לדלג לתוכן

משנה סנהדרין יא ניקוד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק יא

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א)

אֵלּוּ הֵן הַנֶּחֱנָקִין:

הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ,
וְגוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל,
וְזָקֵן מַמְרֵא עַל פִּי בֵּית דִּין,
וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר,
וְהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה,
וְהַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ,
וְזוֹמְמֵי בַּת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ.
הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ,
אֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶן חַבּוּרָה.
זֶה חֹמֶר בַּמְּקַלֵּל מִבַּמַּכֶּה,
שֶׁהַמְּקַלֵּל לְאַחַר מִיתָה חַיָּב,
וְהַמַּכֶּה לְאַחַר מִיתָה פָּטוּר.
הַגּוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל,
אֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, ז): "וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ".
הַגּוֹנֵב אֶת בְּנוֹ,
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה מְחַיֵּב,
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.
גָּנַב מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין,
רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב,
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
(ב)

זָקֵן מַמְרֵא עַל פִּי בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז, ח):

"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט" וְגוֹ'.
שְׁלֹשָׁה בָּתֵּי דִּינִין הָיוּ שָׁם,
אֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת,
וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הָעֲזָרָה,
וְאֶחָד יוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית.
בָּאִים לָזֶה שֶׁעַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת, וְאוֹמֵר:
כָּךְ דָּרַשְׁתִּי וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲבֵרַי,
כָּךְ לִמַּדְתִּי וְכָךְ לִמְּדוּ חֲבֵרַי.
אִם שָׁמְעוּ, אוֹמְרִים לָהֶם.
וְאִם לָאו, בָּאִין לָהֶן לְאוֹתָן שֶׁעַל פֶּתַח הָעֲזָרָה, וְאוֹמֵר:
כָּךְ דָּרַשְׁתִּי וְכָךְ דְָּרְשׁוּ חֲבֵרַי,
כָּךְ לִמַּדְתִּי וְכָךְ לִמְּדוּ חֲבֵרַי.
אִם שָׁמְעוּ, אוֹמְרִים לָהֶם.
וְאִם לָאו,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ בָּאִים לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית,
שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵאת תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז, י):
"מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה'".
חָזַר לְעִירוֹ,
וְשָׁנָה, וְלִמֵּד כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה לָמֵד,
פָּטוּר;
וְאִם הוֹרָה לַעֲשׂוֹת, חַיָּב,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז, יב): "וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן";
אֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיּוֹרֶה לַעֲשׂוֹת.
תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה לַעֲשׂוֹת, פָּטוּר;
נִמְצָא חֻמְרוֹ קֻלּוֹ:
(ג)

חֹמֶר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים מִדִּבְרֵי תּוֹרָה:

הָאוֹמֵר אֵין תְּפִלִּין,
כְּדֵי לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה,
פָּטוּר;
חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת,
לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים,
חַיָּב:
(ד)

אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ,

לֹא בְּבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ,
וְלֹא בְּבֵית דִּין שֶׁבְּיַבְנֶה;
אֶלָּא מַעֲלִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם,
וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ עַד הָרֶגֶל,
וּמְמִיתִין אוֹתוֹ בָּרֶגֶל,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז, יג): "וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד";
דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵין מְעַנִּין אֶת דִּינוֹ שֶׁל זֶה,
אֶלָּא מְמִיתִין אוֹתוֹ מִיָּד,
וְכוֹתְבִין וְשׁוֹלְחִין שְׁלוּחִים בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת:
אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי נִתְחַיֵּב מִיתָה בְּבֵית דִּין:
(ה)

נְבִיא הַשֶּׁקֶר,

הַמִּתְנַבֵּא עַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע,
וּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ,
מִיתָתוֹ בִּידֵי אָדָם.
אֲבָל הַכּוֹבֵשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ,
וְהַמְּוַתֵּר עַל דִּבְרֵי הַנָּבִיא,
וְנָבִיא שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ,
מִיתָתָן בִּידֵי שָׁמַיִם,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח, יט): "אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ":
(ו)

הַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה וְאוֹמֵר:

כָּךְ אָמְרָה עֲבוֹדָה זָרָה,
אֲפִלּוּ כִּוֵּן אֶת הַהֲלָכָה לְטַמֵּא אֶת הַטָּמֵא וּלְטַהֵר אֶת הַטָּהוֹר.
הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ,
כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל לְנִשּׂוּאִין,
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה,
הַבָּא עָלֶיהָ הֲרֵי זֶה בְּחֶנֶק.
וְזוֹמְמֵי בַּת כֹּהֵן ובוֹעֲלָהּ,
שֶׁכָּל הַזּוֹמְמִין מַקְדִּימִין לְאוֹתָהּ מִיתָה,
חוּץ מִזּוֹמְמֵי בַּת כֹּהֵן ובוֹעֲלָהּ: