מדרש לפירושים/חלק ב/י

מדרש לפירושים (עולם גדול) - לר' אליעזר פישל מסטריזוב

חלק א:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל

חלק ב:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ

נספחים:    הסכמות • דף שער • הקדמות: א - ב - ג

דרוש העשירי - מערת המכפלה

לשון צרור המור כפי המובא בי"ר בילקוט ראובני(?) וזה לשונו: "אברהם ידע שמששת ימי בראשית מוכרח למערת המכפלה משם מכפלה שעולה קע"ה כמנין שנותיו", עכ"ל.

והנה גם יצחק ששנותיו ק"פ הוא כמנין המכפלה באות ה'. וגם יעקב לפי מה שנתבאר לעיל בדרוש שלפני זה איך שיעקב הוא חושבן ע"ב ס"ג מ"ה עם ב' כוללים של ע"ב ס"ג -- הרי שעיקר שמו הוא ק"פ - חושבן ע"ב ס"ג מ"ה כמנין כסף וזהב. הרי שהוא גם הוא כמנין המכפלה. כן נלע"ד.

כי תדע שורש הדברים שמערת המכפלה הוא סוד נוקבא דזעיר אנפין בסוד שם ב"ן דההי"ן כפולים - כנודע מהאר"י זלה"ה. לכן כולם נרמזים בה כי כולם משפיעים בה. וגם אדם הוא סוד מ"ה כנודע לכל, והוא סוד יעקב בסוד מאחז"ל (בבא מציעא פד, א) "שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם".

ולדעתי מזה יובן מה שלא נקברו שם דוד ורחל כמו שהקשה בי"ר פרשת חיי שרה בשם המדרש, עיין שם. והטעם לענ"ד כי הרי דוד ורחל הם בעצמם סוד המערה, סוד עלמא דנוקבא. ואפשר לפרש שזה בעצמו כיוון שם בהיתר הקושיא זו בי"ר באומרו שאבות העולם הם מעלמא דדכורא ודוד נוקבא, עיין שם. ורצונו כאמור שדוד בעצמו הוא סוד המערה. וק"ל.

וזה לשון זוהר הרקיע כפי המובא בספר הדרת מלך סימן ע"ז בפירוש עליות האותיות באות ח' ט', וזה לשונו:

"נלע"ד כאשר תכתוב המכפלה במילוי כזה: ה"י מ"ם כ"ף פ"ה למ"ד ה"א -- הרי המילוי בלבד גימטריא המכפלה שהם במספר

ה' פעמים חסד ה' פעמים חסד שווה 360. והנה מערת המכפלה הוא יסוד דנוקבא, ומערת הוא לשון חיבור וזיווג - "כמער איש ולויות" - א"ר בר שילה כאיש המעורה בלויה שלו, כאיש הנדבק באשתו והיו לבשר אחד, פה לפה. ומעור לשון חיבור כמו "מעורה בגידין" "מעורה בטרפשא". וכן הוא לשון עירוי - "המערה מכלי אל כלי" - על שם שיש בנוקבא ב' צינורות השופכים ומערים אל כלי אחד. לכן נקרא היסוד דנוקבא 'מערת המכפלה' שהעירוי הוא כפול. וכן יסוד הזכר גם כן נקרא 'מכפלה' כמו יסוד דנוקבא. וכן יסוד הזכר נקרא גם כן 'מערה סתם - כמער איש. והיסוד דנוקבא נקרא 'שדה' סתם", עכ"ל עיין שם.

ועיין גם כן בלקוטי תורה פרשת חיי שרה ענין מערת המכפלה שפעמים נקרא "מערת שדה המכפלה", ופעמים "מכפלה" סתם, ופעמים "שדה המכפלה" שהם סוד ד' ההי"ן של שם ב"ן, עיין שם היטב.

ועתה אציגה נא עמך מה שכתוב בספר טוב הארץ בשם ספר כנפי יונה בחושבו מעלת קצת מקומות של ארץ ישראל. וכן הוא גם כן בספר חסד לאברהם (מעיין שלישי נהר י"ג) עיין שם. וזה לשונו:

"ומערת המכפלה אשר בחברון תוב"ב - שם קבורת האבות. וידוע כי הוא מעבר לגן עדן התחתון - כי עובר לסחר בגימטריא אורח לגן, כי 'לסחר' חסר ו' כתיב. ובגימטריא חצר לרמוז כי המערה כחצר לגן עדן כאשר יתבאר. וכן עבר לסחר גימטריא תקע כי עבר לסחר כתיב - לרמוז שכל הדר בחברון הוא בטוח, וכל הנפטרים בה והנקברים בה זוכים לעלות נפשותיהם וכו'".

"ומלת תק"ע נרמזה ג' פעמים בתורה. אחד באומרו "ויעקב תקע את אהלו בהר". וכן "ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד". וכן "ותקע כף ירק יעקב". פירוש יעקב תקע - ר"ל כיוון לתקוע, את אהלו - ר"ל אשתו. את לרבות את עצמו. בהר - ר"ל במערת המכפלה שהם שני הרים זו על גבי זו, ב' מערות בהר תחתון וב' מערות בהר עליון. ומלת תקע בגימטריא עבר לסחר - ר"ל כי מערת המכפלה הוא דרך מעבר לגן עדן כנזכר וכו'."

""לבן תקע את אחיו" - ר"ל שכיוון בחכמת כשפים להעתיק את יעקב שלא יזכה להקבר במערת המכפלה אלא רצה להרוג אותו שם, ולתקוע את אחיו - ר"ל אדום וישמעאל שיזכו לעבור דרך מערת המכפלה לגן עדן שהם נאחזים באברהם ויצחק כנודע. ואם ח"ו לא היה נקבר יעקב במערת המכפלה - שום אחד מישראל לא היה עובר דרך שם. וכל האומות הנלוים עם אדום וישמעאל היו נכנסים ועוברים דרך שם וכו'".

"וזה משרז"ל ולבן בקש לעקור את הכל שנאמר ארמי אבד אבי. וכן ס"ם עם יעקב דכתיב "ותקע כף ירך יעקב". והענין דע שכוונתו היתה לעשות יעקב בעל מום כדי שלא יקבר במערת המכפלה עם האבות כדי לקבור שם עשו ובת זוגו. ולא עלה בידו שמיד ריפא אותו האל יתברך באומרו "ויבא יעקב שלם", ואמרו רז"ל "שלם בגופו" - כי האל יתברך ברוב חסדיו היפך כוונת ס"ם ותקעו ליעקב ביתר תקועה במקום נאמן להקבר במערה כנזכר כדי לעבור זרעו דרך שם", עכ"ל.

ולדעתי הדבר צריך תלמוד מ"ש שכוונות ס"ם לעשות ליעקב בעל מום כדי שלא יקבר במערה, וקשה - וכי מפני זה שיהיה בעל מום לא יקבר במערה? ואלך רגיל ואגלה סוד ה' ליראיו שהוא הדבר אשר הודעתיך בדרוש שלפני זה בסוד "ויגע בכף" שהוא חושבן ק"ב חרובין שמשם החיצונים נאחזים, והם שני אותיות האחרונים של יעקב. ושני אותיות הראשונים - י"ע הם חושבן יסוד, והוא סוד יחוד - יו"ד מן יב"ק.

ונלע"ד להוסיף עוד רמז אחר מה שנחלקו אותיות הראשונים י"ע של יעקב והוא מורה שנתבטל אחיזת עשו וישמעאל שהם ראשי השבעים אומות כנודע. וזהו סוד י"ע - ראשי תיבות ישמעאל עשו. ועל ידי ה"יחוד של הקדושה נתבטל אחיזתם מסוד ק"ב ונשלם השם יבק.

וזהו סוד מאחז"ל (ספרי ומובא בילקוט דף ש"א ע"א) "לבן ביקש לעקור הכל" -- הכל דייקא, שהוא יסוד יחוד מן יבק בסוד (דה"א כט, יא) "כי כל בשמים ובארץ" ותרגומו "דאחיד בשמיא וארעא", וכדאיתא בזוהר משפטים דף קי"ו ע"א (ח"ב קטז, א), עיין שם. והיינו מה שכתב בטוב הארץ, ולבן תקע את אחיו שהם ישמעאל עשו שהם המנגדים לשני אותיות י"ע של יעקב. והבן.

והנה סוד הקב הזה הוא סוד המילויים דע"ב ס"ג מ"ה, בסוד "הקוטע יוצא בקב שלו" כנז"ל בדרוש העבר לפנינו, ומלוי חושבן אלהים כנודע. והנה ידוע סוד מום בכל מקום הוא סוד אלהים - דין. ומעתה מובן הדבר היטב שרצה לעשותו 'בעל מום' שזהו סוד "ויגע בכף" שהוא סוד המלויים של השמות ע"ב ס"ג מ"ה. ואותיות י"ע מסתלקים וישמעאל ועשו גוברים בעולם.

ומעתה ממילא מבואר שבזה לא יקבר במערת המכפלה שבגימטריא ע"ב ס"ג מ"ה - השרשים עם המלואים - והוא ממש דומה לכוונות לבן שתקע את אחיו עשו וישמעאל בהר כמ"ש בטוב הארץ, ולכן נאמר גם כאן "ותקע כף". ובזה דברי טוב הארץ מובנים מדוקדקים היטב. והמשכיל יבין.

ומעתה אומר שזה היה כוונות יעקב שמסר נפשו על הבכורה כדי שיזכה אל מערת המכפלה. וזהו סוד (משנה, בכורות ח) "הבכור נוטל פי שנים" - ר"ל ב' פעמים פ"י ב' פעמים פ"י שווה 180 בגימטריא המכפלה שהוא חושבן ע"ב ס"ג מ"ה כאמור. ורזה דמלה הוא מ"ש האר"י זלה"ה: "והיו לבשר אחד", פ"ה לפ"ה כנז"ל, והוא סוד יסוד דכורא ויסוד נוקבא - יסוד חושבן פ', והוא חושבן י"ע של יעקב שהוא סוד יו"ד של יב"ק. ולפיכך הוא סוד הבכורה כי אותיות י"ע הם הראשונים בשמו, וגם כי הוא סוד אות ראשון של השם הקדוש י"בק. והמשכיל יבין היטב.

והנה על ידי הבכורה זכה יעקב אל הברכה כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה פס"ז ותנחומא) שאמר יצחק "לבכור ברכתי גם ברוך יהיה". והסוד כי כוונות יצחק היה לברך את מי שיזכה למערת המכפלה, והבן. וזהו שכתוב "וירח את ריח בגדיו" ואמרו חז"ל (ב"ר סוף פרשה ס"ה) שנכנס עמו גן עדן. ואיתא בספר לקוטי תורה וזה לשונו: "נלע"ד כי יעקב וגן עדן מספרם שוים, כי גן עדן עם האותיות עולה בגימטריא יעקב. וזהו שאמרו שנכנס עמו גן עדן", עכ"ל. והיינו הסוד האמור - כי מערת המכפלה הוא מעבר לגן עדן ולפיכך ברכו "ויתן וגו' מטל השמים" הוא סוד (ישעיה כו, יט) "כי טל אורות טליך", והוא הטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים כנודע בחז"ל (כתובות קיא, ב). והנה בודאי הטל הזה בא יבא דרך מערת המכפלה והוא בסוד ט"ל אותיות של ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן; כי המכפלה עצמה הוא סוד ב"ן, ומקבלת אור ע"ב ס"ג מ"ה - חושבן המכפלה כדבר האמור. וז"ש "מטל השמים ומשמני הארץ". והמשכיל יבין. ויש להאריך - ואין שטחין הדפין מחזיקין.

ואמנם עשו כפר בתחית המתים כמו שאמרו חז"ל (בבא בתרא טז, ב), ולכן אמר "הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה", שהוא סוד המערה וכאמור. אי נמי הכי קאמר: שהולך למות אחרים, ומפרש למי, ואמר "ולמה זה" - כלומר לאדם זה שכנגדי שבגימטריא מה כנודע. והוא שופריה דאד"ם כנ"ל. ולכן אז ממילא "לי בכורה" - שאני אהיה בכור ואהיה קבור במערה. והוא ממש מ"ש בטוב הארץ וכנז"ל. ולכן אמר "יקרבו ימי אבל וגו'", ואמרו חז"ל (בר"ר, סז) "אלך ואתחתן עם ישמעאל והוא בא ועורר עמו על הבכורה" -- היינו סוד י"ע של יעקב שבהם הוא סוד הבכורה. ועל זה אמר "אלך ואתחתן עם ישמעאל" להגביר ישמעאל עשו נגד שני אותיות אלו של יעקב ממש בסוד "ולבן תקע את אחיו" האמור בטוב הארץ. ואז יוכל לעורר על הבכורה וכדאמרן. והמשכיל יבין כל זה היטב.

ובכן נא"ה נבא אל הפסוקים(?).

"וישלח וגו'" - אמרו חז"ל (בר"ר, עה) "מלאכים ממש". סוד מלת ממש נוטריקון - מערת שדה מכפלה. כי בשביל זה שלח המלאכים. וז"ש "עם לבן גרתי" שהוא היה אב המכשפים ולא היה יכול לי במה שתקע את אחיו בהר כנז"ל, ואיני ירא גם ממך.

"ואחר עד עתה" ואמרו חז"ל (בר"ר, עה) שעדיין לא נולד שטנו של אותו האיש וכו', עיין שם. והיינו בסוד יו"ד של י"בק שהוא סוד יחוד - סוד יסוד, יוסף.

"ויהי לי שור וחמור" - שעשו וישמעאל שהם שור וחמור הם תחת ידי וברשותי בכח י"ע של יעקב המבטלים ישמעאל עשו בכח יסוד - חושבן י"ע וכאמור.

"וארבע מאות איש עמו" - להתנגד ולהתגבר על ד' ההי"ין של שם ב"ן שהוא סוד מערת המכפלה כנודע בהאר"י זלה"ה, וכל אחד הוא סוד מאה כדרך דבר שבקדושה. גם הוא נגד ד' מערות - ב' בהר תחתון וב' בהר עליון כנ"ל בטוב הארץ.

"ויחץ וגו' לשני מחנות" - נגד שני בחינות שבשמות ע"ב ס"ג מ"ה; בחינה אחת שרשי השמות, ובחינה ב' המלוי שבגימטריא ק"ב. וז"ש אם יבא וגו'.

"אלהי אבי אברהם" - סוד ע"ב, "ואלהי אבי יצחק" - סוד ס"ג, "ה' האומר אלי" - סוד מ"ה. הרי סוד המכפלה. וז"ש "שוב לארצך" סוד ב"ן - סוד המערה.

"ואטיבה... היטב אטיב" - ג' הטבות הללו הוא סוד ג' שרשי הוי"ות דע"ב ס"ג מ"ה.

"פן יבא והכני אם" - נוטריקון ארבע מערות - כי ארבע מערות היו בשני הרים כנ"ל. וז"ש "על בנים" - חושבן קב דהיינו בסוד אחיזתו מן הקב יתגבר על המערות ח"ו.

"ויקח מן הבא בידו מנחה וגו'", ונודע מאחז"ל שכל בהמות המנחה היו בעלי מומין. והכוונה ליתן לו אחיזה מן המלוי שבגימטריא אלהים, סוד מום בחושבן על כל פנים כשלא יהיו ישראל עושין רצונו של מקום ח"ו שנקראים אז בעלי מומין וכמו שהארכתי כמה פעמים.

"ויאבק איש עמו" - הוא סוד אבק - שסטרא אחרא היפך יבק דקדושה כמו שהודעתיך בדרוש שלפני זה - שים עיניך עליו ותבין מ"ש בזוהר וישלח דף ק"ע (ח"א קע, א) וזה לשונו: "דא אבק דאשתאר מן נורא ולא עביד איבין לעלמין", עכ"ל. עיין עליו ותבין עם האמור.

"וירא כי לא יכול לו" בסוד שרשי השמות. אמנם "ויגע בכף ירכו" - סוד המלויים שבגימטריא בכף, וכמ"ש בדרוש העבר "ותקע כף וגו'" כבר נתבאר לעיל.

"ישראל יהיה שמך" ואמרו חז"ל שבזה הודה לו על הברכות. וקשה האיך רמיזא? ואומר אני שהוא מובן עם מ"ש האר"י זלה"ה סוד המכפלה במילוי בגימטריא ש"ס - ה' פעמים חסד ה' פעמים חסד שווה 360 כנז"ל. והנה אם תוסיף זה המספר על יעקב אזי עולה בחושבן ישראל עם הכולל. ונמצא ממילא מבואר שהודה לו בזה איך שיעקב ראוי למערת המכפלה שזוהי עיקר סוד הברכה כנז"ל. ומזה מובן מאחז"ל (בר"ר, סה) וזה לשונו: "גשה נא ושקה לי - אמר לו את נושקני בקבורה ואין אחר נושקני בקבורה", עכ"ל. ופירש"י שיקבר אצלו במערת המכפלה, עיין שם. והיינו כי זהו עיקר סוד ושורש הברכה כנז"ל.

ומזה תשכיל ותבין איך שהשם יעקב אינו נעקר ממקומו - כי אדרבה שם ישראל הוא מורה על שם יעקב שיהיה במכפלה. וזהו הטעם הקורא לישראל יעקב אינו עובר בעשי. ותבין בזה מאחז"ל (בראשית רבה פרשיות מ"ו ע"ח) "תני: לא שיעקר שם יעקב וכו'" - כל המאמר תבינהו היטב על דרך שפרשתיו בדרושי חסד וגבורה, והמשכיל יבין. וסוד גיד הנשה בארתי בדרוש שלפני זה. גם סוד הנשה הוא חושבן המכפלה במילוי כנז"ל בדברי האר"י זלה"ה.

"ויזרח לו השמש" - נוטריקון מערת שדה המכפלה.

וזהו שאמר הכתוב "ויבא יעקב שלם" - ר"ל שלם באותיותיו - יעקב בסודות הנז"ל. ואמרו חז"ל (שבת לג, ב) "שלם בגופו", שנתרפא מצלעתו - מה שהיה רוצה לעשותו בעל מום שלא יקבר במערה כנ"ל.

וזה גם כן סוד שלם - נטריקון לתוך שדה מכפלה. וז"ש "ויבא יעקב שלם". וז"ש "עיר שכם" - חושבן המכפלה במילוי שבגימטריא ה' פעמים חסד ה' פעמים חסד שווה 360 כנ"ל בהאר"י זלה"ה. גם ראשי תיבות שם כבוד מלכותו - סוד המערה, סוד נוקבא כנז"ל.

ובספר הפליאה וזה לשונו: "מאי שלם וכו' זה יוסף", עכ"ל. והיינו סוד י"ע שבגימטריא יסוד - סוד יוסף כנ"ל. גם כי המערה הוא יסוד דזעיר ונוקבא כנז"ל בהאר"י זלה"ה.

והנה זהו סוד "ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה" - כלומר שיודע האיך לצוד את איש זה יעקב מן שדה המכפלה. ואמנם לא עלתה בידו. וז"ש "ויעקב איש תם" באותיותיו. ולפיכך יושב אהלים - בין אוהל אברהם לאוהל יצחק נתון שם במערה. ובסוד ע"ב ס"ג מ"ה וכנודע.

ומעתה מאחז"ל (בראשית רבה, עט) וזה לשונו: "ולפי שכתוב ויעקב איש תם - לפיכך ויבא יעקב שלם", עכ"ל - הרי הוא כמבואר.

נשלם דרוש העשירי בס"ד