[סימן: אליעזר פישל בעל המחבר ספר מדרש לפירושים בן לאדוני אבי מורי ורבי הגדול המופלג המנוח מוה"ר ר' יצחק זצ"ל הה חזקו ואמצו]
[הערת ויקיעורך: העיצוב של 3 טורים הינו מהמקור ובכוונה כפי שכותב המחבר בסוף הדברים]
א"נא נ"פשי כ"תיבה י"הבית נעימים אמרים . לבאר "ויבא יעקב שלם" בשבעים ביאורים . ישמע חכם ויוסיף לקח לאור באורים . עינו תבונתו יפחת ובדעתו ימלאון חדרים . זכור ושמור אשר בדבור אחד נאמרים . ריחם הטוב נודף כמו ריח המוגמרים . פתח פיך ואמלאהו עם פירות גינוסרים . יגעתי ומצאתי טעמן ידי לא אסורים . שני חלקים שחברתי גובה להם כהררים . לא יסולם פז וגם כתם אופירים . במקרא אחד מתורתינו הקדושה עיניים מאירים . עשיתי חזוק(?) לדברי ושמתי בארץ משטרים . להראות את אושר כבוד מגלת סתרים . הנאמרים באמת גם במו מעשיות וספורים . מסע נבנה אבן שלמה בתים וערים . חכמים ומשכילים ימצאו מטמונים פנינים יקרים . בהקדמות מן הקדמונים עמדתי בסוד ישרים . ראו כי אורו עיני בשבעים תמרים . ספר וסופר וספר כבוד אל מספרים . מעשה בראשית ומרכבה מור ולבונה מקוטרים . דורש ואוכל מכל טוב מסילת ישרים . רצוא ושוב הייתי בספינות על נהרים . שבתי ובאתי בין אנשים מדינים סוחרים . לא נחתי בביתי מפני טרחא דצבורים . פונים אלו ויוצאים נכנסים תחתיהם אחרים . יוצאים ובאים תמיד ערב וצהרים וצפרים . רחש לבי בהיותינו יחדיו בצל קורים .
ובכן דברי לעו(?) והוכרחתי להיות מהמקצרים . שורים ושורות עשיתי ובאתי לעיר גבורים . ישבע בצחצחות נפש העיף כבמים קרים . מעיינותי יפוצו חוצה ולא יפסקו כנהרים . בארץ כמו אופל צלמות ולא סדרים . נופת צוף תטופנה אל שפת ישרים . לברר כל חכמה ומדע וילבינו כצמרים . אף לסלק מהם כל פקפוקים וערעורים . דרשתי ופרשתי היטב קלים וגם חמורים . ועליתי למעלה ראש ובאתי דרך האתרים . נר מצוה ותורה אור ותוכחת מוסרים . ימצא המשכיל קורת רוח באמרי שפרים . אחר העיון כשמר(?) פרוש על ההרים . בהם ירוו צמאונם זקנים עם נערים . יוסיף י"י שנית ידי לאסוף באומרים . מוגרים הם בעצמותי ובלבי הם שמורים . והם כמה ענינים כאחד נאה והדרים . ראשון לציון ביאורי לקרניים[1] לחם סתרים . יוסיף דברים לדבר שמשון הגבור בגבורים . ובכמה מקומות לא יצא חובות ביאורים . ראיתי ונתון לבי לפתוח המאמרים סגורים . בעולם אחד בארתי אחדות יוצר היצורים . יראה הרואה ויביט המביט כשחר אורים . העולם ברור מבירורי כל הניצוצות ובירורים . גדולת יוצר בראשית המעלים עין מסוררים . דברי עולם הפוך מדבר והפוכו מדברים . ושם הרביתי אותיותי בעטי עט סופרים .
לעולם חדש תגיעו ועיניכם תחזינה משרים(?) . הוא מה שחדשתי בשבתות וימים יקרים . מעולם הגלגל תביטו שורש העגולים כדורים . והם ששה גדולים וארבעה קטנים במספרים . פלאות תרא לקו המישור וחגורת המזרה . לאופן חצי היום ואופקים נוטים וישרים . גם למעמד השוה ולאופן(?) ארבע צורים(?) . הנה הנם ששה גדולים ביחוס נאדרים . מעשה הקטנים צפוני ודרומי הם חברים . נרשמים המה ונעשים מן סובב הצירים . ועיגולי סרטן וגדי קיץ וחורף מבשרים . חזיתי ואספרה שרשם כמעשה לבנת ספירים . מאיזה מקום כבודו נשתלשלו לעולם החומרים . ושלש מאות וששים מעלות שהסכימו המחקרים . הצורות שהם שמונה וארבעים בספרים אמורים . רשומים ממקום קדוש בשחקים המה בהירים(?) . רצה ברצונו הטוב לסדרם באלו הסדרים . ישדד המערכות ברצונו יקדים את המאוחרים . צופה ומביט מתחלתו לתכליתו לדור דורים . חלק מחכמתו ליראיו לראות גנזי אוצרים . קודש ישראל ראשית תבואה בנים בכורים . זריזים לשמור ולעשות ולייחד עולמות טמורים . צדיקים במעשיהם ולבם קשור באלוף נוטרים(?) . להם לבדם נתנה ארץ ולא לזרים . המשכילים והמבינים כזוהר הרקיע יהיו מזהירים . המצדיקים רבים כעצם השמים יהיו טהורים . חזקו ואמצו לבבכם ותאכלו לחם אבירים:
שים נא עיניך על אלה הדברים . ועל זיו קלסתרים . כצנה רצון מעוטרים . עמודיה שלשה כשלשה קוים ישרים .
ידועים לגבר יושב בחדרים . ובכל עמוד עשיתי לי שורות ושירים . כאותיות זכים וברורים . שלשה אלה בני נח צדיק בדורים . בונים כסא מאבנים בהירים . גדולים ואמצעיים וזעירים[2] . וששה מעלות לכסא מסודרים . לא פחותים ולא מיותרים . ההולך בהם צעדיו נשמרים . אנכי הראה מראה ראשי דברים . המדלג על ההרים . וערום יבין לאשורים . נכתב בשנת ישרי"ם.
תם הקדמה שניה
^כנראה כוונתו אל פירוש "פרשת אליעזר" על ספר קרניים, אשר הינו בנוסף לפירוש 'דן ידין' של הר' שמשון מאוסטרופלי - ויקיעורך
^כי בכל טור יש כ"ז שורות נגד כ"ז אותיות האל"ף בי"ת, באותיות גדולות אמצעיות וקטנות. סך הכל פ"א אותיות כגימטריא כסא - ויקיעורך
