מדרש לפירושים/חלק ב/יא
| מדרש לפירושים (עולם גדול) - לר' אליעזר פישל מסטריזוב |
|---|
|
חלק א: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
חלק ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ |
דרוש הי"א - יעקו"ב מלא ו'
[עריכה]בספר הפליאה מצאתי וזה לשונו:
- "כל זמן שיעקב חסר ו' ועשו בו' - אין כל בריה יכול לו וכו', ואלהי בראשית היא הבינה לוקח הו' מעשו ונותנו ליעקוב, ויעקוב מלא ועשו חסר, ואכלו עש (איוב יג, כח). וכל זה לזמן הגאולה; שעתיד ס"ם לעשות מלחמה עם ת"ת ישראל והבינה עוזרו ומרכיבו עליו - ירכיבהו על במתי ארץ. ונופל ס"ם תחת הע"ש -- ואכלו עש. ולכן נקרא הת"ת גדי"אל - מלשון גודו אילנא וכו'"
- "כי
ז' פעמים הוי"ה ז' פעמים הוי"ה שווה 182 עולה יעקב, והם ז' קצוות, שאלולי הו' שנלקח מעשו וניתוסף ליעקב אשר הו' לקח כללו ועולה לאהי"ה הוא כתר עליון לעולם עשו מתאבק עם יעקב - ויאבק איש עמו, וכחו של עשו הוא מיצחק - ויאהב יצחק את עשו וכו'. והבינה לוקחת הו' מעשו ונתנו ליעקוב וכו'. והנה נצח יעקב את עשו כי נתגלגל הו' שלו והעלתו על כתר עליון וכו' יעקב שלם בו' - ויבא יעקב שלם. ויאמר אברה' ישראל אשר בך אתפאר ומיד ענו כולם ואמרו אשריך ישראל מי כמוך. וכשהסכימו כולם בשם ישראל אז יראו ישמעאל ועשו ששם ישראל - כ"א פעמים הוי"ה כ"א פעמים הוי"ה שווה 546 - נגד אהי"ה שנאחז ממנו וכו'."
- "ויאמר ה' לה שני גיים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאום מלאם יאמץ ורב יעבוד צעיר - כי יתאמץ יעקב בלוקחו הו' מעשו והפילו תחת רגליו", עכ"ל הפליאה.
ודע לך שבמקום אחר פרשתי כל לשון הפליאה באורך וברוחב ובעומק בעזרת השם. אך מפני שראיתי גירסות שונות כפי המועתק בי"ר בילקוט ראובני פרשת תולדות ופרשת וישלח - מנעתי ידי מלהעתיקו פה, ולא כתבתי רק ראשי דברים הצריך לענינינו. ותדע שורש דבר נמצא בו הוא לומר שיעקב הוא סוד ז' תחתונות, ולפיכך בגימטריא
ז' פעמים הוי"ה ז' פעמים הוי"ה שווה 182 כנודע שזהו סוד "ויצא יעקב מבאר שבע".
ונודע כי אחיזת החיצונים הוא משם בסוד ישמעאל ועשו שהם היושבים ראשונה מן ע' שרים ונאחזים מן אברהם ויצחק. אמנם כאשר נתגלה אור ג' ראשונות בסוד (שיר ח, ו) "שלהבת יה" -- אז בורחים החיצונים לנוקבא דתהומא רבא ויתפרדו כל פועלי און.
גם נודע שאות ו' הוא הקו האמצעי העולה למעלה ראש בסוד 'נחלת יעקב' - נחלה בלי מצרים כמבואר בספר האורה. ורמז לדבר כתבו הקדמונים כי אות ו' במספר הכללי - ר"ל שכולל כל האותיות שקודמים לו דהיינו מן א' עד ו' כזה: א' ב' ג' ד' ה' ו' -- חושבן אהי"ה - סוד כתר עליון.
עוד נודע שכאשר נתעלה יעקב שהוא ו' אל הכתר עליון - אז נקרא ישראל. ולכן ישראל חושבן אהי"ה פעמים הוי"ה אהי"ה פעמים הוי"ה שווה 546 כנודע בכוונות התפילין.
