משנה נדרים ב ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ב נדריםהפרק הבא»


פרק ב

משניות: א ב ג ד ה

עריכה

(א)

וְאֵלּוּ מֻתָּרִין:
"חֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ",
"כִּבְשַׂר חֲזִיר",
"כַּעֲבוֹדָה זָרָה",
"כְּעוֹרוֹת לְבוּבִין",
"כִּנְבֵלוֹת", "כִּטְרֵפוֹת", "כִּשְׁקָצִים", "כִּרְמָשִׂים",
"כְּחַלַּת אַהֲרֹן" וְ"כִתְרוּמָתוֹ",
מֻתָּר.
הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: "הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִמָּא", פּוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, שֶׁלֹּא יָקֵל רֹאשׁוֹ לְכָךְ.
"קוֹנָם שֶׁאֵינִי יָשֵׁן", "שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר", "שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ";
הָאוֹמֵר (לְאִשְׁתּוֹ): "קוֹנָם שֶׁאֵינִי מְשַׁמְּשֵׁךְ",
הֲרֵי זֶה בְּ"לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ".
"שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יָשֵׁן", "שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר", "שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ",
אָסוּר.


(ב)

"קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ", "קָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ", "לֹא קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ", מֻתָּר.
"שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לָךְ", "שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל לָךְ", "לֹא שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לָךְ", אָסוּר.
זֶה חֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִים.
וְחֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּשְּׁבוּעוֹת.
כֵּיצַד?
אָמַר: "קוֹנָם סֻכָּה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה", "לוּלָב שֶׁאֲנִי נוֹטֵל", "תְּפִלִּין שֶׁאֲנִי מֵנִיחַ", בַּנְּדָרִים אָסוּר.
בַּשְּׁבוּעוֹת מֻתָּר, שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבֹר עַל הַמִּצְוֹת.


(ג)

יֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, וְאֵין שְׁבוּעָה בְּתוֹךְ שְׁבוּעָה.
כֵּיצַד?
אָמַר: "הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֹכַל", "הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֹכַל", וְאָכַל, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת.
"שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל", "שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל", וְאָכַל, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת.


(ד)

סְתָם נְדָרִים לְהַחְמִיר, וּפֵרוּשָׁם לְהָקֵל.
כֵּיצַד?
אָמַר: "הֲרֵי עָלַי כְּבָשָּׂר מָלִיחַ", "כְּיֵין נֶסֶךְ";
אִם שֶׁל שָׁמַיִם נָדַר, אָסוּר.
אִם שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה נָדַר, מֻתָּר.
וְאִם סְתָם, אָסוּר.
"הֲרֵי עָלַי כַּחֵרֶם";
אִם כְּחֵרֶם שֶׁל שָׁמַיִם, אָסוּר.
וְאִם כְּחֵרֶם שֶׁל כֹּהֲנִים, מֻתָּר.
וְאִם סְתָם, אָסוּר.
"הֲרֵי עָלַי כַּמַּעֲשֵׂר";
אִם כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה נָדַר, אָסוּר.
וְאִם שֶׁל גֹּרֶן, מֻתָּר.
וְאִם סְתָם, אָסוּר.
"הֲרֵי עָלַי כַּתְּרוּמָה";
אִם כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נָדַר, אָסוּר.
וְאִם שֶׁל גֹּרֶן, מֻתָּר.
וְאִם סְתָם, אָסוּר.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
סְתָם תְּרוּמָה בִּיהוּדָה – אֲסוּרָה.
בַּגָּלִיל – מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָּלִיל מַכִּירִין אֶת תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה.
סְתָם חֲרָמִים בִּיהוּדָה – מֻתָּרִין.
וּבַגָּלִיל – אֲסוּרִין, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָּלִיל מַכִּירִין אֶת חֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים.


(ה)

נָדַר בְּחֵרֶם, וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּחֶרְמוֹ שֶׁל יָם";
בְּקָרְבָּן, וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּקָרְבָּנוֹת שֶׁל מְלָכִים";
"הֲרֵי עַצְמִי קָרְבָּן", וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּעֶצֶם שֶׁהִנַּחְתִּי לִי לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ";
"קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי", וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּאִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁגֵּרַשְׁתִּי";
עַל כֻּלָּן, אֵין נִשְׁאָלִין לָהֶן;
וְאִם נִשְׁאֲלוּ, עוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן;
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
פּוֹתְחִין לָהֶם פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר;
וּמְלַמְּדִים אוֹתָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים.


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ב נדריםהפרק הבא»