משנה נדרים ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נדרים פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק שני ("אלו מותרין") · >>

פרקי מסכת נדרים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

  • ואלו מותרין:
"חולין שאוכל לך",
"כבשר חזיר",
"כעבודה זרה",
"כעורות לבובין",
"כנבלות", "כטריפות", "כשקצים", "כרמשים",
"כחלת אהרון" ו"כתרומתו",
מותר.
  • האומר לאשתו: "הרי את עלי כאימא", פותחין לו פתח ממקום אחר, שלא יקל ראשו לכך.
  • "קונם שאיני ישן", "שאיני מדבר", "שאיני מהלך";
האומר (לאשתו): "קונם שאיני משמשך",
הרי זה ב"לא יחל דברו".
"שבועה שאיני ישן", "שאיני מדבר", "שאיני מהלך",
אסור.

משנה ב[עריכה]

"קרבן לא אוכל לך", "קרבן שאוכל לך", "לא קרבן לא אוכל לך", מותר.
"שבועה לא אוכל לך", "שבועה שאוכל לך", "לא שבועה לא אוכל לך", אסור.
זה חומר בשבועות מבנדרים.
וחומר בנדרים מבשבועות.
כיצד?
אמר: "קונם סוכה שאני עושה", "לולב שאני נוטל", "תפילין שאני מניח", בנדרים אסור.
בשבועות מותר, שאין נשבעין לעבור על המצוות.

משנה ג[עריכה]

יש נדר בתוך נדר, ואין שבועה בתוך שבועה.
כיצד?
אמר: "הריני נזיר אם אוכל", "הריני נזיר אם אוכל", ואכל, חייב על כל אחת ואחת.
"שבועה שלא אוכל", "שבועה שלא אוכל", ואכל, אינו חייב אלא אחת.

משנה ד[עריכה]

סתם נדרים להחמיר, ופירושם להקל.
כיצד?
אמר: "הרי עלי כבשר מליח", "כיין נסך";
אם של שמים1 נדר, אסור.
אם של עבודה זרה נדר, מותר.
ואם סתם, אסור.
"הרי עלי כחרם";
אם כחרם של שמים, אסור.
ואם כחרם של כהנים, מותר.
ואם סתם, אסור.
"הרי עלי כמעשר";
אם כמעשר בהמה נדר, אסור.
ואם של גורן, מותר.
ואם סתם, אסור.
"הרי עלי כתרומה";
אם כתרומת הלשכה נדר, אסור.
ואם של גורן, מותר.
ואם סתם, אסור.
דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר:
סתם תרומה ביהודה – אסורה.
בגליל – מותרת, שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלשכה.
סתם חרמים ביהודה – מותרין.
ובגליל – אסורין, שאין אנשי גליל מכירין את חרמי הכהנים.

הערה 1: נוסח הבבלי: "בשל שלמים".

משנה ה[עריכה]

נדר בחרם, ואמר: "לא נדרתי אלא בחרמו של ים";
בקרבן, ואמר: "לא נדרתי אלא בקרבנות של מלכים";
"הרי עצמי קרבן", ואמר: "לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו";
"קונם אשתי נהנית לי", ואמר: "לא נדרתי אלא באשתי הראשונה שגרשתי";
על כולן, אין נשאלין להן;
ואם נשאלו, עונשין אותן ומחמירין עליהן;
דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים:
פותחין להם פתח ממקום אחר;
ומלמדים אותן, כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים.

משנה מנוקדת[עריכה]

(א)

וְאֵלּוּ מֻתָּרִין:
"חֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ",
"כִּבְשַׂר חֲזִיר",
"כַּעֲבוֹדָה זָרָה",
"כְּעוֹרוֹת לְבוּבִין",
"כִּנְבֵלוֹת", "כִּטְרֵפוֹת", "כִּשְׁקָצִים", "כִּרְמָשִׂים",
"כְּחַלַּת אַהֲרֹן" וְ"כִתְרוּמָתוֹ",
מֻתָּר.
הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: "הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִמָּא", פּוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, שֶׁלֹּא יָקֵל רֹאשׁוֹ לְכָךְ.
"קוֹנָם שֶׁאֵינִי יָשֵׁן", "שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר", "שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ";
הָאוֹמֵר (לְאִשְׁתּוֹ): "קוֹנָם שֶׁאֵינִי מְשַׁמְּשֵׁךְ",
הֲרֵי זֶה בְּ"לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ".
"שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יָשֵׁן", "שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר", "שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ",
אָסוּר.


(ב)

"קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ", "קָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ", "לֹא קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ", מֻתָּר.
"שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לָךְ", "שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל לָךְ", "לֹא שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לָךְ", אָסוּר.
זֶה חֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִים.
וְחֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּשְּׁבוּעוֹת.
כֵּיצַד?
אָמַר: "קוֹנָם סֻכָּה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה", "לוּלָב שֶׁאֲנִי נוֹטֵל", "תְּפִלִּין שֶׁאֲנִי מֵנִיחַ", בַּנְּדָרִים אָסוּר.
בַּשְּׁבוּעוֹת מֻתָּר, שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבֹר עַל הַמִּצְוֹת.


