משנה סנהדרין י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


סנהדרין פרק י: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת סנהדרין · פרק עשירי ("כל ישראל") · >>

פרקי מסכת סנהדרין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר (ישעיה ס) ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר.

ואלו שאין להם חלק לעולם הבא, האומר אין תחיית המתים מן התורה, ואין תורה מן השמים, ואפיקורוס.

רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים, והלוחש על המכה ואומר (שמות טו) כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך.

אבא שאול אומר, אף ההוגה את השם באותיותיו.

משנה ב[עריכה]

שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא.

שלשה מלכים, ירבעם, אחאב, ומנשה.

רבי יהודה אומר, מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר (דברי הימים ב לג) ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו.

אמרו לו, למלכותו השיבו ולא לחיי העולם הבא השיבו.

ארבעה הדיוטות, בלעם, ודואג, ואחיתופל, וגחזי.

משנה ג[עריכה]

דור המבול אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין, שנאמר (בראשית ו) לא ידון רוחי באדם לעולם, [ לא דין ולא רוח ].

דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר (בראשית יא) ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ.

ויפץ ה' אותם, בעולם הזה, ומשם הפיצם ה', לעולם הבא.

אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר (שם יג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד.

רעים בעולם הזה, וחטאים, לעולם הבא.

אבל עומדין בדין.

רבי נחמיה אומר, אלו ואלו אין עומדין בדין, שנאמר (תהלים א) על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים.

על כן לא יקומו רשעים במשפט, זה דור המבול, וחטאים בעדת צדיקים, אלו אנשי סדום.

אמרו לו, אינם עומדים בעדת צדיקים אבל עומדין בעדת רשעים.

[ מרגלים אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר (במדבר יד) וימותו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה'.

וימותו, בעולם הזה, במגפה, בעולם הבא ].

דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין, שנאמר (שם) במדבר הזה יתמו ושם ימותו, דברי רבי עקיבא.

רבי אליעזר אומר, עליהם הוא אומר (תהלים נ) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח.

עדת קרח אינה עתידה לעלות, שנאמר (במדבר טז) ותכס עליהם הארץ, בעולם הזה, ויאבדו מתוך הקהל, לעולם הבא, דברי רבי עקיבא.

רבי אליעזר אומר, עליהם הוא אומר (שמואל א ב) יי ממית ומחיה מוריד שאול ויעל.

עשרת השבטים אינן עתידין לחזור, שנאמר (דברים כט) וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה, מה היום הזה הולך ואינו חוזר, אף הם הולכים ואינם חוזרים, דברי רבי עקיבא.

רבי אליעזר אומר, כיום הזה, מה היום מאפיל ומאיר, אף עשרת השבטים שאפל להן, כך עתיד להאיר להן.

משנה ד[עריכה]

אנשי עיר הנדחת אין להן חלק לעולם הבא, שנאמר (שם יג) יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את יושבי עירם.

ואינן נהרגים עד שיהיו מדיחיה מאותה העיר ומאותו השבט, ועד שיודח רובה ועד שידיחום אנשים.

הדיחוה נשים וקטנים או שהודח מיעוטה או שהיו מדיחיה חוצה לה, הרי אלו כיחידים.

וצריכין שני עדים והתראה לכל אחד ואחד .

זה חומר ביחידים מבמרובים, שהיחידים בסקילה, לפיכך ממונם פלט.

והמרובים בסייף, לפיכך ממונם אבד.

משנה ה[עריכה]

(שם) הכה תכה את וגו'.

החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום, הרי אלו מצילין אותה.

(שם) החרם אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב, מכאן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה אובדין, שבחוצה לה פליטין.

ושל רשעים, בין שבתוכה בין שבחוצה לה, הרי אלו אובדין.

משנה ו[עריכה]

[ שנאמר ] (דברים יג) ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה וגו'.

אם אין לה רחוב, עושין לה רחוב.

היה רחובה חוצה לה, כונסין אותו לתוכה.

[ שנאמר ] (שם) ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלהיך.

שללה, ולא שלל שמים.

מכאן אמרו, ההקדשות שבה יפדו, ותרומות ירקבו, מעשר שני וכתבי הקדש יגנזו.

כליל לה' אלהיך, אמר רבי שמעון, אמר הקדוש ברוך הוא, אם אתם עושים דין בעיר הנדחת, מעלה אני עליכם כאילו אתם מעלין עולה כליל לפני.

(שם) והיתה תל עולם [ לא תבנה עוד ], לא תעשה [ אפילו ] גנות ופרדסים, דברי רבי יוסי הגלילי.

רבי עקיבא אומר, לא תבנה עוד, לכמו שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים.

(שם) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, שכל זמן שהרשעים בעולם, חרון אף בעולם.

אבדו רשעים מן העולם, נסתלק חרון אף מן העולם.

משנה מנוקדת[עריכה]

(א)

כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה ס כא) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אֶרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.

וְאֵלּוּ שֶּׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה , וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְאֶפִּיקוֹרוֹס.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַקּוֹרֵא בִּסְפָרִים הַחִיצוֹנִים, וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר (שמות טו) כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ.

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו.

(ב)

שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא.

שְׁלֹשָׁה מְלָכִים, יָרָבְעָם , אַחְאָב, וּמְנַשֶּׁה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְנַשֶּׁה יֵשׁ לוֹ חָלָק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג) וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֶּעְתַּר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ.

אָמְרוּ לוֹ, לְמַלְכוּתוֹ הֵשִׁיבוֹ וְלֹא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא הֵשִׁיבוֹ.

אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת, בִּלְעָם , וְדוֹאֵג, וַאֲחִיתֹפֶל, וְגֵחֲזִי.

(ג)

דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין , שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו) לֹא יָדוּן רוּחִי בָּאָדָם לְעֹלָם, [ לֹא דִּין וְלֹא רוּחַ ].

דּוֹר הַפַּלָּגָה אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא) וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.

וַיָּפֶץ ה' אֹתָם, בָּעוֹלָם הַזֶּה.

וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה', לָעוֹלָם הַבָּא.

אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יג) וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וַחֲטָאִים לַה' מְאֹד.

רָעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה.

וַחֲטָאִים, לָעוֹלָם הַבָּא.

אֲבָל עוֹמְדִין בַּדִּין .

רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אֵלּוּ וְאֵלּוּ אֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א) עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וַחֲטָאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים.

עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל .

וַחֲטָאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים, אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם.

אָמְרוּ לוֹ, אֵינָם עוֹמְדִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים אֲבָל עוֹמְדִין בַּעֲדַת רְשָׁעִים.

[ מְרַגְּלִים אֵין לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד) וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה'.

וַיָּמֻתוּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה.

בַּמַּגֵּפָה, בָּעוֹלָם הַבָּא ].

דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (תהלים נ) אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְּרִיתִי עֲלֵי זָבַח.

עֲדַת קֹרַח אֵינָהּ עֲתִידָה לַעֲלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז) וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, בָּעוֹלָם הַזֶּה.

וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל, לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב) יְיָ מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.

עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָן עֲתִידִין לַחְזֹר , שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כט) וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה, מַה הַיּוֹם הַזֶּה הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף הֵם הוֹלְכִים וְאֵינָם חוֹזְרִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כַּיּוֹם הַזֶּה, מַה הַיּוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר , אַף עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁאָפֵל לָהֶן, כָּךְ עָתִיד לְהָאִיר לָהֶן.

(ד)

אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא , שֶׁנֶּאֱמַר (שם יג) יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְּלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם.

וְאֵינָן נֶהֱרָגִים עַד שֶׁיִּהְיוּ מַדִיחֶיהָ מֵאוֹתָהּ הָעִיר וּמֵאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט וְעַד שֶׁיֻדַּח רֻבָּהּ וְעַד שֶׁיַדִיחוּם אֲנָשִׁים .

הִדִיחוּה נָשִׁים וּקְטַנִּים אוֹ שֶׁהֻדַּח מִעוּטָהּ אוֹ שֶׁהָיוּ מַדִיחֶיהָ חוּצָה לָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ כִּיחִידִים.

וּצְרִיכִין שְׁנֵי עֵדִים וְהַתְרָאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד .

זֶה חֹמֶר בִּיחִידִים מִבִּמְרֻבִּים, שֶׁהַיְּחִידִים בִּסְקִילָה, לְפִיכָךְ מָמוֹנָם פָּלֵט.

וְהַמְּרֻבִּים בְּסַיִף, לְפִיכָךְ מָמוֹנָם אָבֵד.

(ה)

(שם) הַכֵּה תַכֶּה אֶת וְגוֹ'.

הַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת הָעוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין אוֹתָהּ.

(שם) הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב, מִכָּאן אָמְרוּ נִכְסֵי צַדִּיקִים שֶּׁבְּתוֹכָהּ אוֹבְדִין , שֶׁבְּחוּצָה לָהּ פְלֵטִין.

וְשֶׁל רְשָׁעִים, בֵּין שֶׁבְּתוֹכָהּ בֵּין שֶׁבְּחוּצָה לָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ אוֹבְדִין.

(ו)

[ שֶׁנֶּאֱמַר ] (דברים יג) וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְגוֹ'.

אִם אֵין לָהּ רְחוֹב, עוֹשִׂין לָהּ רְחוֹב .

הָיָה רְחוֹבָהּ חוּצָה לָהּ, כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לְתוֹכָהּ.

[ שֶׁנֶּאֱמַר ] (שם) וְשָׂרַפְתָּ בָּאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַה' אֱלֹהֶיךָ.

שְׁלָלָהּ, וְלֹא שְׁלַל שָׁמַיִם.

