
- כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתֹּם וְיִסְתֹּם וְיִגֹּב.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגֹּף וְתִגֹּב:
- אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס,
הָיָה אוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן,
- וְהִנִּיחַ לִגִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן,
- וּלְגִינָה עַל הַדֻּלְבְּקִי,
- וְהִנִּיחוֹ וְיָצָא,
- מַה שֶּׁעַל הַשֻּׁלְחָן, אָסוּר;
- וּמַה שֶּׁעַל הַדֻּלְבְּקִי, מֻתָּר.
- וְאִם אָמַר לוֹ:
- הֱוֵי מוֹזֵג וְשׁוֹתֶה,
- אַף שֶׁעַל הַדֻּלְבְּקִי אָסוּר.
- הֱוֵי מוֹזֵג וְשׁוֹתֶה,
- חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת, אֲסוּרוֹת.
- סְתוּמוֹת,
- כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגֹּף וְתִגֹּב:
- סְתוּמוֹת,
בַּלֶּשֶׁת גּוֹיִם שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר,
- בִּשְׁעַת שָׁלוֹם,
- חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת, אֲסוּרוֹת;
- סְתוּמוֹת, מֻתָּרוֹת.
- בִּשְׁעַת מִלְחָמָה,
- אֵלּוּ וָאֵלּוּ מֻתָּרוֹת,
- לְפִי שֶׁאֵין פְּנַאי לְנַסֵּךְ:
- אֵלּוּ וָאֵלּוּ מֻתָּרוֹת,
אֻמָּנִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל,
- שֶׁשָּׁלַח לָהֶם נָכְרִי חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ בִּשְׂכָרָן,
- מֻתָּרִים לוֹמַר לוֹ:
- תֵּן לָנוּ אֶת דָּמֶיהָ.
- וְאִם מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתָן,
- אָסוּר.
- מֻתָּרִים לוֹמַר לוֹ:
- הַמּוֹכֵר יֵינוֹ לְנָכְרִי,
- פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד,
- דָּמָיו מֻתָּרִין;
- מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק,
- דָּמָיו אֲסוּרִין.
- פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד,
- נָטַל אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל,
- אִם יֶשׁ בּוֹ עַכֶּבֶת יַיִן,
- אָסוּר.
- אִם יֶשׁ בּוֹ עַכֶּבֶת יַיִן,
- הַמְּעָרֶה מִכְּלִי אֶל כְּלִי,
- אֵת שֶׁעֵרָה מִמֶּנּו, מֻתָּר;
- וְאֵת שֶׁעֵרָה לְתוֹכוֹ, אָסוּר:
יֵין נֶסֶךְ אָסוּר,
- וְאוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא.
- יַיִן בְּיַיִן וּמַיִם בְּמַיִם,
- בְּכָל שֶׁהוּא;
- יַיִן בְּמַיִם וּמַיִם בְּיַיִן,
- בְּנוֹתֵן טַעַם.
- זֶה הַכְּלָל:
- מִין בְּמִינוֹ, בְּמַשֶּׁהוּ;
- וְשֶׁלֹּא בְּמִינוֹ, בְּנוֹתֵן טַעַם:
אֵלּו אֲסוּרִין, וְאוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן:
- יֵין נֶסֶךְ, וַעֲבוֹדָה זָרָה, וְעוֹרוֹת לְבוּבִין,
- וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, וְצִפֳּרֵי מְצוֹרָע,
- וּשְׂעַר נָזִיר, וּפֶטֶר חֲמוֹר,
- וּבָשָׂר בֶּחָלָב, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ,
- וְחֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בְּעֲזָרָה;
- הֲרֵי אֵלּו אֲסוּרִין,
- וְאוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן:
יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לְבוֹר,
- כֻּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר,
- יִמָּכֵר כֻּלּוֹ לְנָכְרִי,
- חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ:
- יִמָּכֵר כֻּלּוֹ לְנָכְרִי,
גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזִּפְּתָהּ גּוֹי,
- מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה.
- וְשֶׁל עֵץ,
- רַבִּי אוֹמֵר:
- יְנַגֵּב;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- יִקְלֹף אֶת הַזֶּפֶת.
- רַבִּי אוֹמֵר:
- וְשֶׁל חֶרֶס,
- אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת,
- הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה:
- אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת,
הַלּוֹקֵחַ כְּלֵי תַּשְׁמִישׁ מִן הַגּוֹי,
- אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַטְבִּיל, יַטְבִּיל;
- לְהַגְעִיל, יַגְעִיל;
- לְלַבֵּן בָּאוּר, יְלַבֵּן בָּאוּר.
- הַשִּׁפּוּד וְהָאַסְכָּלָה,
- מְלַבְּנָן בָּאוּר.
- הַסַּכִּין,
- שָׁפָהּ וְהִיא טְהוֹרָה:
משנה עבודה זרה, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב