רש"ש על המשנה/נדרים/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת נדרים פרק ב

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת נדרים · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

א[עריכה]

ברע"ב ד"ה הר"ז מותר כו' וחטאת כו'. מדבריו אלה וכן מהרמב"ם בפירושו לקמן פ"ב ובחבורו פ"א ה"י נראה להדיא שמפרשי' [לעיל בגמ' מרבה אני חטאת ואשם שהוא מתפיס בנדר כו'] מפני שבאים לפעמים ע"י נדר גמור כגון ע"י נזירות ע"ש. וק"ל ממעשר בהמה לקמן יח ב (והר"ב שם נראה שסותר א"ע). ואולי י"ל מפני דאילו היה רוצה היה מפזרן ביותר ממלוא רגל בהמה רועה. אך לפ"ז גם בכור יכול להערים ולהתפיסו בזבח אחר טרם הוולדו וכן ק"ל ממנחות (צ ב) דקורא לשעירי חטאת אינן באין בנדר ונדבה ולעולת ראיה באה בנו"נ. וזה י"ל דשעיר לחטאת לא מצינו בא בנו"נ. וק"ל בסוגיין מדוע לא מחלק הש"ס דחטאת ואשם מ"ל בנו"נ כגון באומר הרי חטאת ואשם לפטור את פלוני המחוייב בהם עיין ט"א ר"ה (ו) ד"ה אימא דיבורא לאו כלום הוא: שם בתוי"ט ד"ה הר"ז בלא יחל כו' דבה"מ ואחרים נהגו כו' שנאמר לא יחל דברו. נראה דדריש דברו הנהגתו מלשון ידבר עמים (תהלים מז) וידבר עמים (שם יח) להרד"ק וש"מ שהוא ענין הנהגה. ובזה אתיא לנכון טפי מה שהוציא מכאן ר"י הכהן המובא בפסקי הרא"ש ובר"ן לקמן (פא ב):