משנה סנהדרין יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


סנהדרין פרק יא: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת סנהדרין · פרק אחד עשר ("אלו הן") · >>

פרקי מסכת סנהדרין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

אלו הן הנחנקין, המכה אביו ואמו, וגונב נפש מישראל, וזקן ממרא על פי בית דין, ונביא השקר, והמתנבא בשם עבודה זרה, והבא על אשת איש, וזוממי בת כהן ובועלה.

המכה אביו ואמו אינו חייב עד שיעשה בהן חבורה.

זה חומר במקלל מבמכה, שהמקלל לאחר מיתה חייב, והמכה לאחר מיתה פטור.

הגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו.

רבי יהודה אומר, עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו, שנאמר (דברים כד) והתעמר בו ומכרו.

הגונב את בנו, [ רבי ישמעאל בנו של ] רבי יוחנן בן ברוקה מחייב, וחכמים פוטרין.

גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין, רבי יהודה מחייב, וחכמים פוטרין.

משנה ב[עריכה]

זקן ממרא על פי בית דין, שנאמר (שם יז) כי יפלא ממך דבר למשפט וגו'.

שלשה בתי דינין היו שם, אחד יושב על פתח הר הבית, ואחד יושב על פתח העזרה, ואחד יושב בלשכת הגזית.

באים לזה שעל פתח הר הבית, ואומר, כך דרשתי וכך דרשו חברי, כך לימדתי וכך לימדו חברי.

אם שמעו, אומרים להם.

ואם לאו, באין להן לאותן שעל פתח העזרה, ואומר, כך דרשתי וכך דרשו חברי כך לימדתי וכך לימדו חברי.

אם שמעו, אומרים להם.

ואם לאו, אלו ואלו באים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית, שממנו יוצאת תורה לכל ישראל, שנאמר (שם) מן המקום ההוא אשר יבחר ה'.

חזר לעירו ושנה ולימד כדרך שהיה למד, פטור.

ואם הורה לעשות, חייב, שנאמר (שם) והאיש אשר יעשה בזדון, אינו חייב עד שיורה לעשות.

תלמיד שהורה לעשות, פטור, נמצא חומרו קולו.

משנה ג[עריכה]

חומר בדברי סופרים מדברי תורה, האומר אין תפילין, כדי לעבור על דברי תורה, פטור.

חמש טוטפות, להוסיף על דברי סופרים, חייב.

משנה ד[עריכה]

אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו ולא בבית דין שביבנה, אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים, ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל, שנאמר (דברים יז) וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד, דברי רבי עקיבא.

רבי יהודה אומר, אין מענין את דינו של זה, אלא ממיתין אותו מיד, וכותבין ושולחין שלוחים בכל המקומות, איש פלוני בן איש פלוני נתחייב מיתה בבית דין.

משנה ה[עריכה]

נביא השקר המתנבא על מה שלא שמע ומה שלא נאמר לו, מיתתו בידי אדם.

אבל הכובש את נבואתו, והמוותר על דברי הנביא, ונביא שעבר על דברי עצמו, מיתתן בידי שמים, שנאמר (שם יח) אנכי אדרוש מעמו.

משנה ו[עריכה]

המתנבא בשם עבודה זרה ואומר כך אמרה עבודה זרה, אפילו כיון את ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור.

הבא על אשת איש, כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין אף על פי שלא נבעלה, הבא עליה הרי זה בחנק.

וזוממי בת כהן ובועלה, שכל הזוממין מקדימין לאותה מיתה, חוץ מזוממי בת כהן ובועלה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה סנהדרין יא ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אלו הן הנחנקין המכה אביו ואימו וגונב נפש מישראל וזקן ממרא על פי בית דין ונביא השקר והמתנבא בשם עבודה זרה והבא על אשת איש וזוממי בת כוהן ובועלה המכה אביו ואימו אינו חייב עד שיעשה בהם חבורה זה חומר במקלל מבמכה שהמקלל לאחר מיתה חייב והמכה לאחר מיתה פטור וגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו רבי יהודה אומר וישתמש בו שנאמר והתעמר בו ומכרו (דברים כד ז) הגונב את בנו רבי יוחנן בן ברוקה מחייב וחכמים פוטרין גנב מי שחצייו עבד וחצייו בן חורין רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרין.

(ב) זקן ממרא על פי בית דין שנאמר כי ייפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע (דברים יז ח) שלשה בתי דינין היו שם אחד על פתח הר הבית ואחד על פתח העזרה ואחד בלשכת הגזית באים לזה שעל פתח הר הבית ואומר כך דרשתי וכך דרשו לי חבריי כך לימדתי וכך לימדו לי חבריי אם שמעו אמרו להן ואם לאו באים לזה שעל פתח העזרה ואומר כך דרשתי וכך דרשו לי חבריי כך לימדתי וכך לימדו לי חבריי אם שמעו אמרו להן ואם לאו אלו ואלו באים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית שמשם תורה יוצאה לכל ישראל שנאמר מן המקום ההוא אשר יבחר ה' (דברים יז י) חזר לעירו ושנה ולימד כדרך שהוא למוד פטור ואם הורה לעשות חייב שנאמר והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכוהן . (דברים יז יב) אינו חייב עד שיורה לעשות תלמיד שהורה לעשות פטור נמצא חומרו קולו.

(ג) חומר בדברי סופרים מדברי תורה האומר אין תפילין לעבור דברי תורה פטור חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב.

(ד) אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו ולא בבית דין שביבנה אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל שנאמר וכל העם ישמעו וייראו (דברים יז יג) דברי רבי עקיבה רבי יהודה אומר אין מענין דינו של זה אלא ממיתין אותו מיד וכותבין ושולחין לכל המקומות איש פלוני בן איש פלוני נתחייב מיתה בבית דין.

(ה) ונביא השקר המתנבא מה שלא שמע ומה שלא נאמר לו אבל הכובש את נבואתו והמוותר על דברי הנביא ונביא שעבר על דברי עצמו מיתתן בידי שמיים שנאמר אנוכי אדרוש מעימו (דברים יח יט).

(ו) המתנבא בשם עבודה זרה ואומר כך אמרה עבודה זרה אפילו כיון את ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור הבא על אשת איש כיון שנכנסה לרשות הבעל לנישואין אף על פי שלא נבעלה הבא עליה הרי זה בחנק וזוממי בת כוהן ובועלה הא כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה חוץ מזוממי בת כוהן ובועלה.

פירושים[עריכה]