ותדע עוד מה שמובן באמת מדברי הפליאה הנז"ל הוא שאות ו' של עשו הוא חלק הטוב, וסוד ע"ש הוא סוד הרע. ורובו רע ומעוטו טוב. ועל סוד ו' זו היה עיקר התאבקות שלהם. ולולי שהיה ליעקב כח הבינה אימא עילאה (שהוא סוד הגאולה והחירות) - לא היה יכול לו. ואמנם בינה אימא עילאה היא הלוקחת ו' מעשו ונותנת ליעקוב. וזהו סוד "ורבקה אוהבת את יעקב" - שנותנת לו הוא"ו שבגימטריא אהבה ונעשה יעקוב מלא ו'. וז"ש "אוהבת את יעקב" והבן.
וזהו סוד הפסוק "ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול וגו' ותלבש את יעקב בנה הקטן". והוא סוד אות ו' של עשו שהוא עיקר הכבוד שלו. ור' יוחנן קארי למאני מכבדותי' (שבת קיג, א). וכשיש לעשו ו' זו נקרא 'גדול', ויעקב חסר ו' ונקרא 'קטן'. ואמנם לקח' רבקה אם יעקב אות ו' ונתנה אל יעקוב כדי שיקבל הברכות. והוא בסוד (עמוס ז, ב) (עמוס ז, ה) "מי יקום יעקב כי קטן הוא". כלומר "מי" - אימא, "יקום יעקב" וכנודע.
והנה אז כשנחסר ו' מן עשו נשאר עש - רע גמור, ונתבטל ממילא, ואכלו עש. כי עיקר חיות החיצונים הוא מכח חלק הטוב כנודע. ומה גם כי יעקב גובר עליו בכח ש"ע נהורין עילאין שמקבל בכח התעלות אות ו' כאמור. ועיין בליקוטי תנ"ך בסוד (ישעיה יא, ח) "ושע"שע יונק", עיין שם. ובכן כל לשון הפליאה הנ"ל מובן היטב.
ומה שכתב "מלשון גודו אילנא" - תדע כוונתו שסוד אילן זה הוא סוד אילן סרק שאינו מוציא פירות, אילן זה חושבן ס"מ[1], ותפארת ישראל הוא מכרית את האילן זה לגמרי לעתיד במהרה בימינו. ובסוד שעולה עד הכתר ומכרת את החיצונים וק"ל.
ומה שכתב: "אשר הו' לקח כללו וכו'" -- הוא סוד מספר הכללי כאמור. וזהו שכתוב "ויאבק איש עמו" - כלומר עם ו' - שאל זה עיקר התאבקותם.
ומה שכתב: "ויאמר אברהם ישראל אשר בך אתפאר" - הנה מה שנקרא ישראל זה מובן היטב וכמש"ל כשהוא יעקוב מלא ו' אז הוא סוד ישראל שבגימטריא כ"א פעמים הוי"ה כנ"ל. אך קשה למה דווקא אברהם אומר כן? אך הוא מובן במ"ש בתיקונים תיקון ס"ט דף ק"ה ע"ב וזה לשונו: "מסטרא דיצחק קרא ליה יעקב, ומסטרא דאברהם דתמן מחשב' קרי ליה ישראל", עכ"ל עיין שם. הרי ששמו ישראל הוא מסטרא דאברהם דווקא, ולכן לו נאה לברך ולומר פסוק זה (ישעיה מט, ג) "ישראל אשר בך אתפאר". והבן.
ומ"ש "אז יראו ישמעאל ועשו" - הוא מבואר ממש"ל.
ומ"ש "וזהו ויאמר לה וגו'" - יתבאר להלן בסמוך וגם שאר דברים יתבארו בעז"ה.
כי הנה אמרו חז"ל (מגילה ו, א) וזה לשונם: "קסרין וירושלים - אם יאמר לך אדם וכו' שנאמר אמלאה החרבה, אם מלאה זו חריבה זו. ר' נחמן בר יצחק אמר מהכא ולאם מלאם יאמץ", עכ"ל. וסוד המאמר על פי האמור, כי אי אפשר לעשו למשול בגבורתו אם לא בכח אות ו', ואז יעקב חסר ו'. ולכן ממילא אי אפשר אם לא כשזה קם זה נופל. וזהו שאמרו "אם מלאה זו" - בסוד מלא באות ו'.
ורמז ראיה לדבר יפה אף נעים אומר בסוד קסרין וירושלים. קסרין בגימטריא עש מן עשו. ואות ן' פשוטה הבאה מלת קסרין יש בו סוד עמוק, והוא עם הידוע סוד יעקב ועשו שהם סוד קנה ושט; יעקוב קנה, עשו ושט. וזהו סוד תרגום אונקלוס על "ויבז עשו - ושט עשו". וכאשר נתארך ונתרבה הושט מחמת ריבוי אכילה ושתי התאות עוה"ז שהוא חלק עשו -- אזי נעשה מן אות ו' של ושט - ן' פשוטה והם המה אותיות שטן וכדאיתא מפורש ברעיא מהימנא וזה לשונו: "אמר רעיא מהימנא וודאי בתר דאברין וערקין דלבא וכו' ושט דוגמא לעלמא דין וביה אכילה ושתיה, ולבתר דשט מן ושט ברבוי אכילה דגזיל אתאריך וכו' ודא גרים דאתפשט שטן באכילה ושתיה", עכ"ל עיין שם. ועיין בספר של"ה בהגהותיו לספר עמק ברכה בדף פ"ז ע"א וב' שהאריך בזה.
ומעתה אומר אני שהוא הוא הן' פשוטה של קסרין, והוא ו' של ושט ושל עשו -- הרי קסרין ממש - סוד עשו ודוק.
וסוד ירושלים שאחזו חז"ל בלשונם -- על פי דרכ"י אומר הרמז שגם בזה הורו על סוד אות ו' של יעקוב כי נודע שאות ו' לקח יעקב מאליהו למשכון שיבא ויבשר את בניו מביאת המשיח במהרה בימינו, כמ"ש רש"י ז"ל ב??? עיין שם **** שלכן ה' פעמים אליהו חסר ו' ויעקב מלא ו'.
וראה זה מצאתי בספר יושב לבב (בית שני חדר ד' פ"ג) בפירוש הכתוב (ישעיה מ, ב) "דברו על לב ירושלים וקראו אליה", וזה לשונו: "והלב שהוא האות האמצעי שבו הוא ש', והאות הקודמת לו והוא 'על הלב' הוא ו' והוא האות שלקח יעקב מאליהו למשכון שיבא באלף הששי לבשר את בניו כמארז"ל. וזהו 'קראו אליה' - אותית אֵלִיהָ כסדר. כי בלי וא"ו נקרא אליה חסר", עכ"ל עיין שם. הרי מזה שהוא סוד אות ו' של ירושלים. ולפי זה שפיר אמרו חז"ל "קסרין וירושלים וכו'" - כי כשזו מלאה זו חסרה, והבן.
ור' נחמן בר יצחק פירוש ביותר ואמר מהכא ולאום מלאם יאמץ -- פירוש "מלאם" ממש, והוא בלקחו אות ו' מן ש"ם עש"ו ממש ונשאר עש. ויעקוב מלא ו' ואז נתאמץ יעקב ונופל עשו תחתיו וכאמור. וההיפך מובן.
ומזה מובן גם כן מה שאמר הכתוב "ורב יעבוד צעיר" - כי יצחק אוהב את עשו והוא חושבן ורב, ואמר "צעיר" - חושבן ש"ע - הוא האמור "ונפל ס"ם תחת עש ואכלו", עיין שם וכמש"ל. ולסוד זה מביא בפליאה הפסוק "ולאום מלאם וגו'".
וזהו סוד מה שמביא בפליאה הנ"ל פסוק "ויבא יעקב שלם" - לומר שזהו כוונות הפסוק "ו' יבא יעקב שלם" - שנעשה שלם בו'. וגם יבא הוא סוד אהבה שהוא סוד וא"ו בסוד "ורבקה אוהבת את יעקב" כמדובר. גם שלם הוא חושבן ש"ע נהורין. הרי שהכל רמוז כאן. ובזה דברי הפליאה עולים יפה בעז"ה מלבד מה שהארכתי במקום אחר.
ועתה אבוא אחריו ואמלא את דבריו ואומר שזהו סוד הכתוב (ישעיה נ, ט) "הן כולם כבגד יבלו עש יאכלם". וכן (ישעיה נא, ח) "כי כבגד יאכלם אש". כי זה מצאתי ראיתי בספר מגלה עמוקות (אופן קי"ד) סוד בגד הוא שקר בא"ת ב"ש, והוא מלשון (ישעיה כד, טז) "בגד בוגדים". ולכן יום ב' ג' ד' במעשה בראשית לא נחתם חותם אמת כמו שכתוב בכל הימים : "ויברא' אלהים' את" - סופי תיבות אמת. מה שאין כן בשלשה ימים בג"ד. ואמת הוא דרגיה דיעקב כמו שאמר הכתוב (מיכה ז, כ) "תתן אמת ליעקב". וזהו סוד שאמר יעקב "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" - ר"ל "ונתן לי לחם לאכול" שהיא לחמה של תורה, אזי יהיה לי "בגד ללבוש" - שאתקן לבוד לאותיות בגד שהם שקר, כי תורת אמת היתה בפיהו, וכל כוונתו של יעקב לתקן עם הלחם שהוא תורת אמת את הבגד. עד כאן דברי מגלה עמוקות בשינוי לשון, ועיין שם.
וידוע שעשו הוא שקר. ובזה פירשתי הפסוק הנ"ל "ותקח רבקה את בגדי עשו וגו'" -- בגדי דייקא. "ותלבש את יעקב" - ר"ל עם יעקב, והכוונה שרבקה עשתה מלבוש אל הבגדים אלו עם יעקב - ר"ל בכח יעקב שהוא המלביש אותיות בגד וכאמור במגלה עמוקות. והבן.
והנה זהו שאמר הכתוב "כבגד" - שהוא עשו "יאכלם עש" - בסוד ואכלו ע"ש הנ"ל. וזהו סוד (ירמיה ב, כא) "ואנכי נטעתיך שורק כולה זרע אמת", והוא היפך שקר על ידי אות ו' האמור. והוא מכוון עם דברי ספר הפליאה האמורים כי תדע אהי"ה פעמים אהי"ה אהי"ה פעמים אהי"ה שווה 441 בגימטריא אמת. הרי שהכל סובב הולך על סוד אות וא"ו שעולה במספר הקדמי אהי"ה, והמשכיל יבין.
ומכלל דברינו תבין מ"ש בעשרה מאמרות (מאמר אם כל חי חלק ג' סימן כ"ו) בסוד הפסוק "אלה תולדות יצחק וגו'" ש"תולדת" חסר ו' מורה על עשו. ומלת "הוליד" מלא ו' רמז ליעקב - עיין שם היטב. ובהצטרף מ"ש בדרוש החסד תבינהו היטב בעז"ה. ובמקום אחר הארכתי. והמשכיל יבין.
ומעתה נאמר שזהו סוד הפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים". ו"יעקב איש תם - כלומר שנעשה תם באות ו'. ומלת תם הוא סוד אמת כנודע בספר הקנה, והיינו בסוד אהי"ה כאמור. ואמר "יושב אהלים" - בהיפוך אתוון יש בו מאליה - כלומר שאות וא"ו זה יש בו מאליה, שלקחו למשכון מאליהו ונשאר אליה וכנז"ל. ואות וא"ו זה מורה על התעלותו לג' ראשונות כנז"ל. וזהו סוד "איש תם" - מלת איש מורה על ג' ראשונות כנודע בתיקונים (תיקון מ"ט דף פ"ח ע"ב) עיין שם. וכן הוא גם כן בספר הפליאה. והוסיף עוד כי איש במילוי - אל"ף יו"ד שי"ן - בגימטריא תצא. וזהו סוד (דברים כא, י) "כי תצא למלחמה". עיין עליו והבינהו.
- ובכן נא"ה נבא אל הפסוקים
"וישלח וגו'" - רובי פסוקי פרשיות אלו מתחילים באות ו' כי הכל סובב הולך על סוד אות ו' כאמור. וכפל הלשון בכל הפרשה - "עשו אחיו" וכן "אדוני עשו" הוא סוד שני בחינות של עשו - עש חלק הרע, ו' חלק הטוב והוא אחיו. ומה שאות ו' כתוב אצל עשו, הגם כשמורה על חלק הרע הוא בסוד מאחז"ל (ברכות יח, ב) "רשעים שבחייהם קרוים מתים", ובעולם הפוך שלי בארתי הסוד והמשכיל יבין.
"עם לבן גרתי" - הוא סוד ג' ראשונות, לובן העליון. ל"ב נתיבות, ן' שערי בינה, וכללות שניהם.
"ויהי לי שור וחמור" - עשו וישמעאל שאני מושל עליהם כנז"ל בפליאה.
"ויירא..ויצר" - הכוונה שאם יקח אות ו' לגמרי אז יהרוג את אחרים, כי לא יהיה לעשו שום חיות כלל מן הקדושה, ואין הזמן גרמא עוד עתה. ואם ינח לו אות ו' בתמידות - אז יהרג. ועל דרך שהודעתיך כמה פעמים. והמשכיל יבין.
"ויותר יעקב לבדו" - ר"ל יעקב חסר לבד ו' - שנסתלק ממנו בלילה ההוא ומורה על זמן הגלות. "ויאבק איש עמו" - כלומר עם ו' וכנ"ל. "עד עלות השחר" - הוא זמן הגאולה העתידה במהרה בימינו.
"ישראל יהיה שמך" ואמרו חז"ל שהודה לו על הברכות. ועולה יפה עם האמור שיעקוב מלא הוא סוד ישראל. ובזה מובן טעם "הקורא לישראל יעקב אינו עובר בעשה". והמשכיל יבין. וזהו סוד מאחז"ל (בראשית רבה פמ"ו ופע"ח) "תני לא שיעקר וכו'" ועל דרך שפרשתיו כמה פעמים. ומדוקדקים ביותר דברי ר' זבדא שאמר "יעקב עיקר וישראל מוסיף עליו", ולא אמר 'טפל' כלשון התנא קמא. אך הוא סוד אות ו' שניתוסף ליעקוב. וז"ש "מוסיף עליו". והמשכיל יבין.
וזהו סוד זוהר בלק דף קפ"ה ע"א (ח"ג קפה, א) "ישראל הוי רב במקום עשו דכתיב ביה ורב יעבוד צעיר", עכ"ל. ישראל דייקא במקום עשו דייקא, כי הוא משמו ממש. וז"ש "דכתיב ביה ורב יעבוד" - יעבוד צעיר. ובסוד האמור למעלה ודוק.
וזהו שאמר הכתוב "ויבא יעקב שלם" כמו שבארתי למעלה סודו. ונרמז כאן
ב' פעמים ש"ע ב' פעמים ש"ע שווה 740; שלם בגימטריא ש"ע, וראשי תיבות "עיר שכם" גם כן ש"ע. הוא סוד (ישעיה יא, ח) "ושעשע יונק וגו'", שיש ב' מיני ש"ע נהורין כנודע.
וזהו סוד (ויקרא יט, לב) "מפני שיבה תקום" - ראשי תיבות גימטריא ב' פעמים ש"ע.
וזהו סוד (בראשית מז, יט) "והאדמה לא תשם".
וזהו סוד (שמות כז, ז) "מדבר שקר תרחק". והוא סוד עשו הנקרא שקר והוא במספר קטן ו'. ויעקב הוא כלל חג"ת שהם סוד בגד הקדושה, סוד בג"ד כפר"ת דספר יצירה שפירש האר"י זלה"ה שהם כסדרן בז' תחתונות עיין שם. והנה נלקח הו' מן עשו ונתן ליעקוב. וזהו שכתוב "ויחן את פני העיר" - הוא סוד ש"ע נהורין שבפנים העליונים. וז"ש "ויקרא לו אל" - שהוא סוד ש"ע נהורין - כנודע כי
אלף למד ב' אלף למד ב' שווה 370 פעמים - בגימטריא ש"ע.
ומעתה מאחז"ל (בר"ר, עט) "ולפי שכתוב וגו'" -- הוא כמבואר
- נשלם דרוש הי"א בס"ד
- ^ לא הבנתי - ויקיעורך