משנה נדרים ב ג

חייב על כל אחת ואחת - הוא שיהיה נזיר שלושים יום אם אמר "נזיר" סתם, כמו שיתבאר, או הזמן שקצב, ויביא קרבן נזיר. עוד יתחייב בשנית ויביא קרבן; וכמו כן השלישית והרביעית.

ואמרו בשבועה: אינו חייב אלא אחת – שהוא לוקה מלקות אחת בלבד. אבל אם ישאל לחכם והותרה לו שבועה ראשונה, יישאר הדבר שנשבע עליו אסור מצד השבועה השנייה. וכמו כן, אם הותרה שבועה שנייה, אסור עליו לאכול מצד השבועה שלישית. הלא תראה אומרו: אינו חייב אלא אחת, ולא אמר: "הרי זו שבועה אחת":

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

חייב על כל אחת ואחת - ויהיה נזיר שלושים יום, אם אמר "הריני נזיר" סתם, ויביא קרבן נזיר, ויחזור להיות נזיר^כו, כמספר הפעמים שאמר שיהיה נזיר.

ובשבועה אינו חייב אלא אחת - שאינו לוקה אלא מלקות אחת. אבל אם נשאל על השבועה הראשונה, חלה השבועה השנייה, וכן אם נשאל על השנייה, חלה השלישית, ואסור לאכול עד שיותרו כולם, מדלא תנן: "הרי זו שבועה אחת", אלא: אינו חייב אלא אחת.

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

יש נדר בתוך נדר כו' כיצד אמר הריני נזיר וכו'. כתבו התוספות וא"ת פתח בנדר דמשמע קונם וסיים בנזירות וי"ל דנזירות נמי איקרי נדר דכתיב (במדבר ו') לנדור נדר נזיר. אבל מ"מ אמאי שביק סתם נדר דפתח ביה וי"ל משום דבנדרים לא משכחת נדר בתוך נדר דאי אמר ככר זה עלי קונם [ככר זה עלי קונם] לא חייל דאין איסור חל על איסור ע"כ. ונפקא לן בגמרא בברייתא נזיר להזיר מכאן שהנזירות חל על הנזירות שיכול והלא דין הוא ומה שבועה חמורה [דכתיב בה בשבועה (שמות כ) לא ינקה. גמרא] אין שבועה חלה על שבועה נזירות קלה לא כ"ש ת"ל (במדבר ו') נזיר להזיר מכאן שהנזירות חלה על הנזירות:

הריני נזיר אם אוכל. כתב הר"ן לאו דוקא דהה"נ אם אמר הריני נזיר הריני נזיר דחייב על כל אחת ואחת אלא איידי דתנא גבי שבועה שלא אוכל תני נמי [גבי] נזיר אם אוכל.

חייב על כל אחת ואחת. פירש הר"ב שיהיה נזיר וכו' ויחזור ויהיה נזיר כו'. וקרי ליה להאי גוונא נדר בתוך נדר לפי שהנזירות שנייה היא חלה בתוך הזמן הראשונה אלא שא"א לו שימנה אותה עד שימנה את הראשונה. דאם איתא דלא חיילא בשעת נדרו היאך תחול אחר מכן והרי אינו נודר באותו זמן וכיון דלא חיילא השתא לא חיילא נמי בתר זימנא אלא ודאי מהשתא הוא דחיילא מש"ה קתני יש נדר בתוך נדר. הר"ן:

אינו חייב אלא אחת. דאין שבועה חלה על שבועה דאין נשבעין לקיים המצות דליתא בלאו והן עכ"ל הרא"ש. וההיא דנשבעתי ואקיימה שכתבתי ברפ"ק אינו ענין לענין לחול שבועה דאורייתא דההיא ליתא אלא נשבע לזרוזי נפשיה כמ"ש שם. ומ"ש הר"ב אבל אם נשאל על הראשונה חלה השנייה. רווחא הוא דלית לה. כי מתשיל על חברתה חיילא. גמרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כד) (על המשנה) נזיר. דנזירות נמי איקרי נדר דכתיב נדר נזיר ולא סיים במאי דפתח, דאי אמר ככר זה עלי קונם ב"פ אין איסור חל על. איסור, אבל נזירות מקרא יליף ליה. תוספ':

(כה) (על המשנה) אם אוכל. ה"ה נמי אם אמר ב"פ הריני נזיר דחייב על כל או"א ואיידי דקתני גבי שבועה שלא אוכל תני נמי גבי נזיר אם אוכל. הר"נ:

(כו) (על הברטנורא) וקרי ליה נדר בתוך נדר לפי שהנזירות שניה היא חלה בתוך הזמן הראשונה אלא שא"א שימנה אותה עד שימנה את הראשונה. הר"נ. וע"ע:

(כז) (על המשנה) אלא אחת., דאין שבועה חלה על שבועה דאין נשבעין לקיום המצות דליתא בלאו והן. הרא"ש. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

כיצד אמר הריני נזיר: הקשו בתוס' וא"ת פתח בנדר דמשמע קונם וסיים בנזירות וי"ל דנזירות נמי איקרי נדר דכתיב לנדור נדר נזיר אבל מ"מ אמאי שביק סתם נדר דפתח ביה וי"ל משום דבנדרים לא משכחת נדר בתוך נדר דאי אמר ככר זה עלי קונם לא חייל שאין איסור חל על איסור ע"כ. ונפקא לן בגמ' בברייתא נזיר להזיר מכאן שהנזירות חל על הנזירות שיכול והלא דין הוא ומה שבועה חמורה דכתיב בה לא ינקה אין שבועה חלה על שבועה נזירות קלה לא כל שכן ת"ל נזיר להזיר מכאן שהנזירות חלה על הנזירות ע"כ. ועיין בתשובת הרשב"א ז"ל סי' תרט"ו:

הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל: הגיה ה"ר יהוסף ז"ל הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל ואכל חייב וכו' שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב וכו' ומפרש בגמרא דה"מ למיתני כגון דאמר הריני נזיר הריני נזיר בלא אכילה אלא אגב דבעי למיתני גבי שבועה אכילה נקטה נמי גבי נזירות הרא"ש והר"ן ז"ל. וכתב הר"ן ז"ל דכי תנן יש נדר בתוך נדר דוקא למנות שתי נזיריות הוא דאמרינן הכי אבל אם אמר קונם עלי ככר זה קונם עלי ככר זה אינו חייב אלא אחת דאין נדר בתוך נדר מיהו להא מילתא עדיפי נדרים משבועות שהנדרים חלין על השבועות ואין השבועות חלות על הנדרים כיצד וכו' ע"כ. וכתב עוד שם דהכא לא שייך למפרך א"כ דמשכחת בתוך נדר ליפלוג וליתני בנדר גופיה משום דהכא בעא למיתני חומרא דאיכא בנדר משבועה וענין נדר בתוך נדר הלכך לא שייך לאקשויי ליפלוג וליתני בדידה ע"כ בקיצור מופלג. וכתב עוד בפ' שבועות בתרא דף ש"י ע"ב דלפי דעתו ז"ל דס"ל התם דאין נדרים חלין על קיום מל"ת הא דתנן הכא יש נדר בתוך נדר אע"ג דכיון שנדר חדא זימנא ה"ל מישבע מהר סיני במצות ל"ת ואפ"ה חייל עליה איסור נדר יש לומר דלא אמרו אלא באיסור הבא מעצמו כגון נדר ושבועה דרבינהו רחמנא מדכתיב נזיר להזיר מכאן שהנזירות חלה על הנזירות כדאיתא התם אבל איסור לא תעשה של תורה אין נדר חל עליהם ועוד שכבר פירשתי שם פירוש אחר לומר דכי תנן יש נדר בתוך נדר לאו לחייבו שתים על אכילה אחת קאמר כמו שכתבתי שם בס"ד עכ"ל ז"ל.

אינו חייב אלא אחת: דאין שבועה חלה על שבועה דאין נשבעין לקיים המצוה דליתיה בלאו והן. הרא"ש ז"ל. בסוף פי' רע"ב ז"ל מדלא תנן ה"ז שבועה אחת אלא אינו חייב אלא אחת ע"כ. אמר המלקט לשון הרא"ש ז"ל מדלא קתני חייב אחת דהוה משמע חיוב א' ישנו על כל השבועות וכן נמי אי הוי תני אינה אלא אחת ע"כ. וכן הוא בתוס' פ' שבועות שתים בתרא (שבועות דף כ"ז:) וביד פ"ג דהל' נדרים סי' ב' ובספ"ג דהלכות נזירות:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

הריני נזיר אם אוכל: נזירות נמי נקרא נדר [והא דלא נקט בנדר, וכדפתח, דאע"ג דבאמר ב"פ קונם. לא אפשר דחייל קונם ב', דהרי אין איסור חל על איסור, עכר"פ משכח"ל בנדר תוך נדר. כגון שאמר הרי עלי קרבן אם אוכל, הרי עלי קרבן אם אוכל דבאכלו חייב ב' קרבנות [כ(רמב"ם פ"ג מהל' נדרים)], ה"ט, משום דנזירות חל אנזירות ילפינן מקרא, מדכתיב נזיר להזיר, ומנה ילפינן לשאר נדרים, להכי פתח תנא בנדר, לאשמעינן דגם בנדר משכח"ל, ומסיים בנזיר. משום דמנה ילפינן הך דינא [לח"מ]:

חייב על כל אחת ואחת: ומדסתם נזירות ל' יום, חייב ב' נזירות של ל' יום:

אינו חייב אלא אחת: קרבן א' באכלו בשוגג, ומלקות א' במזיד. מיהו מדלא קאמר הרי זה שבועה א', ש"מ דעכ"פ בנשאל על ראשונה, חייל שנייה, אבל יכול לשאול על שניהן בבת אחת [(שו"ע יו"ד רכט, ג)]:

בועז

[עריכה]