משנה נדרים ב ניקוד
(א)
- וְאֵלּוּ מֻתָּרִין:
- "חֻלִּין שֶׁאֹכַל לְךָ",
- "כִּבְשַׂר חֲזִיר",
- "כַּעֲבוֹדָה זָרָה",
- "כְּעוֹרוֹת לְבוּבִין",
- "כִּנְבֵלוֹת", "כִּטְרֵפוֹת", "כִּשְׁקָצִים", "כִּרְמָשִׂים",
- "כְּחַלַּת אַהֲרֹן" וְ"כִתְרוּמָתוֹ",
- מֻתָּר.
- הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: "הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִמָּא", פּוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, שֶׁלֹּא יָקֵל רֹאשׁוֹ לְכָךְ.
- "קוֹנָם שֶׁאֵינִי יָשֵׁן", "שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר", "שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ";
- הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: "קוֹנָם שֶׁאֵינִי מְשַׁמְּשֵׁךְ",
- הֲרֵי זֶה בְּ"לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ".
- "שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יָשֵׁן", "שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר", "שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ",
- אָסוּר.
- "קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ", "קָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ", "לֹא קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ", מֻתָּר.
- "שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לָךְ", "שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל לָךְ", "לֹא שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לָךְ", אָסוּר.
- זֶה חֹמֶר בִּשְׁבוּעוֹת מִבִּנְדָרִים.
- וְחֹמֶר בִּנְדָרִים מִבִּשְׁבוּעוֹת.
- כֵּיצַד?
- אָמַר: "קוֹנָם סֻכָּה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה", "לוּלָב שֶׁאֲנִי נוֹטֵל", "תְּפִלִּין שֶׁאֲנִי מֵנִיחַ", בִּנְדָרִים אָסוּר.
- בִּשְׁבוּעוֹת מֻתָּר, שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבֹר עַל הַמִּצְוֹת.
- יֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, וְאֵין שְׁבוּעָה בְּתוֹךְ שְׁבוּעָה.
- כֵּיצַד?
- אָמַר: "הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֹכַל", "הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֹכַל", וְאָכַל, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת.
- "שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל", "שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל", וְאָכַל, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת.
- סְתָם נְדָרִים לְהַחֲמִיר, וּפֵרוּשָׁם לְהָקֵל.
- כֵּיצַד?
- אָמַר: "הֲרֵי עָלַי כְּבָשָׂר מָלִיחַ", "כְּיֵין נֶסֶךְ";
- אִם שֶׁל שָׁמַיִם נָדַר, אָסוּר.
- אִם שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה נָדַר, מֻתָּר.
- וְאִם סְתָם, אָסוּר.
- "הֲרֵי עָלַי כְּחֵרֶם";
- אִם כְּחֵרֶם שֶׁל שָׁמַיִם, אָסוּר.
- וְאִם כְּחֵרֶם שֶׁל כֹּהֲנִים, מֻתָּר.
- וְאִם סְתָם, אָסוּר.
- "הֲרֵי עָלַי כְּמַעֲשֵׂר";
- אִם כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה נָדַר, אָסוּר.
- וְאִם שֶׁל גֹּרֶן, מֻתָּר.
- וְאִם סְתָם, אָסוּר.
- "הֲרֵי עָלַי כִּתְרוּמָה";
- אִם כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נָדַר, אָסוּר.
- וְאִם שֶׁל גֹּרֶן, מֻתָּר.
- וְאִם סְתָם, אָסוּר.
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- סְתָם תְּרוּמָה בִּיהוּדָה – אֲסוּרָה.
- בַּגָּלִיל – מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָּלִיל מַכִּירִין אֶת תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה.
- סְתָם חֲרָמִים בִּיהוּדָה – מֻתָּרִין.
- וּבַגָּלִיל – אֲסוּרִין, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָּלִיל מַכִּירִין אֶת חֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים.
- נָדַר בְּחֵרֶם, וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּחֶרְמוֹ שֶׁל יָם";
- בְּקָרְבָּן, וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּקָרְבָּנוֹת שֶׁל מְלָכִים";
- "הֲרֵי עַצְמִי קָרְבָּן", וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּעֶצֶם שֶׁהִנַּחְתִּי לִי לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ";
- "קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי", וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּאִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁגֵּרַשְׁתִּי";
- עַל כֻּלָּן, אֵין נִשְׁאָלִין לָהֶן;
- וְאִם נִשְׁאֲלוּ, עוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחֲמִירִין עֲלֵיהֶן;
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- פּוֹתְחִין לָהֶם פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר;
- וּמְלַמְּדִים אוֹתָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים.
משנה נדרים, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב