|
שבוע 1 בשנת 2017
|
|
רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא מִלְּפָנֶיךָ. נִשְׁבּוֹת בּוֹ וְנָנוּחַ בּוֹ וְנִתְעַנֵּג בּוֹ כְּמִצְוַת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ. וְאַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ בְנֶחָמַת צִיּוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַנֶּחָמוֹת. וְגַם שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ חָרְבַּן בֵּיתְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ לֹא שָׁכַחְנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ לָנֶצַח וְאַל תִּזְנָחֵנוּ לָעַד. כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.
|
|
– תוספת "רצה והחליצנו" לשבת, ברכת המזון, נוסח עדות מזרח
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 2 בשנת 2017
|
|
מִנְיַן סֵדֶר חֳדָשִׁים בַּעֲשָׂרָה בוֹ הֵעִיר,
נְהִי וִילֵל בְּמוֹ פִי אַפְעִיר
סֵדֶר פֻּרְעָנֻיּוֹת בְּתוֹךְ לְבָבִי יַבְעִיר, בְּבֹא אֵלַי הַפָּלִיט לֵאמֹר הֻכְּתָה הָעִיר.
|
|
– סליחות לעשרה בטבת/אזכרה מצוק
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 3 בשנת 2017
|
|
"הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ"
"הכן בחוץ מלאכתך", אם תרצה לבנות בית שהוא לקחת אשה ולהוליד בנים, תקדים להכין האמצעים שע"י תשיג לכלכלם, ע"י "שתכין מלאכתך חוץ" להבית, שיהיה לך מלאכה, וגם "תכין בשדה על העתיד", שיהיה לך שדי תבואה זרועה ומוכנת לתת לחם ביתך, ואז "תבנה בית", שאל"כ תצטרך לבריות או לגזול או תתבטל מת"ת, והוא מאמר משלי, שלכל תכלית יכין האמצעיים, וחז"ל דרשוהו שלפני לימוד הגמרא יכין מקרא ומשנה שהם הקודמים לו ומובילים אל הגמרא ולפני מע"ט יכין הלימוד הקודם למעשה, וכדומה.
|
|
– מלבי"ם על משלי כד כז
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 4 בשנת 2017
|
|
ששמחה לפני המקום בבנין ירושלם שנאמר בונה ירושלם ה' נדחי ישראל יכנס (תהלים קמז, ב). כה אמר ה' שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר ה' צבאות הר הקדש (זכריה ח, ג). ואומר שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם ה' צבאות וגומר (זכריה א, טז). ואומר הוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד אמר ה' צבאות (ישעיהו מה, יג). וקו ינטה על ירושלם (זכריה א, טז).
|
|
– מגילת תענית, טז באדר
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 5 בשנת 2017
|
|
...אַךְ לֹא נוּכַל הַאַמֵן כִּי בַּנְק הַצֶּדֶק פָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל. לֹא נוּכַל הַאַמֵן כִּי אֵין דֵּי מַטְמוֹן בְּטִמָיוֹן הִזְדַּמְנֻיּוֹתֶיהָ שֶׁל אֻמָּה זוֹ. בָּאנוּ לִפְדוֹת הַמְחָאָה זוֹ, הַמְחָאָה אֲשֶׁר תַּבְטִיחַ אֶת הַשָּׂגַת הָחֹפֶשׁ וּבִטְחוֹנוֹ שֶׁל הַצֶּדֶק. בָּאנוּ גַּם אֶל זַרְקוֹר מְקֻדָּשׁ זֶה לְהַזְכִּיר לְאֲמֶרִיקָה זֵרוּז מָזוֹר עַתָּה. אֵין זוֹ הָעֵת לַחֲבֹר אֶל מוֹתְרוֹת צִנּוּן, אוֹ נְטִילַת גּלוּלוֹת הַרְגָּעָה. עַתָּה הָעֵת לְאַמֵּת הַבְטָחָה שֶׁל דֶּמוֹקְרַטְיָה. עַתָּה הָעֵת בָּהּ נַמְרִיא מִמַּאפֵּלְיַת עֵמֶק עָכוֹר שֶׁל אַפְלָיָה, אֶל נְתִיב זֹהַר-שֶׁמֶש שֶׁל * צֶדֶק גִּזְעִי. עַתָּה הָעֵת בָּהּ תַּמְרִיא אֻמָּתֵנוּ מֵחוֹלוֹתָיו הַנּוֹדְדִים שֶׁל אִי-צֶדֶק גִּזְעָנִי אֶל סַלְעָה הַמּוּצָק שֶׁל הָאַחֲוָה. עַתָּה הָעֵת לְחוֹלֵל צֶדֶק אֲמִתִּי לְכֹל בְּנֵי אֱלֹהַּ...
|
|
– יש לי חלום (מרטין לותר קינג)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 6 בשנת 2017
|
|
כל העושה דבר ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו שמתבייש בהן, שהבושה עולה לו לתשובה.
|
|
– פירוש הריטב"א על דברי הגמרא ברכות דף יב'
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 7 בשנת 2017
|
|
ומעשה באחד שנדר מבת אחותו ענייה, והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה. אמר לו רבי ישמעאל: בני, לזו נדרת? אמר לו: לאו; והתירו רבי ישמעאל.
באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן.
וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה. וכן הוא אומר (שמואל ב א): בנות ישראל אל שאול בכינה[1]:
|
|
– משנה נדרים ט י
|
- ^ וסיפיה: המלבישכם שני עם עדנים וגו'. תוי"ט
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 8 בשנת 2017
|
|
והחיות ההמה מחצים ולמטה כתואר בני האדם ומחצים ולמעלה מהם כדמות דובים ומהם כדמות קופים, ולהן זנבות אחוריהן מבין כתפיהן ומטה לארץ כזנב הדוכיפת. ויבואו החיות האלה ויעלו וירכבו על החמורים ההם ויוליכם כולם, וילכו להם עד היום הזה. ואחת מהחיות נגשה לפני ענה ותכהו בזנבה, ותבריחהו מן המקום ההוא. וירא המעשה הזה ויירא מאוד לנפשו, ויברח וימלט וינס שעירה, ויספר לאביו ולאחיו את כל אשר קרהו.
|
|
– ספר הישר וישלח, עמ' 112-113
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 9 בשנת 2017
|
|
מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בי"ג כו' : אמרו ז"ל (מגילה ב.): "לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם" (אסתר ט לא) — זמנים הרבה תקנו להם חכמים.
ואמר: "על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות" (אסתר ט יט).
וכשהיו אנשי הפרזים עושים יום י"ד, היו אנשי הכרכים עושים בחמשה עשר. ואם הייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אפילו נפלה החומה ונהרסה — לא נחוש לזה. והטעם שסמכו עליו לכרכים המוקפים חומה, מה שזכרו בירושלמי, והוא אמרם: (ירושלמי מגילה פרק א הלכה א): "חלקו כבוד לארץ ישראל שהייתה חרֵבה באותן הימים ותלו אותו בימות יהושע בן נון". ואנשי שושן קורין אותה יום ט"ו, אע"פ שהיא מחודשת, לפי שעיקר הנס היה שם, ועיקר חיבור המגילה: "ונוח בט"ו בו" (אסתר ט יח).
|
|
– רמב"ם על ריש משנה מגילה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 10 בשנת 2017
|
|
וכזה כתב הרב שם-טוב בפירושו לספר המורה (חלק א' פרק לו') וזה לשונו, ראוי לך המעיין שתדע כי כל דבר שיושג במראה הנבואה אמנם הוא משל לענין אחר והסובר שהוא משל לבד הוא רשע והסובר שהוא אינו משל הוא סכל, אבל יחוייב שיסבור בו ב' הענינים יחד, עכ"ל. ולזה אומַר גם כן לא ימלט מהיות תוך ופנים לסיפור מגילת אסתר...
|
|
– דברי הרמ"א בספרו מחיר יין
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 11 בשנת 2017
|
|
3. לא יגרום אדם לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר. 9. רשות מקומית תפעל למניעה ולצמצום של זיהום האוויר הנגרם בתחומה.
|
|
– חוק אוויר נקי
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 12 בשנת 2017
|
|
ונבאר עתה כוונת עלינו לשבח כו'. הנה השבח הזה צריך לאומרו אחר כל תפלה מהג' תפלות, ולא כאותם שנוהגים לאומרו בשחרית בלבד. והנה הוא שבח גדול מאד מאד וכמו שתראה עניינו בביאורו שנבאר עתה בעזרת השם. וכן כתוב בתשובה שאלה לגאון הרב רבינו האיי ור' שרירא גאון ז"ל, ושם האריך בסיפור שבחו במאד מאד. ושם הביא גם כן תשובת הרב רבינו גרשום מאור הגולה והרי"ף ז"ל. ועתה נבאר בחינת השבח הזה...
|
|
– ר' חיים ויטאל בשער הכוונות על גודל מעלת תפילת עלינו לשבח
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 13 בשנת 2017
|
|
הרבה פעמים יעלה בלב ההמון שהרעות בעולם יהיו יותר מן הטובות, עד שבהרבה מחידות רוב האומות ובשיריהם יכללו זה הענין, ויאמרו כי מן הפלא שימצא בזמן דבר טוב אמנם רעותיו רבות ומתמידות. ואין זה הטעות אצל ההמון לבד, רק עם מי שיחשוב שהוא חכם גם כן...
|
|
– הרמב"ם במורה, ח"ג פ"יב
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 14 בשנת 2017
|
|
רָאוּ יְדִידִים בְּפִגְרֵי שׂוֹנְאֵיהֶם. שֶׁהֵם מֻטָּלִים עַל שְׂפַת הַיָּם:
שִׁירָה וְזִמְרָה וְדִבְרֵי הַלֵּל. אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לִפְנֵי קוֹנוֹ:
תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת וְדִבְרֵי תִּשְׁבָּחוֹת. אָמְרוּ פְּדוּיִים לִפְנֵי גּוֹאֲלָם וּמוֹשִׁיעָם:
|
|
– פיוט "אתה גאלת", הגדה של פסח ע"מ
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 15 בשנת 2017
|
|
תרומה הבדילנו מכל עם
ארץ חמדה הנחיל אותנו
קדש את שמו בעולם
בגלל אבות שעשו את רצונו
גבורות עשה - למענהו ואין חקר לנפלאותיו:
|
|
– תרומה הבדילנו
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 16 בשנת 2017
|
|
ויהיו עליונים בקרב תבל
ונכבדים על כל האומות
זיו פניהם כזיו השמש
ומראה דמותם כמלאכי שרת:
להם יראו מלכים וקמו שרים
וישתחוו למען ייי צבאות אשר בם בחר:
כל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך ייי:
|
|
– תרומה הבדילנו
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 17 בשנת 2017
|
|
בְּשֵׁם אַלָּה הָרַחֲמָן וְהָרָחוּם
(א) הַשֶּׁבַח לְאַלָּה רַב הַעוֹלָמִים.
(ב) הָרַחֲמָן וְהָרָחוּם.
(ג) מֶלֶך בְּיוֹם הַדִּין.
(ד) אוֹתְךָ נַעֲבֹד וְאֵלֶיךָ נְשַׁוֵּעַ.
(ה) הוֹרֵנוּ בְּדֶרֶךְ הַמְּיַשְּׁרִים אוֹרְחוֹתֵיהֶם אלו המאמינים בדת מחמד.
(ו) דֶּרֶךְ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר חַנּותָ אוֹתָם.
(ז) לֹא דֶּרֶךְ מַכְעִיסֶיךָ אלו היהודים אשר הכעיסו אל במעלליהם וְלֹא דֶרֶךְ הַתּוֹעִים אלו הנוצרים.
|
|
– הקוראן, סורת הפתיחה, בתרגום הרמן (צבי חיים) רקנדורף
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 18 בשנת 2017
|
|
א ד' באייר הוא יום זכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם.
ב חל ד' באייר בששי בשבוע, יקויים יום הזכרון ביום ב' באייר של אותה שנה; חל בחמישי בשבוע, יקיים יום הזכרון ביום ג' באייר של אותה שנה, חל בראשון בשבוע, יקויים יום הזכרון ביום ה' באייר של אותה שנה.
|
|
– חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשכ"ג-1963, סעיף 1
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 19 בשנת 2017
|
|
ואף על פי שבריאת היש מן האין הוא דבר נמנע מדרך הטבע, כי כמו כן נמנע לבקוע מצולות ים עד עבור בתוכו עם כבד ביבשה וישובו למקומן, ולהחיות עם גדול ורב ארבעים שנה מלחם היורד מן השמים יום יום, ויתר האותות והמופתים שעשה לנו בעת ההיא שכולן נתחדשו בהפך הטבעים. וענין חידוש העולם הוא העמוד החזק באמונתנו ובתורתנו, כי למאמיני הקדמות אין תורה וחלק לעולם הבא עם ישראל, ידוע הדבר, אין להאריך במפורסם.
|
|
– ספר החינוך, מצות פסח שני בי"ד באייר, משרשי המצוה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 20 בשנת 2017
|
|
הנותן נכסיו לאחרים והניח בנים, אע"פ שמה שעשה עשוי וזכה המקבל, אין רוח חכמים נוחה הימנו להעביר הנחלה. אפילו אם אין היורשין נוהגין כשורה:
|
|
– טור חושן משפט רפב
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 21 בשנת 2017
|
|
ובחידושי הרמב"ן צריך אתה לעיין דק היטב, ולהשתדל ולהוציא לצמצם כל לשונו בענין שלא ישאר בו דבר מיותר, אפילו אות אחת, כי כל דבריו הם במספר ובמשקל ובמדה. ולהסתכל מהיכן מתחיל דיבורו ועל אי זה לשון מן המשנה או הגמרא מיוסד, ולראות אם היה באיפשר להתחיל ממקום אחר, כי מזה איפשר לקחת הערה על כוונתו...
|
|
– דברי ר' יצחק קנפנטון בספרו דרכי התלמוד
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 22 בשנת 2017
|
|
סבי דפומבדיתא... אמרו ליה: ליגמרון מר במעשה מרכבה. אמר להו: תנינא בהו (שיר השירים ד, יא) "דבש וחלב תחת לשונך", דברים המתוקין מדבש וחלב יהו תחת לשונך. ר' אבהו אמר מהכא (משלי כז, כו): "כבשים ללבושך", דברים שהן כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך. אמרו ליה: תנינן בהו עד (יחזקאל ב, א) "ויאמר אלי בן אדם". אמר להו: הן הן מעשה המרכבה.
|
|
– חגיגה יג א
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 23 בשנת 2017
|
|
"כי כל דרכיו משפט" - יושב עם כל אחד ואחד בדין ונותן לו מה שראוי לו:
"אל אמונה" - שהאמין בעולם ובראו:
|
|
– ספרי האזינו
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 24 בשנת 2017
|
|
185. אם איש לקח קטין כבנו ונתן לו את שמו ומגדל אותו - אחר לא יכול לדרוש את הילד המאומץ.
186. אם איש לקח קטין כבנו, וכאשר הוא לקח אותו הילד, מרד נגד אביו ואמו המאמצים - הילד המאומץ הזה יוחזר לבית אביו.
187. איש לא יכול לדרוש ילד שהוא בנו של NER.SE.GA, שהוא שומר בהיכל, או בן של נזיר לאלוהים.