(ג)

יֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, וְאֵין שְׁבוּעָה בְּתוֹךְ שְׁבוּעָה.
כֵּיצַד?
אָמַר: "הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֹכַל", "הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֹכַל", וְאָכַל, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת.
"שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל", "שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל", וְאָכַל, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת.


(ד)

סְתָם נְדָרִים לְהַחְמִיר, וּפֵרוּשָׁם לְהָקֵל.
כֵּיצַד?
אָמַר: "הֲרֵי עָלַי כְּבָשָּׂר מָלִיחַ", "כְּיֵין נֶסֶךְ";
אִם שֶׁל שָׁמַיִם נָדַר, אָסוּר.
אִם שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה נָדַר, מֻתָּר.
וְאִם סְתָם, אָסוּר.
"הֲרֵי עָלַי כַּחֵרֶם";
אִם כְּחֵרֶם שֶׁל שָׁמַיִם, אָסוּר.
וְאִם כְּחֵרֶם שֶׁל כֹּהֲנִים, מֻתָּר.
וְאִם סְתָם, אָסוּר.
"הֲרֵי עָלַי כַּמַּעֲשֵׂר";
אִם כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה נָדַר, אָסוּר.
וְאִם שֶׁל גֹּרֶן, מֻתָּר.
וְאִם סְתָם, אָסוּר.
"הֲרֵי עָלַי כַּתְּרוּמָה";
אִם כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נָדַר, אָסוּר.
וְאִם שֶׁל גֹּרֶן, מֻתָּר.
וְאִם סְתָם, אָסוּר.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
סְתָם תְּרוּמָה בִּיהוּדָה – אֲסוּרָה.
בַּגָּלִיל – מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָּלִיל מַכִּירִין אֶת תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה.
סְתָם חֲרָמִים בִּיהוּדָה – מֻתָּרִין.
וּבַגָּלִיל – אֲסוּרִין, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָּלִיל מַכִּירִין אֶת חֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים.


(ה)

נָדַר בְּחֵרֶם, וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּחֶרְמוֹ שֶׁל יָם";
בְּקָרְבָּן, וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּקָרְבָּנוֹת שֶׁל מְלָכִים";
"הֲרֵי עַצְמִי קָרְבָּן", וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּעֶצֶם שֶׁהִנַּחְתִּי לִי לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ";
"קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי", וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּאִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁגֵּרַשְׁתִּי";
עַל כֻּלָּן, אֵין נִשְׁאָלִין לָהֶן;
וְאִם נִשְׁאֲלוּ, עוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן;
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
פּוֹתְחִין לָהֶם פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר;
וּמְלַמְּדִים אוֹתָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים.


נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אלו מותרין חולין שאוכל לך כבשר חזיר כעבודה זרה כנבילות כטריפות כשקצים כרמשים כחלת אהרון וכתרומתו מותר האומר לאשתו הרי את עליי כאימא פותחין לו פתח ממקום אחר שלא יקל את ראשו לכך קונם שאיני ישן שאיני מדבר שאיני מהלך האומר לאישה קונם שאיני משמשך הרי זה בלא יחל דברו (במדבר ל ג) שבועה שאיני ישן שאיני מדבר שאיני מהלך אסור.

(ב) קרבן לא אוכל לך קרבן שאוכל לך לקרבן לא אוכל לך מותר שבועה לא אוכל לך שבועה שאוכל לך לא שבועה לא אוכל לך אסור זה חומר בשבועות מבנדרים וחומר בנדרים מבשבועות כיצד אמר קונם סוכה שאיני עושה לולב שאיני נוטל תפילין שאיני נותן בנדרים אסור ובשבועות מותר שאין נשבעין לעבור על המצוות.

(ג) יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה כיצד אמר הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל ואכל חייב על כל אחת ואחת שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת.

(ד) סתם נדרים להחמיר ופירושן להקל כיצד אמר הרי עליי כבשר מליח וכיין נסך אם של שמיים נדר אסור ואם של עבודה זרה מותר ואם סתם אסור הרי עליי כחרם אם כחרם של שמיים נדר אסור אם של כהנים מותר אם סתם אסור הרי עליי כמעשר אם כמעשר בהמה נדר אסור אם של דגן מותר אם סתם אסור הרי עליי כתרומה אם כתרומת הלשכה נדר אסור אם של גורן מותר אם סתם אסור דברי רבי מאיר וחכמים אומרין סתם תרומה ביהודה אסורה ובגליל מותרת שאין אנשי הגליל מכירין את תרומת הלשכה סתם חרמין ביהודה מותרין ובגליל אסורין שאין אנשי הגליל מכירין את חרמי כהנים.

(ה) נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים נדר בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות מלכים הרי עצמי קרבן ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא מאשתי הראשונה שגירשתי על כלם אין נשאלין להן ואם נשאלו עונשין אותן ומחמירין עליהם דברי רבי מאיר וחכמים אומרין פותחין להן פתח ממקום אחר ומלמדין אותן כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים.

פירושים[עריכה]