משנה עבודה זרה ה רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) השוכר את הפועל לעשות עימו ביין נסך שכרו אסור שכרו לעשות עימו מלאכה אחרת אף על פי שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום שכרו מותר השוכר את החמור להביא עליה יין נסך שכרה אסור שכרה לישב עליה אף על פי שהניח לגינו עליה שכרה מותר.

(ב) יין נסך שנפל על גבי ענבים ידיחן והן מותרות ואם היו מבוקעות אסורות מעשה בבייתוס בן זונין שהיה מביא גרוגרות בספינה ונשתברו חביות של יין נסך על גביהן ובא מעשה לפני חכמים והתירו זה הכלל כל שהוא בהניתו בנותן טעם אסור וכל שאינו בהניתו בנותן טעם מותר כגון החומץ שנפל לגריסין.

(ג) נוכרי שהיה מעביר עם ישראל כדי יין ממקום למקום אם היה בחזקת משתמר מותר ואם הודיעו שהוא מפליג כדי שישתום ויסתום ותיגוב רבן שמעון בן גמליאל אומר כדי שיפתח ויאגוף ותיגוב.

(ד) המניח יינו בקרון או בספינה והלך לו בקפנדריה נכנס למדינה ורחץ מותר ואם הודיעו שהוא מפליג כדי שישתום ויסתום ותיגוב רבן שמעון בן גמליאל אומר כדי שיפתח ויאגוף ותיגוב המניח נוכרי בחנותו אף על פי שהוא יוצא ונכנס מותר ואם הודיעו שהוא מפליג כדי שישתום ויסתום ותיגוב רבן שמעון בן גמליאל אומר כדי שיפתח ויאגוף ותיגוב.

(ה) היה אוכל עימו על השולחן והניח לפניו לגין על השולחן ולגין על הדולפקי והניחו ויצא מה שעל השולחן אסור ומה שעל הדולפקי מותר ואם אמר לו הוי מוזג ושותה אף מה שעל הדולפקי אסור חביות פתוחות אסורות וסתומות כדי שיפתח ויאגוף ותיגוב.

(ו) בלשת שנכנסה לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות וסתומות מותרות בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות שאין פנאי לנסך.

(ז) אומני ישראל ששלח להם נוכרי חבית של יין נסך מותר שיאמרו לו תן לנו את דמיה אם משנכנסה לרשותן אסור המוכר יינו לנוכרי פסק עד שלא מדד דמיו מותרין מדד עד שלא פסק דמיו אסורין נטל משפך ומדד לתוך צלוחיתו של נוכרי ונטלו ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל אם יש בו עכבת יין אסור המערה מכלי לכלי המערה ממנו מותר ואת שעירה לתוכו אסור.

(ח) יין נסך אסור ואוסר כל שהוא יין ביין מים במים כל שהוא יין במים ומים ביין בנותן טעם זה הכלל מין במינו כל שהוא ושלא במינו בנותן טעם.

(ט) אלו אסורין ואוסרין כל שהן יין נסך ועבודה זרה ועורות לבובין ושור הנסקל ועגלה ערופה וציפורי מצורע ושיער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה הרי אלו אסורין ואוסרין כל שהן.

(י) יין נסך שנפל לבור כלו אסור בהניה רבן שמעון בן גמליאל אומר יימכר כלו לנוכרי חוץ מדמי יין נסך שבו.

(יא) גת של אבן שזפתה גוי מנגבה והיא טהורה ושל עץ רבי אומר ינגב וחכמים אומרין יקלוף את הזפת ושל חרס אף על פי שקלף את הזפת הרי זו אסורה.

(יב) הלוקח כלי תשמיש מן הגוי את שדרכו להטביל יטביל להגעיל יגעיל ללבן באור ילבן השפוד והאסכלה מלבנן באור והסכין שפה והיא טהורה.

הדף הראשי של משנה עבודה זרה ה