לדלג לתוכן

משנה נדרים ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) אלו - מותרין.

חולין שאוכל לך,
כבשר חזיר, כעבודה זרה,
כנבילות, כטריפות, כשקצים, כרמשים,
כחלת אהרון, וכתרומתו - מותר.
האומר לאשתו:
הרי את עלי - כאימא,
פותחין לו פתח - ממקום אחר,
שלא יקל את ראשו לכך.
קונם שאיני ישן, שאיני מדבר, שאיני מהלך,
האומר לאישה: קונם שאיני משמשך,
הרי זה ב"לא יחל דברו" (במדבר ל ג).
שבועה שאיני ישן, שאיני מדבר, שאיני מהלך - אסור.


(ב) קרבן לא אוכל לך,

קרבן שאוכל לך,
לקרבן לא אוכל לך - מותר.
שבועה לא אוכל לך,
שבועה שאוכל לך,
לא שבועה לא אוכל לך - אסור.
זה חומר בשבועות - מבנדרים.
וחומר בנדרים - מבשבועות,
כיצד?
אמר: קונם
סוכה - שאיני עושה,
לולב - שאיני נוטל,
תפילין - שאיני נותן,
בנדרים - אסור,
ובשבועות - מותר,
שאין נשבעין - לעבור על המצוות.


(ג) יש נדר - בתוך נדר,

ואין שבועה - בתוך שבועה.
כיצד?
אמר:
הריני נזיר אם אוכל,
הריני נזיר אם אוכל,
הריני נזיר אם אוכל,
ואכל - חייב על כל אחת, ואחת.
שבועה שלא אוכל,
שבועה שלא אוכל,
שבועה שלא אוכל,
ואכל - אינו חייב אלא אחת.


(ד) סתם נדרים - להחמיר,

ופירושן - להקל.
כיצד?
אמר:
הרי עלי כבשר מליח, וכיין נסך -
אם של שמים נדר - אסור.
ואם של עבודה זרה - מותר.
ואם סתם - אסור.
הרי עלי כחרם -
אם כחרם של שמים נדר - אסור.
אם של כהנים - מותר.
אם סתם - אסור.
הרי עלי כמעשר -
אם כמעשר בהמה נדר - אסור.
אם של דגן - מותר.
אם סתם - אסור.
הרי עלי כתרומה -
אם כתרומת הלשכה נדר - אסור.
אם של גורן - מותר.
אם סתם -
אסור - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין:
סתם תרומה -
ביהודה - אסורה.
ובגליל - מותרת,
שאין אנשי הגליל - מכירין את תרומת הלשכה.
סתם חרמין -
ביהודה - מותרין.
ובגליל - אסורין,
שאין אנשי הגליל - מכירין את חרמי כהנים.


(ה) נדר בחרם -

ואמר: לא נדרתי - אלא בחרמו של ים.
נדר בקרבן -
ואמר: לא נדרתי - אלא בקרבנות מלכים.
הרי עצמי קרבן,
ואמר: לא נדרתי - אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו.
קונם אשתי נהנית לי -
ואמר: לא נדרתי - אלא מאשתי הראשונה שגירשתי.
על כולם - אין נשאלין להן.
ואם נשאלו -
עונשין אותן, ומחמירין עליהם,
דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין:
פותחין להן פתח - ממקום אחר,
ומלמדין אותן - כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים.


הדף הראשי של משנה נדרים ב