|
|
| שבוע 1 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 1
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 2 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 2
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 3 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 3
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 4 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 4
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 5 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 5
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 6 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 6
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 7 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 7
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 8 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 8
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 9 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 9
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 10 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 10
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 11 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 11
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 12 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 12
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 13 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 13
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 14 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 14
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 15 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 15
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 16 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 16
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 17 בשנת 2014
|
תבנית:ציטוט השבוע 2014 17
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 18 בשנת 2014
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 19 בשנת 2014
|
|
וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ. לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי.
|
|
| – יחזקאל פרק לז, "חזון העצמות היבשות", בו מתנבא הנביא על גאולת עם ישראל.
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 20 בשנת 2014
|
|
|
יָדוּעַ שֶׁעַצְבוּת הִיא מִדָּה מְגֻנָּה מְאד וְצָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנָּה מְאד. וְרָאוּי לִחְיוֹת וּלְהָרִים עַצְמוֹ כִּי יֵדַע שֶׁכָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁאָדָם מֵנִיעַ וּמַעְתִּיק עַצְמוֹ כְּשֶׁנִּכְנָס לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם הִיא יְקָרָה מְאד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם אֲפִילּוּ הוּא מֵנִיעַ עַצְמוֹ רַק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָאָדָם הוּא בְּגוּף, בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, קָשָׁה מְאד עָלָיו כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה -- עַל כֵּן הִיא יְקָרָה מְאד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם.
|
|
| – סיפורי מעשיות (ברסלב)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 21 בשנת 2014
|
|
|
רבן יוחנן בן זכאי אומר, הרי הוא אומר "אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלקיך..."-- אבנים המטילות שלום. והרי הדברים קל וחמר: ומה אם אבנים --שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות-- על ידי שמטילות שלום בין ישראל לאביהן שבשמים אמר הכתוב "...לא תניף עליהם ברזל"; אדם שמטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין עיר לעיר, ובין מדינה למדינה, ובין אומה לחברתה -- על אחת כמה וכמה שלא תבואהו הפורעניות!
|
|
| – ספרא קדושים פרק י"א ח'
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 22 בשנת 2014
|
|
|
מצות עשה לכתוב פרשת שמע והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזת הפתח. וצריך ליזהר בה מאד. וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו. ואם אינו זהיר בה יתקצרו.
|
|
| – שולחן ערוך יו"ד סימן רפה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 23 בשנת 2014
|
|
|
במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע רשאי בית המשפט, מיזמתו או לבקשת בעל דין, לאסור או לעכב זמנית, מנימוקים שיירשמו, פירסום ברבים של הליכי בית המשפט – לרבות כתבי טענות כתבי בית דין אחרים, כתב אישום ודבר הגשתם של אלה ולרבות פסק דין כל עוד אינו חלוט – במידה שראה צורך בכך לשם הגנה על שמו של אדם הנוגע במשפט וכו'
|
|
| – חוק איסור לשון הרע - תשכ"ה, פרק ד'
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 24 בשנת 2014
|
|
|
הנה אנחנו (היהודים), לא שפת הים היא מושבנו, ולא המסחר נותן שמחה בלבנו, ובעבור זה אין אנו באים בקהל עמים זרים. כי ערינו בנויות מרחוק לים. ונחלתנו היא ארץ טובה ופורייה, ואת אדמתה אנחנו עובדים. ומכל חמדה, יקר בעינינו לגדל את בנינו (לתורה ולמצוות), ולעצם עבודת חיינו נחשב בעינינו לשמר את החוקים (התּורה)...וגם לא נמשכו אבותינו אחרי המלחמה למען שלול שלל, או להרחיב את נחלתם כדרך יתר העמים, אף כי מלאה הארץ רבבות אנשים גיבורי חיל.
|
|
| – יוסף בן מתתיהו על היהודים, "נגד אפיון" (מאמר ראשון יב)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 25 בשנת 2014
|
|
|
אַרְבָּעָה עָמְדוּ עַל הַיָם:
צוּר וְצִיר צֹאן וְצָר;
צָר הֵצִיק לְצֹאן,
וְצֹאן צָעַק לְצִיר,
וְצִיר חָנַן לְצוּר,
וְצוּר צִוָּה לְצִיר:
צֵא וְחַלֵץ צֹאנִי מִיַד צָר.
|
|
| – מתוך השיר ארבעה עמדו על הים המתאר את קריעת ים סוף, מאת רבי אברהם בן עזרא
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 26 בשנת 2014
|
|
|
ואם יאמר האומר שדברי חכמים ז"ל הם מקובלים -- אפשר שכן הוא, לא אחלוק עליו, כי אם קבלה הוא נקבל אף על פי שהוא רחוק מן השכל. אבל אם לדין יש תשובה. ובכל מה שאפשר לפרש דברי חכמים ז"ל שלא יחלקו על המפורסם ולקרבן אל השכל -- מה טוב ומה נעים.
|
|
| – דברי הרמ"א מתוך ספרו תורת העולה על סתירה בין המדע לבין דברי חז"ל
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 27 בשנת 2014
|
|
|
כי אמנם כבר נבוכו הלבבות והמעיינים השתאו, על זאת נשמו אחרונים וקדמונים התפלאו לאמר, זאת התורה אשר לנו הנקראת בשם "תורה שבעל פה", מה יסודה ואיה משכן כבודה? מי שם ממדיה? מי ירה אבן פנתה ועל מה אדניה הטבעו?...אולם כאשר נבקר את הכתובים עצמם ונשית לב למסלה דרך הלכו בהוצאת ההלכות מן הכתוב -- מעגלותיה נעו ועקבותיה לא נודעו. כי ברוב דבריהם נראה שלא לבד שאין פשט המקרא מכריח את הדרוש ההוא שהוציאו ממנו, כי גם לפעמים היה בהפך! שעומק הפשט סותר את הדרוש ומתנגד אליו...
|
|
| – המלבי"ם בהקדמת פירושו לספר ויקרא על קושי ההבנה על שיטת דרשות חז"ל בתורה שבעל פה ומשום כך כתב את ספרו, עיי"ש
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 28 בשנת 2014
|
|
|
בשנת 2005 החליטה הממשלה שהפעילות לעידוד העלייה תבוצע לא רק על ידי הסוכנות אלא גם באמצעות מתן תמיכות לארגונים חוץ-ממשלתיים אחרים העוסקים בעידוד העלייה במדינות שונות. בשנים 2012-2005 הסתכמו כלל התמיכות בכ-113 מיליון ש"ח. רובן המכריע (95%) ניתן לארגון א' שפעל בעיקר בצפון אמריקה וגם בבריטניה... נמצא שהמשרד לא בחן את הקצאת כספי התמיכות לאוכלוסיית היעד במדינות השונות ואת האפקטיביות שלה על פי פוטנציאל העלייה...
|
|
| – דו"ח מבקר המדינה על כשלים בתפקוד משרד העלייה והקליטה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 29 בשנת 2014
|
|
|
ובגמרא גריס "ביד משה זו גמרא". ויש לפרש משום דהגמרא ניתנה ביד משה לפי הכרעת שכל האנושים, כי על תנאי זה נתנה תורה שהשכל האנושי יכריע בכל דבר ספק. וכמו שאמרו (ב"מ פו, א) מאן נוכח נוכח רבה בר נחמני, וכמ"ש הר"ן בדרשותיו.
|
|
| – המלבי"ם על לימוד גמרא
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 30 בשנת 2014
|
|
|
אלה נתנו את ממשל מדינתם בידי שליט יחיד (מונארכיה), ואלה בידי שליטים מתי מספר (אוליגיורכיה), ואלה בידי המון העם, אולם מחוקקנו לא שם את לבו אף לאחד מדרכי הממשל האלה, רק צוה לנו „ממשלת אלהים” (תאוקרטיה)...כי לאלהים לבדו הקדיש את המלוכה והשלטון.
|
|
| – יוסף בן מתתיהו מספר על משה וממציא מילה חדשה ביוונית, "נגד אפיון" (מאמר שני טז)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 31 בשנת 2014
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 32 בשנת 2014
|
|
|
...בעינינו רואים אנחנו שהספרדים נסתגלו ביותר -- מראשית הדורות שאנו מכירים את הבדלי הטפוסים בחיינו האשכנזים והספרדים -- לסדרנות, לבקורת, ולכל אותו הסגנון הפועל בחיים על פיהם. נחה עליהם רוח הגאונים הקדמונים. והכח של הפלפול אשר התגבר על ידי חכמי צרפת ואשכנז -- לא נעשה להם לקו עיקרי בחיי הקדש שלהם. והאשכנזים לעומתם -- האיר להם ברק הפלפול בכל הרחבתו. חריפות השכל ועומק ההבנה בהשיטות התלמודיות נתגברו אצלם ונתהוו להחותם הטפוסי בחייהם. ורוח בעלי התוספות והחדושים נחה עליהם. ולעומת זה נתמעט אצלם העסק בבקרת ובסדרנות...
|
|
| – הרב אי"ה קוק, מאמרי שני בתי ישראל על הבדלים בסגנון לימודים של אשכנזים וספרדים
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 33 בשנת 2014
|
|
|
כפרי בא לעיר ונכנס לבית-המדרש להתפלל שחרית.
מצא תפילין על השולחן והיניחן. אמר לו השׁמשׁ:
רבי יהודי, הללו של רבנו תם הן.
החזיר לו הכפרי:
אין בכך כלום. עד שיבוא אספיק להתפלל.
|
|
| – ספר הבדיחה והחידוד, אוסף הומור יהודי מאת אלתר דרויאנוב
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 34 בשנת 2014
|
|
|
ובמה שכתב "נפש חיה" אמרו להביא את...הסרנית, ר"ל מין חיית הים הנקרא בלשון יוני בשם סעריען אשר אמרו עליו שחצי גופה העליון כצורת אדם והתחתון כצורת דג. ובבכורות (דף ח.) מאי דולפינין? בני ימא. פרש"י: דגים יש בים שחצים צורת אדם וחצים צורת דג ובלעז סריינא. רוצה לומר שבכלל "נפש חיה" היא האדם כמו שכתוב "ויהי האדם לנפש חיה", ונפש החיה אשר במים כולל חיה זאת שבאה בצורת אדם.
|
|
| – המלבי"ם (פר' שמיני סימן פ)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 35 בשנת 2014
|
|
|
וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא, וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה? לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ, וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. תְּהוֹם אָמַר: לֹא בִי הִיא; וְיָם אָמַר: אֵין עִמָּדִי. לֹא יֻתַּן סְגוֹר תַּחְתֶּיהָ, וְלֹא יִשָּׁקֵל כֶּסֶף מְחִירָהּ. לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר, בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר. לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית, וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז. רָאמוֹת וְגָבִישׁ לֹא יִזָּכֵר, וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִפְּנִינִים. לֹא יַעַרְכֶנָּה פִּטְדַת כּוּשׁ, בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה.
וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תָּבוֹא, וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה? וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי, וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה. אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ: בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ. אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ. כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה. לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל, וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה. בַּעֲשֹׂתוֹ לַמָּטָר חֹק, וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת. אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ. וַיֹּאמֶר לָאָדָם: הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה, וְסוּר מֵרָע בִּינָה!
|
|
| – (איוב כ"ח, י"ב-כ"ז)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 36 בשנת 2014
|
|
|
הַלּוֹבֵשׁ צְדָקָה וְלוֹ כַמְּעִיל עֲטוּיָה. וּמִמַּכָּה עַצְמָהּ מְתַקֵּן רְטִיָּה.
|
|
| – סליחות ליום שלישי
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 37 בשנת 2014
|
|
|
דע שמי שעבר על כל מצות התורה באונס ואפילו עבד עבודה זרה שהדין הוא שיהרג ואל יעבור -- אם עבר ולא נהרג -- לא נפסל לעדות כיון שעשה כן באונס ומפני אימות מות נפלו עליו שהרי אין בית דין עונשין אותו לא במיתה ולא במלקות דאנוס רחמנא פטריה מ"ולנערה לא תעשה דבר"..