מִכָּאן אָמְרוּ, הַהֶקְדֵּשׁוֹת שֶׁבָּהּ יִפָּדוּ , וּתְרוּמוֹת יֵרָקְבוּ, מַעְשַׂר שֵׁנִי וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ יִגָּנְזוּ .

כָּלִיל לַה' אֱלֹהֶיךָ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אַתֶּם עוֹשִׂים דִּין בְּעִיר הַנִּדַּחַת, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ אֹתָם מַעֲלִין עוֹלָה כָּלִיל לְפָנַי.

(שם) וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם [ לֹא תִבָּנֶה עוֹד ], לֹא תַעֲשֶׂה [ אֲפִלּוּ ] גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא תִבָּנֶה עוֹד, לִכְמוֹ שֶׁהָיְתָה אֵינָהּ נִבְנֵית אֲבָל נַעֲשֵׂית הִיא גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים.

(שם) וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם.

אָבְדוּ רְשָׁעִים מִן הָעוֹלָם, נִסְתַּלֵּק חֲרוֹן אַף מִן הָעוֹלָם.

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ (ישעיהו ס כא) ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים ואין תורה מן השמיים ואפיקורוס רבי עקיבה אומר אף הקורא בספרים החיצונים והלוחש על המכה ואמר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך (שמות טו כו) אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותותיו.

(ב) שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא שלשה מלכים ירובעם ואחאב ומנשה ורבי יהודה אומר מנשה יש לו חלק לעולם הבא שנאמר ויתפלל אליו וייעתר לו וישמע תחינתו וישיבהו ירושלים למלכותו (דברי הימים ב לג יג) אמרו לו למלכותו השיבו ולא השיבו לחיי העולם הבא ארבעה הדיוטות בלעם ודואג ואחיתופל וגיחזי.

(ג) דור המבול אין להם חלק לעולם הבא ואינן עומדין בדין שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם (בראשית ו ג) אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא אבל עומדים הם בדין רבי נחמיה אומר אלו ואלו אינן עומדין בדין שנאמר על כן לא יקומו רשעים . (תהלים א ה) לא יקומו רשעים במשפט (שם) זה דור המבול וחטאים בעדת צדיקים (שם) אלו אנשי סדום אמרו לו בעדת צדיקים אין עומדין אבל עומדין הן בעדת רשעים דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין שנאמר במדבר הזה ייתמו ושם ימותו (במדבר יד לה) דברי רבי עקיבה רבי אליעזר אומר עליהם הוא אומר אספו לי חסידיי כורתי בריתי עלי זבח (תהלים נ ה) עדת קורח אינה עתידה לעלות שנאמר ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל (במדבר טז לג) דברי רבי עקיבה רבי אליעזר אומר עליהם הוא אומר ה' ממית ומחייה מוריד שאול ויעל (שמואל א ב ו) עשרת השבטים אינן עתידים לחזור שנאמר וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה (דברים כט כז) מה היום הולך ואינו חוזר אף הן הולכין ואינן חוזרין דברי רבי עקיבה רבי אליעזר אומר מה היום מאפיל ומאיר אף הם שהיא אפילה להם עתידה לאור להם.

(ד) אנשי עיר הנידחת יצאו אנשים בני בלייעל מקרבך וידיחו את יושבי עירם לאמור (דברים יג יד) הא אינן נהרגין עד שיהיו מדיחיה מאותה העיר ומאותו השבט ועד שיודח רובה ועד שידיחוה אנשים הדיחוה נשים וקטנים או שהודח מיעוטה או שהיו מדיחיה מחוצה לה הרי אלו כיחידים צריכין שני עדים והתראה לכל אחד ואחד זה חומר ביחידים מבמרובים שהיחידים בסקילה לפיכך ממונם פלט והמרובים בסיף לפיכך ממונם אבד.

(ה) הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב (דברים יג טז) החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום הרי אלו מצילין אותם החרם אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב (שם) מיכן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה אובדים ובחוצה לה פליטין ושל רשעים בין מתוכה בין בחוצה לה אובדין.

(ו) ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה (דברים יג יז) אם אין לה רחוב עושין לה רחוב היה רחובה חוצה לה כונסין אותו לתוכה שנאמר אל תוך רחובה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה (שם) שללה ולא שלל שמיים מיכן אמרו ההקדשות שתוכה ייפדו ותרומות ירקבו מעשר שני וכתבי הקודש ייגנזו כליל לה' אלוהיך (שם) אמר רבי שמעון אם עושה אתה דין בעיר הנידחת מעלה אני עליך כאילו אתה מעלה עולה כליל לפניי והייתה תל עולם לא תיבנה עוד (שם) לא תעשה אפילו גינות ופרדסים דברי רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבה אומר לא תיבנה עוד לכמות שהייתה אינה נבנית אבל נעשית היא גינות ופרדסים ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים וריחמך והרבך (דברים יג יח) כל זמן שרשעים בעולם חרון אף בעולם אבדו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם.

פירושים[עריכה]