188. אם אומן מקצועי לקח בן לאימוץ, ולימד אותו את אומנותו - אחר לא יכול לדרוש את הילד המאומץ.
|
|
– חוקי חמורבי על דיני אימוץ ילדים
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 25 בשנת 2017
|
|
ושמעתי מרבנן קשישאי בעה"ק ירושלים ת"ו שקבלו מזקנים, דספר העטור וספר רבינו ירוחם הם מבחינת סוד עלמא דאתכסיא, וכל מי שעושה ביאור עליהם -- או נאבד הביאור או ח"ו יפטר במבחר ימיו. וספר העטור כבר כתבנו דכמה רבנים עשו פירוש ונאבדו. והרב בני יעקב נח נפשיה בן ל"ב טהור. וכן רבינו ירוחם -- הרב מהר"ש יונה עשה ביאור לחלק אדם וקרא שמו "מגיד לאדם", ולמישרים קראו "מגיד מישרים" -- ונאבדו. וכמה"ר אשר שלם התחיל לחבר עליו.... ונפטר לב"ע בקוצר שנים. והרב נתיבות משפט, מעט מזער שביאר, ונח נפשיה דרב. גם הרב מהר"א לפפא היה לו באור על רבינו ירוחם...ונאבד. מכאן תראה קדושת הרב מהר"א גירון שעשה ביאור לאיזה חלק מהעיטור ויצא לאור, והאריך ימים ושנים תנצב"ה.
|
|
– חיד"א על ערך ספר העיטור
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 26 בשנת 2017
|
|
דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה הַמַּשָּׂא נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל (משלי ל, א)
"דברי אגור", בסימן זה העתיקו אנשי חזקיה דברי חכם אחד שהיה שמו אגור בן יקא, והיה ממונה על השיר. וע"ז נקרא בשם המשא, שאגור השיב דברים לחכמים ששאלו ממנו דברים, פעם אחד השיב לחכם ששמו "איתיאל", ופעם השיב "לאיתיאל ואוכל", ששני החכמים איתיאל ואוכל שאלו ממנו והשיב להם:
|
|
– (מלבי"ם שם)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 27 בשנת 2017
|
|
...בסוף הם יניחו את החופש לרגלינו ויגידו: "עשנו עבדים אבל תאכילנו". הם יבינו לבסוף בעצמם שאין מספיק חופש ולחם לכל. כי לעולם לא ילמדו לחלקם ביניהם. הם יהיו משוכנעים, שהם לא יכולים להיות חופשיים, כי הם חלשים, חסרי ערך, ארסיים ותמיד מתמרדים...
|
|
– האינקוויזיטור הגדול, דוסטוייבסקי
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 28 בשנת 2017
|
|
סעיף 3. לא יועסק אדם בעבודה על גג שביר או תלול אלא אם כן ננקטו אמצעים שימנעו נפילתו, בהתחשב במבנה הגג, בשבירותו, בשיפועו או בהשפעת מזג האויר.
|
|
– תקנות הבטיחות בעבודה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 29 בשנת 2017
|
|
וְהִנֵּה אַחֲרֵי הַעֲמָקַת הַדַּעַת בְּכָל הַנַּ"ל, יוּכַל לְבַקֵּשׁ בֶּאֱמֶת מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא: "כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעַי" וְכו', כִּי אֲזַי תִּקָּבַע בְּלִבּוֹ בֶּאֱמֶת גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת עַל בְּחִינַת אֱלֹקוּת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ וְשֶׁלְּמַעְלָה כַּנַּ"ל. וּבָזֶה יְעוֹרֵר רַחֲמִים הָעֶלְיוֹנִים מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים, הַנִּמְשָׁכוֹת מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא הַנִּרְמָז בְּקוֹצוֹ שֶׁל יוֹ"ד, שֶׁלְּמַעְלָה מַעְלָה מִבְּחִינַת הַהַשְׁפָּעָה הַנִּשְׁפַּעַת מֵאוֹתִיּוֹת שֵׁם הֲוָיָ"ה.
|
|
– תניא מנוקד/חלק ג/ח
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 30 בשנת 2017
|
|
...דתניא מפני מה בניו ובנותיו של אדם מתים כשהן קטנים? ... מפני שלא בכה והתאבל על אדם כשר. שכל הבוכה ומתאבל על אדם כשר, מוחלין לו על כל עונותיו בשביל כבוד שעשה לו.
|
|
– מועד קטן דף כ"ה ע"א
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 31 בשנת 2017
|
|
הַיּוֹם נְפוֹצִים עַשְֹרוֹת אַלְפֵי פְּרָטִים שֶׁל הָאוֹגֵר הַזָּהֹב בַּאֲמֵרִיקׇה וּבׇאֲרׇצוֹת הַכְּפוּפוֹת לִבְּרִיטַנְיׇה הַגְּדוֹלָה. וּמֵאַיִן הִתְפַּשֵּׁט הׇאוֹגֵר הַיָּפֶה הַזֶּה, שֶׁמְּדוֹרוֹ הַיׇּחִיד בְּכׇל כַּדּוּר הָאָרֶץ הִיא סְבִיבַת אֲרַם־צוֹבׇא? מִירוּשָׁלָיִם!
|
|
– זיכרונות זואולוג עברי – האוגר הזהוב
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 32 בשנת 2017
|
|
"הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ" (שיר השירים ז, יד)
"הדודאים". הרעיה אומרת הנה הדודאים שלוקטים אותן בעבור טוב ריחם אבל הם – "נתנו ריח", ר"ל שריחם אינו מיוחד לבעליהם לבד, כי הם הפקר בשדה וכבר נתנו ריח לכל עובר. וגם "כל מגדים" הם "על פתחינו" – ר"ל גם המגדים העומדים למאכל ועונג הם על הפתח, הפקר לכל. "חדשים", ר"ל המגדים הם חדשים ובכל זה דומים כישנים, אחר ששבענו מהם די והותר. כל אלה אינם חשובים, רק "דודי", ואהבתי, "צפנתי לך" – זה אינו הפקר ואינו כדבר ישן, כי צפנתי את אהבתי רק לך וצפנתים מעין כל. כי לך המה:
|
|
– מלבי"ם על הפסוק בהסבר המשל. ועיי"ש בהסבר למליצה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 33 בשנת 2017
|
|
ואף על פי כן, אף על פי שאיני גיבור, רוצה אני לרשום את עברי זה, העבר של אי־גבורתי. העבר של הגיבורים נכתב בעד העולם ועליו מרעישים את העולם; עברי אני, עבר של אי־גיבור, אני כותב בעד עצמי ובחשאי.
|
|
– יוסף חיים ברנר, בחורף, הקדמה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 34 בשנת 2017
|
|
מִן הַבֵּיצָה מִתַּחְתִּיתָהּ נִבְרְאוּ פְּנֵי הַיַּבֶּשֶׁת; מִן הַבֵּיצָה מֵרֹאשׁ־חֻדָּהּ יָצְאָה כִּפַּת הַשָּׁמַיִם; וְהַחֶלְמוֹן שֶׁמִּמַּעַל הָפַךְ הָיָה שֶׁמֶשׁ בָּהִיר; קְצֵה הַחֶלְבּוֹן שֶׁמִּמַּעַל הָפַךְ הָיָה לְיָרֵחַ; קְצֵה הַבֵּיצָה – זֶה הַבָּרֹד – הָפַךְ הָיָה כּוֹכְבֵי־לֶכֶת; קְצֵה הַבֵּיצָה – זֶה הֶעָכוֹר – הָפַךְ הָיָה לַעֲנָנִים.
|
|
– קאלוואלה, בריאת העולם, תרגום: שאול טשרניחובסקי
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 35 בשנת 2017
|
|
עברתי ארצות ערב, פרס והודו; ראיתי היכלי חמדה ואהלי עוני, ראיתי שרי מלוכה אצילי עולם וגם פראי אדם אשר כחיתו יער נדמו – ואמצא כי נפלאו אלה מאלה רק בפניהם ומראיהם, בעוד אשר בתשוקותיהם ומזמותיהם לכל פעליהם יחדו נשתוו, גם שמחתם גם תוגתם אחת היא לכולם. פה יאבקו בעד אגוז אחד ושם ילחמו בעד כדור הארץ. המחשבות והמעשים דומים הם, ונבדלים המה רק בערך המטרה אשר אליה ישאו נפשם.
|
|
– זכרונות לבית דוד, זר הדפנים, רקנדורף
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 36 בשנת 2017
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 37 בשנת 2017
|
|
בְּמִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים
וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֲרִים
חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים
עַל אַחַד הֶהָרִים
|
|
– אם אפס, פיוט מן הסליחות, לרבי אפרים מרגנשבורג
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 38 בשנת 2017
|
|
הִנֵּנִי, הִנֵּנִי
קָחֵנִי, תָּפְשֵׂנִי,
לַסִּיר הוֹרִידֵנִי,
וּבְאָבִי בַּשְּׁלֵנִי,
וּבְאָחִי מְלָחֵנִי,
וְאַחַר תֹּאכְלֵנִי.
|
|
– דג, חיים נחמן ביאליק
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 39 בשנת 2017
|
|
1 בחוק זה – ”ההסכם“ – ההסכם בין ממשלת ישראל ובין ממשלת ארצות הברית של אמריקה בדבר מימון תכניות מסוימות לחליפין בשדה החינוך, שנכנס לתוקפו ביום כ׳ בסיוון התשכ״ב (22 ביוני 1962), לרבות התיקונים להסכם שנכנסו לתוקפם ביום י״א באדר ב׳ התשכ״ז (23 במרס 1967) וביום ח׳ בשבט התשמ״ה (30 בינואר 1985) באמצעות חילופי איגרות בין ארצות הברית של אמריקה (להלן – ארצות הברית) לישראל;
|
|
– חוק קרן חינוך ארצות הברית–ישראל
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 40 בשנת 2017
|
|
פעם אחת נתן לו רבו את שפופרתו, היא טַבַּקתוֹ, ואמר:
– מהר רוץ, הֶשע, והבא לי מלֹא השפופרת אבקת טבק להריח בה.
– ואיה הכסף? – שאל השע.
– גבורה לקנות בכסף! – אמר הרב בדרך שחוק – הראני את כֹחך וקנה בלי כסף.
השע יצא ומקץ רגעים מספר שב ונתן את השפופרת על יד רבו.
הכניס הרב את האגודל והאצבע אל השפופרת להעלות משם קמצוץ – ולא מצא כלום. שאל את השע:
– ואיה הטבק?
– גבורה להריח בטבק – ענה השע כדרך שאמר לו רבו – הראני אתה את כוחך, הריחה באין טבק!
|
|
– בדיחות, חיים נחמן ביאליק
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 41 בשנת 2017
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 42 בשנת 2017
|
תבנית:ציטוט השבוע 2017 42
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 43 בשנת 2017
|
|
אמר דוד: "ויﬠלני מבור שאון מטיט היון" (תהלים מ, ג), ולמה נקרא שמו טיט היון? שהן נוטלין אותן ומשליכין אותן לאש והן צװחין ווי, ואחר כך הן מקלﬠין אותם לשלג והן צװחין װי, לכך נקרא שמו "היון", מקום שאומרים שם װי ווי. והיכן משלימין את נפשותיהם? אמר חזקיה בריה דר' חייא: בתוך השלג, שנאמר: תשלג בצלמון (תהלים סח, טו)
|
|
– מדרש תנחומא הקדום, סדר וירא ה' כי רבה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 44 בשנת 2017
|
|
אין מברכין המוציא ושלש ברכות דאורייתא... אלא על פת שתחלתו עיסה והוא הנקרא לחם בפי רוב בני אדם. והיינו, אותו שלשין אותה העיסה במים וקמח ואין מערבין בה דברים אחרים, שהוא המשביע ביותר, וכתיב עליו (דברים ח, י) "ואכלת ושבעת וברכת", ורוב בני אדם קובעים עליו סעודתן.