|
|
| – שו"ת ריב"ש סימן יא על הסטטוס ההלכתי של אנוסי שעת השמד
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 38 בשנת 2014
|
|
|
כי שמו מספר לאלים ככל הטוב בעיניהם וספרו עליהם שהאחד יולד למשנהו, ותולדותיהם היו שונות אלה מאלה, וגם חלקו אותם למקומותיהם ולהליכות חייהם, את אלה הושיבו ביבשה ואת אלה - בים, ואת הזקנים שבהם נתנו במאסר בארץ תחתיות ועל האלים אשר להם נתנו את השמים לנחלה, שמו לראש את האחד אשר קראו לו בשם אב ושמו אותו לעריץ בכל עלילותיו...ומריבות-אחים קמות ביניהם והם מקנאים זה בזה על דבר בני האדם, ולא רק איש עם רעהו הם עושים מלחמה, כי אם-גם את בני האדם הם מתנגחים ונפצעים על ידם ומיללים וסובלים מכאובים....כמעט כלם הזכרים והנקבות יחדו שטופים בזמה ובעגבים, וגם הנכבד והראשון בחברתם, הוא אביהם בכבודו ובעצמו, מעלים עיניו מן הנשים אשר פתה בשקריו ואשר הרו ממנו ונותן להשליך אותן במאסר או להטביען במצולות-ים...הם רואים בעיניהם כל מעשה זמה בשמים בלא בושה וכלמה, ורבים מהם מודים בפיהם, כי הם מקנאים ב[חבריהם] אשר נלכדו במעשים האלה...
|
|
| – יוסף בן מתתיהו לועג לסיפורי האלים במיתולוגיה היוונית, "נגד אפיון" (מאמר שני לג - לד)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 39 בשנת 2014
|
|
|
אין הפועל רשאי לעשות מלאכה בלילה ולהשכיר עצמו ביום. ולא ירעב ויסגף עצמו ויאכיל מזונותיו לבניו -- מפני ביטול מלאכתו של בעה"ב, שהרי מחליש כחו שלא יוכל לעשות מלאכת בעל הבית בכח.
|
|
| – שו"ע חושן המשפט סימן שלז סעיף יט בענייני חובות העובד אל המעביד ומוסר עבודה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 40 בשנת 2014
|
|
|
זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל. חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו. חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ
|
|
| – (איכה ג', כ"א-כ"ג)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 41 בשנת 2014
|
|
|
מוזר הדבר, אך דוקא בעיות הכספים, שאלות גיוס ההון ומימון המפעל הארץ-ישראלי -- לא הסבו אליהן במידה מספקת את דעת הקהל הציונית, בעוד השעה כשרה לבחנן כראוי ולמצותן מבחינה מעשית. אף בשנות השובע של תקוות פורחות ועליות פוליטיות נקבע לגביהן יחס חורג במובן ידוע. ובעוד אנשינו מתנצחים אז, כידוע, בשאלת הרבבות או מאות האלפים של עולים לשנים הבאות... ובעודנו משתדלים לקבוע באמצעות החלטות את צורות המשטר הסוציאליסטי ברכוש הקרקעי לעתיד בפרטי פרטיו, -– היינו נוהגים קלות ראש ושטחיות רבה בבעיות הכספים. היריבים הקיצוניים ביתר השאלות, היו מאוחדים בזה שהתמכרו להשליות והשליות עצמיות בשאלות הכספים. מומחים כלכליים כמוהם כדילטנטים בנקודה זו. ומבלי לנסות נסיון רציני לקרב את דעתם גם אל סבך שאלות זה בשיטות מבחן מדויקות ככל האפשר, הסתפקו בכך שתבעו, לפי אחת הנוסחאות האהובות, את ההתנדבות מרצון של האומה היהודית, ועל תביעה זו בססו את כל מפעל ההתישבות והבנין.
|
|
| – חיים אורלוזורוב, דרכי הגשמה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 42 בשנת 2014
|
|
|
כשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה היה אומר "מה רבו מעשיך השם". יש בריות גדלות בים וגדלות ביבשה. גדלות בים, אם עלו ליבשה - מתו; והגדלות ביבשה, אם עלו לים - מתו. גדלות באור וגדלות באויר. גדלות באור, אם פירשו לאויר - מתו; גדלות באויר, אם פרשו לאור - מתו. מקום חיתו של זה מיתתו של זה ומקום חיותו של זה מיתתו של זה. ואומר (תהילים, קד) "מה רבו מעשיך השם כולם בחכמה וכולי".
|
|
| – ספרא שמיני פרשה ה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 43 בשנת 2014
|
|
|
רשימת-האורחים שלי היום היתה מעין רמז לויכוח התקציבי הקשה שיתחיל בישיבת ההנהלה הערב. הסיכויים אפורים ביותר. אנו מתחילים להרגיש, במידה שאין לשאתה כמעט, את הלחץ הנגרם על ידי כך שנכנסו בעניני הכספים למבוי סתום. מחר בבוקר יעמדו לפרעון החשבונות שנצטברו מיום ה', ו', שבת ויום א'. אנו מריצים מברקים לכל עבר, ועדיין אין אנו יודעים כיצד נעמוד בתשלומי יום מחר. סנטור דוחק בי שאלך לממשלה ואודיע להם על המשבר הממשמש ובא, אבל לא אעשה כזאת: הם לא יעזרו לנו בין כה וכה, בעוד שהנזק למעמדנו הכרוך בצעד כזה ודאי הוא.
בינתים גוברת ההתרגשות. בא אלי שקולניק. הוא חרד מאד לעתידם של ישובינו בעמק, שיש לחשוש כי ימנעו מהם את המינימום ההכרחי. אף הם שקועים בחובות, ולא יוכלו לפרוע את התשלומים המגיעים מהם עד שיקבלו כספים מאתנו. סוחרים רבים בחיפה תלויים בתשלומי המשקים שלנו. הסוחרים מצדם חבים לבנקים ולסיטונאים. זהו מעגל-קסמים!
|
|
| – חיים אורלוזורוב, יומן ירושלים, ששי לספטמבר, 1931
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 44 בשנת 2014
|
|
|
ובענין חילוק הקרבנות בשחיטתן ובמתנות הדם ובחלק הכהנים ויתר פרטיה רבים -- אם נאמר לפי הפשט שהיה כן להיות מחשבת העובד מכוונת אל העבודה הרבה, כי החילוקין יכריחו כיוון המחשבה בדבר -- לא נעלה בידינו רק דברי נערות. וכלל הדברים כי גם בפשטים לא נמצא ידינו ורגלינו בלתי סעד המקובלים, ואליהם נכרע אפים ויפתחו לנו בכל אלה העיניים.
|
|
| – ספר החינוך על הצורך בחכמת הקבלה להבנת פרטי מצוות הקרבנות
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 45 בשנת 2014
|
|
|
אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד אִם בְּפִידוֹ לָהֶן שׁוּעַ
|
|
| – מ"ג איוב ל כד
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 46 בשנת 2014
|
|
|
– הקרקע לא לי הוא, כי לקחתיו בחכירה אך עד היובל הבא, כאשר עשה ידידי רשיד בקחתו בחכירה את הגנות.
– היובל הבא? אבקשך לברר את דבריך. כנראה נשמט ממני הרבה מאד במשך שנות שבתי באי אשר לי.
–שנת היובל – ענה דוד – איננה תקון חדש, כי אם תקון ישן נושן שיסד משה רבנו. אחרי שבע שמיטות, וכל שמיטה שבע שנים, נסבו הנכסים הנמכרים בשנת החמשים לבעלם הראשון. אנחנו שינינו מעט את החק הקדמון. בינינו יסבו הקרקעות לחברה החדשה. משה רבנו כבר הציב לו למטרה למנוע את הקבץ הרכוש במדה לא-שוה. אתה תראה, כי גם שיטתנו קולעת אל השערה הזאת ולא תחטיא. ובעלות מחיר הקרקעות, לא ילך השכר לכיס היחידים, כי אם לכיס הצבור.
|
|
| – הרצל בספר אלטנוילנד ג א על קיום מצוות היובל במדינה יהודית עתידנית
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 47 בשנת 2014
|
|
|
(תהלים סט יג): "ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר" - אלו עכו"ם, שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות... ומאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין, הן יושבין ומשיחין בי, ומלעיגים בי...
ומכניסין את הגמל לטרטיאות שלהם, והחלוקים שלו עליו.
והן אומרים אלו לאלו: "על מה זה מתאבל?"
והן אומרים: "היהודים הללו שומרי שביעית הן, ואין להם ירק, ואכלו החוחים של זה, והוא מתאבל עליהם".
|
|
| – רבי אבהו, איכה רבה פתיחה יז, עדות על אופן שמירת השמיטה בימי בית שני
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 48 בשנת 2014
|
|
|
אמרו (שם קיז ב) שצריך כל אדם לדקדק הרבה במשיחת הקרקע, לפי שיש חלוקין הרבה במשיחת הקרקע בין ההר והגיא, ויש לעין בו גם כן בין העגולים והרבועים והאלכסונין. ועוד הרבה ענינים המתבארים בספרי חכמת החשבון וגימטריאות:
- שיחלקו בין זוית נצבה לזוית נרווחת וזוית חדה, ואלו שלש צורותיהן (זוית נצבה, זוית נרווחת, וזוית חדה),
- ובין משולש שווה הצלעות והמשולש אשר שתי הצלעות בלבד שוות, והוא נקרא 'משולש שווה השוקים' ובין משולש שאין צלע מכל צלעותיו שוות הנקרא 'המתחלף הצלעות',
- ובין מרובע רבוע שוה למרובע אורך, ומרובע מעין מרובע דומה למעין,
וכמה צדדין באלו לא יכיל קלף גדול לרוב הצורות שעשו בזה בעלי חכמת התשבורת והשיעורין הנקראין אלהנדסה בענינים אלה.
ומכל צד צריכין אנו להזהר הרבה במדידת הקרקעות.
|
|
| – ספר החינוך על הצורך בחכמת טריגונמטריה במצוות מדידת קרקע וצידוק המשקל
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 49 בשנת 2014
|
|
|
גם ראוי לאדם לטעום כל התבשילין שמבשל בערב שבת לכבוד השבת כי הוא דוגמת האדם המכין סעודה למלך וטועם התבשילין אם הם טובים, ואם חסרין איזה תבלין כדי שיתקנם או כדי שיבשל תבשילים אחרים. וכ"ז הוראה שמקבל האורח בסבר פנים יפות. וזהו סוד "טועמיה חיים זכו" שתקנו בתפילת מוסף דשבת המתחיל "תכנת שבת רצית קרבנותי' כו'", כי כל הטועם התבשילין של שבת מערב שבת זוכה לחיים עליונים.
|
|
| – ר' חיים ויטאל, שער הכוונות
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 50 בשנת 2014
|
|
|
3. ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו, ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם.
4. שם פרטי ניתן לילד על ידי הוריו סמוך לאחר לידתו. באין הסכמה בין ההורים, רשאי כל אחד מהם ליתן לילד שם פרטי אחד.
|
|
| – חוק השמות סע' 3-4
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 51 בשנת 2014
|
|
|
כשנושא אדם אשה, דרך שריעיו ומיודעיו שולחין לו מעות כדי שיתחזק על ההוצאה שמוציא במשתה, ואלו המעות נקראים 'שושבינות'. ושושבינות זו אינה מתנה גמורה - שלא שלח לו זה אלא שאם ישא הוא אשה יחזור וישלח לו כמו ששלח לו. לפיכך, אם נשא זה אשה ולא החזיר לו השושבינות, הרי זה תובעו בדין ומוציא ממנו. ויש בזה כמה חילוקים. ולפי שבזמן הזה לא נהגו לתבוע תביעה זו ראיתי שלא להאריך בזה.
|
|
| – שולחן ערוך אבן העזר ס
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 52 בשנת 2014
|
|
|
כל המקדש אשה, בין על ידי עצמו בין על ידי שליח, מברך ... "אשר קדשנו במצותיו, וצונו על העריות, ואסר לנו הארוסות, והתיר לנו הנשואות [לנו] על ידי חופה בקדושין, ברוך אתה ה' מקדש ישראל".
ויש אומרים נוסח הברכה בלשון אחר, כי אומרים: "והתיר לנו הנשואות על ידי חופה וקדושין" (טור), וחותם: "ברוך אתה ה' מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקדושין" (כן כתב הרא"ש). וכן נוהגים במדינות אלו.
|
|
| – שולחן ערוך אבן העזר סימן לד ורמ"א על הבדל נוסח הברכה בין אשכנזים לבני עדות המזרח
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 53 בשנת 2014
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
