לדלג לתוכן

משנה סנהדרין יא רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) אלו הן הנחנקין -

המכה אביו ואימו, וגונב נפש מישראל,
וזקן ממרא - על פי בית דין,
ונביא השקר, והמתנבא בשם עבודה זרה,
והבא על אשת איש, וזוממי בת כוהן, ובועלה.
המכה אביו ואימו -
אינו חייב - עד שיעשה בהם חבורה.
זה חומר במקלל מבמכה -
שהמקלל לאחר מיתה - חייב,
והמכה לאחר מיתה - פטור.
וגונב נפש מישראל -
אינו חייב - עד שיכניסנו לרשותו.
רבי יהודה אומר: וישתמש בו,
שנאמר: "והתעמר בו ומכרו" (דברים כד ז).
הגונב את בנו -
רבי יוחנן בן ברוקה - מחייב,
וחכמים - פוטרין.
גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין -
רבי יהודה - מחייב,
וחכמים - פוטרין.

(ב) זקן ממרא, על פי בית דין -

שנאמר: "כי יפלא ממך דבר למשפט, בין דם לדם, בין דין לדין, ובין נגע לנגע" (דברים יז ח).
שלשה בתי דינין היו שם -
אחד על פתח הר הבית,
ואחד על פתח העזרה,
ואחד בלשכת הגזית.
באים לזה שעל פתח הר הבית,
ואומר: כך דרשתי וכך דרשו לי חברי, כך לימדתי וכך לימדו לי חברי.
אם שמעו - אמרו להן.
ואם לאו - באים לזה שעל פתח העזרה,
ואומר: כך דרשתי וכך דרשו לי חברי, כך לימדתי וכך לימדו לי חברי.
אם שמעו - אמרו להן.
ואם לאו - אלו ואלו באים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית,
שמשם - תורה יוצאה לכל ישראל,
שנאמר: "מן המקום ההוא אשר יבחר ה'" (דברים יז י).
חזר לעירו, ושנה ולימד כדרך שהוא למוד - פטור,
ואם הורה לעשות - חייב,
שנאמר: "והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכוהן" (דברים יז יב) וכו',
אינו חייב - עד שיורה לעשות.
תלמיד שהורה לעשות - פטור.
נמצא חומרו - קולו.

(ג) חומר בדברי סופרים, מדברי תורה -

האומר אין תפילין, לעבור דברי תורה - פטור,
חמש טוטפות, להוסיף על דברי סופרים - חייב.

(ד) אין ממיתין אותו -

לא בבית דין שבעירו, ולא בבית דין שביבנה,
אלא - מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים,
ומשמרין אותו - עד הרגל,
וממיתין אותו - ברגל,
שנאמר: "וכל העם ישמעו וייראו" (דברים יז יג) - דברי רבי עקיבה.
רבי יהודה אומר: אין מענין דינו של זה,
אלא - ממיתין אותו מיד,
וכותבין, ושולחין לכל המקומות,
איש פלוני בן איש פלוני, נתחייב מיתה בבית דין.

(ה) ונביא השקר - המתנבא מה שלא שמע, ומה שלא נאמר לו.

אבל, הכובש את נבואתו,
והמוותר על דברי הנביא,
ונביא שעבר על דברי עצמו - מיתתן בידי שמים,
שנאמר: "אנוכי אדרוש מעימו" (דברים יח יט).

(ו) המתנבא בשם עבודה זרה, ואומר כך אמרה עבודה זרה -

אפילו כיון את ההלכה לטמא את הטמא, ולטהר את הטהור.
הבא על אשת איש -
כיון שנכנסה לרשות הבעל לנישואין,
אף על פי שלא נבעלה,
הבא עליה - הרי זה בחנק.
וזוממי בת כוהן, ובועלה -
הא כל הזוממין - מקדימין לאותה מיתה,
חוץ מזוממי בת כוהן, ובועלה.

הדף הראשי של משנה סנהדרין יא