|
|
– לבוש, אורח חיים, קסח, ו
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 45 בשנת 2017
|
|
(טו) כי אין לנו לא נשיא ולא נביא ומורה לא אשֶה ולא תמיד לא מנחה ולא קטורת: (טז) אף חסרנו מקום להקריב קורבן ראשית להטות חסדך אלינו: (יז) לכן בלב נשבר ונדכה נקדמה פניך במקום עולות אילים ובקרים וכבשים מריאים לאלפים: (יח) אחלי יכונו קורבנותינו אלה לפניך כי לא יבושו כל קוויך יי:
|
|
– תפילת עזריה בתוך הכבשן
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 46 בשנת 2017
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 47 בשנת 2017
|
|
ויהי כאשר שב סנחריב מלך אשור מיהודה אל נינוה בבשת פנים על אשר נגפו יי אלהי ישראל בארץ יהודה... [ועל זאת קצף על כל קהלות ישראל אשר בכל מלכותו], ויהרג מהם הרבה מאד. ואני בקשתי לדעת דבר אמת על מה בא הגזרה הזאת על שבטי ישראל? כי ידעתי באמת כי הק'ב'ה אל אמונה ואין עול. ומצאתי שלא שמו שבטי ישראל על לבם השמדת אחיהם אשר השמיד סנחריב מלך אשור; מבצריהם שלח באש, ובחוריהם בחרב הרג, ועולליהם רטש והרותיהם בקע. ובמקום שיתאבלו ושיתענו לפני יי' על גזירת אחיהם ואשר קצף עליהם -- היו אוכלים ושותים ושמחים, מתענגים בכלי שיר ובכנורות ובנבלים, ולא נחלו על שבר יהודה בעונותינו ובעונות אבותינו.
|
|
– ספר טובי, פרק א
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 48 בשנת 2017
|
|
עני שאינו רוצה ליקח צדקה -- מערימין עליו ונותנין לו לשם מתנה או לשם הלואה. ועשיר המרעיב את עצמו ועינו צרה בממונו שלא יאכל ממנו ולא ישתה, אין משגיחין בו.
|
|
– רמב"ם הל' מתנות עניים
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 49 בשנת 2017
|
|
ודרשינן עוד בשבועות (דף מז:) מ"לא תנאף" - לא תגרום ניאוף, אזהרה לעוקב אחר המנאף. פירש בערוך [בערך עקב] - הולך על עקיביו להביא לחבירו נשים לניאוף.
|
|
– סמ"ג לאוין קג
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 50 בשנת 2017
|
|
עשרים וחמשה תינוקות למדים אצל מלמד אחד.
היו יותר על עשרים וחמשה, עד ארבעים -- מושיבין עמו אחר לסייעו בלימודם.
היו יותר על ארבעים -- מעמידין להם שני מלמדי תינוקות.
|
|
– הרמב"ם ע"פ הגמרא לגבי מספר תלמידים בכיתה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 51 בשנת 2017
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
שבוע 52 בשנת 2017
|
|
רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא מִלְּפָנֶיךָ. נִשְׁבּוֹת בּוֹ וְנָנוּחַ בּוֹ וְנִתְעַנֵּג בּוֹ כְּמִצְוַת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ. וְאַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ בְנֶחָמַת צִיּוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַנֶּחָמוֹת. וְגַם שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ חָרְבַּן בֵּיתְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ לֹא שָׁכַחְנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ לָנֶצַח וְאַל תִּזְנָחֵנוּ לָעַד. כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.
|
|
– תוספת "רצה והחליצנו" לשבת, ברכת המזון, נוסח עדות מזרח
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|