שולחן ערוך אבן העזר לד
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן לד | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אבן העזר ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד
כל המקדש אשה, בין על ידי עצמו בין על ידי שליח, מברך (הוא או השליח (טור), ויש אומרים דאחר מברך, (סמ"ג והגהות מימוני) וכן נוהגין) "אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות, ואסר לנו הארוסות, והתיר לנו הנשואות [לנו] על ידי חופה בקדושין, ברוך אתה ה' מקדש ישראל".
ויש אומרים נוסח הברכה בלשון אחר, כי אומרים: "והתיר לנו הנשואות על ידי חופה וקדושין" (טור), וחותם: "ברוך אתה ה' מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקדושין" (כן כתב הרא"ש) וכן נוהגים במדינות אלו.
ואחר שיגמור הברכה, יקדש:
נהגו להסדיר ברכה זו על כוס של יין, ומברך עליו תחלה, ואחר כך מברך ברכה זו. ואם אין שם יין או שכר, מברך אותה בפני עצמה:
אם לא ברך ברכת ארוסין בשעה שקדש, לא יברך אותה בשעת נשואין.
- הגה: ויש אומרים דמברכין אותה בשעת הנשואין (מרדכי פרק קמא דכתובות), וכן נוהגין. אפילו קדש אשה מזמן ארוך, מברכין ברכת ארוסין תחת החופה. ויש אומרים דחוזר ומקדש אותה תחת החופה, כדי שיהיו הקדושין סמוכין לברכה (ריב"ש סימן פ"ב). ועיין לקמן סימן ל"ו. ואם ברך כבר ברכת ארוסין בשעת קדושין הראשונים, יש אומרים דחוזרים ומברכים תחת החופה בלא הזכרת שם, משום הרואים (שם בריב"ש לענין המקדש על ידי שליח), וכן נראה לי:
ברכת ארוסין צריכה עשרה לכתחלה: