משנה נדרים א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נדרים פרק א: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ראשון ("כל כינויי") · >>

פרקי מסכת נדרים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

  • כל כינויי נדרים – כנדרים,
וחרמים – כחרמים,
ושבועות – כשבועות,
ונזירות – כנזירות.
  • האומר לחבירו:
"מודרני ממך",
"מופרשני ממך",
"מרוחקני ממך",
"שאיני אוכל לך",
"שאיני טועם לך" –
אסור.
  • "מנודה אני לך" –
רבי עקיבא היה חוכך בזה להחמיר.
  • "כנדרי רשעים" – נדר בנזיר, ובקרבן, ובשבועה.
"כנדרי כשרים" – לא אמר כלום.
"כנדבותם" – נדר בנזיר ובקרבן.

משנה ב[עריכה]

  • האומר לחבירו: קונם, קונח, קונס – הרי אלו כינויין לקרבן.
חרק, חרך, חרף – הרי אלו כינויין לחרם.
נזיק, נזיח, פזיח – הרי אלו כינויין לנזירות.
שבותה, שקוקה, נדר במותא1 – הרי אלו כינויין לשבועה.

1 במותא – נוסח התלמודים במוהי.

משנה ג[עריכה]

  • האומר:
"לא חולין לא אוכל, לך",
"לא כשר" ו"לא דכי",
"טהור" ו"טמא",
"נותר" ו"פיגול"
אסור.
"כאימרא",
"כדירים",
"כעצים",
"כאישים",
"כמזבח",
"כהיכל",
"כירושלים",
נדר באחד מכל משמשי המזבח,
אף על פי שלא הזכיר קרבן –
הרי זה נדר בקרבן.
  • רבי יהודה אומר:
האומר "ירושלים" – לא אמר כלום.

משנה ד[עריכה]

  • האומר: "קרבן", "עולה", "מנחה", "חטאת", "תודה", "שלמים" "שאיני אוכל לך" – אסור.
רבי יהודה מתיר.
  • "הקרבן", "כקרבן", "קרבן" "שאוכל לך" – אסור.
"לקרבן לא אוכל לך" – רבי מאיר אוסר.
  • האומר לחבירו: "קונם פי המדבר עמך", "ידי עושה עמך", "רגלי מהלכת עמך" – אסור.

משנה מנוקדת[עריכה]

(א)

  • כָּל כִּנּוּיֵי נְדָרִים – כַּנְּדָרִים,
וַחֲרָמִים – כַּחֲרָמִים,
וּשְׁבוּעוֹת – כַּשְּׁבוּעוֹת,
וּנְזִירוּת – כַּנְּזִירוּת.
  • הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ:
"מֻדְּרַנִי מִמָּךְ",
"מֻפְרְשַׁנִי מִמָּךְ",
"מְרֻחֲקַנִי מִמָּךְ",
"שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לָךְ",
"שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָךְ" –
אָסוּר.
"מְנֻדֶּה אֲנִי לָךְ" –
רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה חוֹכֵךְ בָּזֶה לְהַחְמִיר.
  • "כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים" – נָדַר בְּנָזִיר, וּבְקָרְבָּן, וּבִשְׁבוּעָה.
"כְּנִדְרֵי כְשֵׁרִים" – לֹא אָמַר כְּלוּם.
"כְּנִדְבוֹתָם" – נָדַר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן.

(ב)

  • הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: קוֹנָם, קוֹנָח, קוֹנָס – הֲרֵי אֵלּוּ כִּנּוּיִין לְקָרְבָּן.
חֵרֶק, חֵרֶךְ, חֵרֶף – הֲרֵי אֵלּוּ כִּנּוּיִין לְחֵרֶם.
נָזִיק, נָזִיחַ, פָּזִיחַ – הֲרֵי אֵלּוּ כִּנּוּיִין לִנְזִירוּת.
שְׁבוּתָה, שְׁקוּקָה, נָדַר בְּמוֹתָא – הֲרֵי אֵלּוּ כִּנּוּיִין לִשְׁבוּעָה.

(ג)

  • הָאוֹמֵר:
"לֹא חֻלִּין לֹא אֹכַל לָךְ",
"לֹא כָשֵׁר" וְ"לָא דְכֵי",
"טָהוֹר" וְ"טָמֵא",
"נוֹתָר וּ"פִגּוּל",
אָסוּר.
"כָּאִמְרָא",
"כַּדִּירַיִם",
"כָּעֵצִים",
"כָּאִשִּׁים",
"כַּמִּזְבֵּחַ",
"כַּהֵיכָל",
"כִּירוּשָׁלַיִם",
נָדַר בְּאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ,
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר קָרְבָּן –
הֲרֵי זֶה נָדַר בְּקָרְבָּן.
  • רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָאוֹמֵר "יְרוּשָׁלַיִם" – לֹא אָמַר כְּלוּם.

(ד)

  • הָאוֹמֵר "קָרְבַּן", "עוֹלָה", "מִנְחָה", "חַטָּאת", "תּוֹדָה", "שְׁלָמִים" "שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְךָ" – אָסוּר.
רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.
"הַקָּרְבָּן", "כַּקָּרְבָּן", "קָרְבָּן" "שֶׁאֹכַל לְךָ" – אָסוּר.
"לַקָּרְבָּן לֹא אֹכַל לְךָ" – רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר.
  • הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: "קוֹנָם פִּי הַמְדַבֵּר עִמְּךָ", "יָדִי עוֹשָׂה עִמְּךָ", "רַגְלִי מְהַלֶּכֶת עִמְּךָ" – אָסוּר.

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל כינויי נדרים כנדרים חרמים כחרמים שבועות כשבועות נזירות כנזירות האומר לחברו מודר אני ממך מופרש אני ממך מרוחק אני ממך שאיני אוכל לך שאיני טועם לך אסור מנודה אני לך רבי עקיבה היה חוכך בזה להחמיר כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן.

(ב) האומר קונם קונח קונס הרי אלו כינויים לקרבן חרק חרך חרף הרי אלו כינויים לחרם נזיק נזיח פזיח הרי אלו כינויים לנזירות שבותה שקוקה נדר במוהא הרי אלו כינויים לשבועה.

(ג) לא חולין לא אוכל לך לא כשר לא דכי טהור טמא נותר ופגול אסור כאימרא כדירים כעצים כאישים כמזבח כהיכל כירושלים נדר באחד מכל משמשי המזבח אף על פי שלא הזכיר קרבן הרי זה נדר בקרבן רבי יהודה אומר האומר ירושלים לא אמר כלום.

(ד) האומר קרבן עולה מנחה חטאת תודה שלמים שאני אוכל לך אסור רבי יהודה מתיר קרבן כקרבן הקרבן שאוכל לך אסור לא קרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר האומר לחברו קונם פי מדבר עימך וידי עושה עימך ורגלי מהלכת לך אסור.

פירושים[עריכה]