טור אבן העזר לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן לד (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

המקדש האשה, מברך. וכן אם קדשה על ידי שליח, מברך השליח.

מאי מברך - "בא"י אמ"ה אקב"ו על העריות, ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקדושין, בא"י מקדש ישראל". וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: ונהגו האידנא לומר "מקדש ישראל על ידי חופה וקדושין".

כתב הרמב"ם ז"ל: נהגו העם להסדיר אותה על כוס של יין או של שכר, ומברכין תחילה על הכוס ואחר כך מברכין אותה. ואם אין שם יין או שכר מברך בפני עצמו.

וכתב עוד: מברך קודם הקדושין, ואם קדש ולא ברך לא יברך אחר הקדושין דזו ברכה לבטלה היא דמה שעשה כבר נעשה.

ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב: יש שכתבו שצריך לברך ברכת אירוסין קודם הקידושין כדאמרינן כל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן, ויש שכתבו שצריך לברך אחר הקדושין דלמא הדרא בה האשה והוי ברכה לבטלה, ועוד שכל המצוות לפי שמזכירים עשיית המצוה מברך עליהן עובר לעשייתן, אבל כאן אין מברכין "אקב"ו לקדש אשה", וכיון שאין המברך מזכיר עשיית המצוה אין צריך לברך עובר לעשייתן.

כתב רב שרירא גאון: המארס בלא ברכה, חיסר את אירוסיו ברכה שהיא מצוה. והמברך ברכת אירוסין בבית חתנים, ברכה שאינה צריכה היא ועובר משום לא תשא. ורבינו ניסים הורה שאם לא בירך ברכת אירוסין בשעת אירוסין, יברך אותה עם ברכה של נישואין, וכן כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל.

כתב רב שמואל הנגיד שאין ברכת אירוסין צריכה עשרה, ורב האי כתב שצריכה עשרה, ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

המקדש האשה מברך פ"ק דכתובות (דף ז':) מברכין ברכת אירוסין בבית אירוסין:

ומ"ש וכן אם קדשה ע"י שליח מברך השליח כן כתב הרמב"ם בפ"ג וכן משמע מדסתים ותני מברכין ברכת אירוסין בבית אירוסין ומקדש ע"י שליח בכלל בית אירוסין הוא:

מאי מברך אקב"ו על העריות וכו' בפ"ק דכתובות (שם) ופרש"י ואסר לנו את הארוסות מדרבנן שגזרו על הייחוד של פנויה ואף ארוסה לא התירו עד שתכנס לחופה ובברכה כדפרישית כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ואדרבנן נמי מברכין וציונו ואסר לנו כדאשכחן בנר חנוכה והתיר לנו את נשותינו הנשואות לנו ע"י חופה וקידושין וכתב הר"ן שר"ת הגיה בנוסח הברכה והתיר לנו את הנשואות לנו ורבינו האי כתב והתיר לנו ע"י חופה וקידושין ואין מנהג בישיבה לומר את הנשואות ופי' ע"י חופה וקידושין אף על פי שקידושין קודמין לחופה היינו ע"י חופה וקידושין שקדמו להם. וכתב בספר העיטור שעיקר הנוסחא הוא על ידי חופה בקידושין בבי"ת אלא מפני שהדוקנים קראום לבי"ת ההוא רפה מפני שהיא סמוכה לה"א שהיא מאותיות אהו"י ומרפות בג"ד כפ"ת טעו הסופרים וכתבו בוי"ו עכ"ל: ומ"ש בשם הרא"ש ונהגו לומר מקדש ישראל ע"י חופה וקידושין כ"כ בפסקיו שם והר"ן כתב בשם הרמב"ן שאין חותמין מקדש ישראל ע"י חופה וקידושין. אף ע"פ שכתוב במקצת נוסחאות לפי שאינו ראוי לברך על החופה שאינו נעשה עכשיו ועוד שמקדש ישראל הוא מעין הפתיחה שקדשם בכל עסקי נישואין לפיכך אין לחתום אלא מקדש ישראל בלבד וכ' רבי' האי גמרא הוא מקדש ישראל וכך חותמין בשתי ישיבות מימות חכמים הראשונים ועד עכשיו ותוספת זה שאתם מוסיפין גריעותא היא שאין קדושת ישראל תלויה בכך ונאה לכם לחזור להלכה ולמנהגינו בהסכמת הכל עכ"ל רבינו האי ובהלכות רבינו ז"ל מצאתי בא"י מקדש ישראל ע"י חופה וקידושין ובכתב ידו נמחק ע"י חופה וקידושין ועיקר עכ"ל הרמב"ן ז"ל וכך היא נוסחת הרמב"ם בפ"ג בא"י מקדש ישראל וכן אנו נוהגים. וכתוב עוד בנוסח הרמב"ם בתחלת הברכה בא"י אקב"ו והבדילנו מן העריות וכ' ה"ה גירסא נכונה היא והוא על מה שאמרו קדושים תהיו הוו פרושים מן העריות וכתב הר"ן וא"ת היכן מצינו ברכה כגון זו שמברכים על האיסור והלא אין מברכין שאסר לנו אבר מן החי והתיר לנו את השחוטה ועוד למה אין מברכין במטבע קצר אשר קדשנו על הקידושין כמו שמברכין על כל המצות במטבע קצר על המילה ועל השחיטה י"ל דודאי אין ברכה זו ברכת המצוה ממש שא"א לברך כפי מה שראוי לברך בברכת המצות שאין לברך בשעת הקידושין אשר קב"ו על הקידושין משום דאין מברכים על המצוה שאין עשייתה גמר מלאכתה כי הא דאכתי מחסרא מסירה לחופה ובשעת כניסתה לחופה א"א לו לברך על קידושין וחופה כיון שכבר קידש מזמן מרובה וכשבא לקדש ולכנוס כאחת נמי לא ראוי לתקן לו ברכה בפני עצמה כדי שיהא תופס ברכה שוה לכל וכיון דברכת המצוה ממש א"א לא רצו להוציא מצוה זו בלא ברכה כלל ותקנו לברך בה על קדושתן של ישראל והיינו שהקב"ה בחר בהם וקדשם בענין זווג באסור להם ובמותר להם והיינו שצונו על העריות וכדי שלא יטעה השומע לומר שבקידושין אלו בלבד הותרו המותרות הוצרכו לומר ואסר לנו את הארוסות בלאו דלא תסור והזכיר היתרן דהיינו ע"י חופה וקידושין עכ"ל והרא"ש הקשה ג"כ קושיות אלו ותירץ נ"ל כי ברכה זו אינה ברכה לעשיית המצוה כי פריה ורביה היינו קיום המצוה ואם לקח פלגש וקיים מצות פריה ורביה אינו מחויב לקדש אשה והילכך לא נתקנה ברכה במצוה זו ואף בנושא אשה לשם פריה ורביה כיון שאיפשר לקיים מצות פריה ורביה בלא קידושין וברכה זו נתקנה לתת שבח להקב"ה אשר קב"ו להבדילנו מן העמים וצונו לקדש אשה המותרת לנו ולא אחת מן העריות והזכירו בו היתר נשואות בחופה וקידושין ואיסור ארוסות שלא יטעה אדם לומר שהברכה של קידושין נתקנה להתירה לו לכך הזכירו חופה לומר דדוקא ברכת חופה היא המתרת הכלה ולה"נ הקדימו חופה לקידושין לומר התיר לנו את הנשואות ע"י חופה שאחר ברכת הקידושין ע"כ:

כתב הרמב"ם נהגו העם להסדיר אותה על כוס של יין או שכר וכו' בפ"ג וכתב ה"ה ומ"ש ואם אין שם יין או שכר מברך אותה בפני עצמה דבר פשוט הוא שאין כוס מעכב ואינו אלא מנהג כתב רבינו בסימן ס"ב בשם רבינו נסים ברכת אירוסין אם לא ימצא יין ואפילו יש שם שכר מברך בלא כוס ברכת אירוסין דלאו מצוה מן המובחר הוא וכתב עוד מברך קודם הקידושין אם קידש ולא בירך לא יברך אחר הקידושין בפ' הנזכר ובסמוך כתב רבינו שיש חולקים עליו. ומה שאמר וא"א כתב יש שכתבו שצריך לברך ברכת אירוסין קודם הקידושין וכו' ויש שכתבו שצריך לברך אחר הקידושין דילמא הדרא בה וכו' בפ"ק דכתובות ויש בקצת ספרי רבינו חסרון מבואר וכך צריך להגיה אצל מ"ש ועוד שכל המצות לפי שמזכירין עשיית המצוה מברכין עליהם עובר לעשייתן אבל כאן אין מברכין אקב"ו לקדש אשה וכיון שאין מזכיר עשיית המצוה אין צריך לברך עובר לעשייתן. והגהות מיימון כתבו לברך אחר הקידושין וכ"כ התוס' והמרדכי בפ"ק דפסחים בשם ר"ח אבל הרא"ש כתב בתשובה בתחלת כלל כ"ו ששאלת שנמצא בתשובה על שם הרי"ף שאין לברך ברכת אירוסין אלא קודם הקידושין ודאי כן הוא כמו שכתבת והמברך אחר הקידושין טועה הוא עכ"ל וכבר נתבאר בסמוך שכן דעת הרמב"ם וכיון דהרי"ף והרמב"ם והרא"ש מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן וכן המנהג פשוט בכל ארץ ישראל ומלכות מצרים :

כתב רב שרירא גאון המארס בלא ברכה וכו' רבינו ניסים הורה שאם לא בירך וכו' סברות אלו כתב הרא"ש בפרק קמא דכתובות וכתב על דברי רבינו ניסים וכן מסתבר וכן מצאתי בנימוקי ה"ר יונה שכתב משמו ודימה אותו למי שלא בירך אחר אכילתו שחוזר ומברך אחר המזון כל זמן שלא נתעכל המאכל שבמעיים וכן ה"נ אע"פ שעבר זמן מרובה כל זמן שלא נגמר ההיתר מברך וכיון שאין ההיתר נגמר אלא ע"י חופה יכולין לומר הברכה בשעת הנשואין עכ"ל וכתב הריב"ש בתשובה סימן פ"ח שנהגו לחזור ולקדש ויפה הם עושים כדי שלא תראה כברכה לבטלה ע"כ . וכבר נתבאר בסימן זה שלדעת הרמב"ם והרא"ש ברכה לבטלה היא וכתב עוד הריב"ש (סי' פב) שראה נוהגים שהמקדש ע"י שליח חוזר ומקדש הוא עצמו בשעת נישואין ולא היו מזכירים ש"ש בברכת אירוסין שניה רק על היין שטועמים ממנו ואומר ברוך אתה השם אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות וכו'. ובברצלונא נהגו כן ע"פ הר"ן אבל מורי הר"פ היה מלעיג על זה מה תועלת לברך אחר שא"א לברך בשם שמים עכ"ל :

כתב ר"ש הנגיד שאין ברכת אירוסין צריכה עשרה וכו' ז"ל הרא"ש בפ"ק דכתובות כתב רב אחאי פרשת חיי שרה (סי' טו) דברכת ארוסין בי' והר"ש הנגיד נחלק עליו ואמר שא"צ י' אלא לברכת חתנים בלבד שלא הזכירו י' אלא בה ועוד הרי קדושין בפני ב' ואתה מצריך י' ולי נראה דברי רב אחאי דלמאי דילפינן מבועז הרי בועז עשה גם ברכת ארוסין בי' ולמאי דילפינן ממקהלות גם ברכת אירוסין על עסקי מקור בא דא"א לישא בלא ברכת אירוסין ודי בשנים לקדושין ובברכה צריך עשרה עכ"ל:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

המקדש האשה מברך ברייתא פ"ק דכתובות ומברכין ברכת אירוסין בבית אירוסין ומ"ש וכן אם קדשה ע"י שליח מברך השליח נראה דס"ל לרבינו דהוא עצמו או שלוחו צריך לברך וכן כתב הרמב"ם בפ"ג דאישות ובהג"ה לשם כתב דכן נוהגין בארץ מערב אבל במלכיות אלו אין המקדש מברך אלא אחר וכ"כ בסמ"ג בעשה מ"ח וא"ת מנ"ל דע"י שליח צריך לברך וי"ל דבמסכת כלה מייתי קרא דויברכו את רבקה ללמד דבעינן עשרה לברכה ובתלמודא דידן נפקא ליה מויקח בועז עשרה אנשים וצריך לומר דבמס' כלה מיירי בברכת אירוסין וגבי בועז מיירי בברכת נישואין כדכתבו התוס' דף ז' בד"ה שנאמר ויקח בועז ויש ללמוד משם שיש לברך ברכת אירוסין לאשה המתקדשת ע"י שליח שהרי אליעזר שליח היה ונראה דאסמכתא בעלמא הוא דעשרה לא אשתמע מהתם ולא איירי פשטא דקרא בברכת אירוסין עכ"ל התוספות אבל מדכתב הרמב"ן ורבינו יראה דס"ל דילפותא גמורה היא:

מאי מברך וכו' האידנא נוהגין לברך והתיר לנו הנשואות ע"י חופה וקידושין בא"י מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין ואף על גב דבלשון המחברים לא נמצא כתוב עמו ישראל אלא מקדש ישראל מיהא בספרים שלנו איתא בגמרא מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין וכ"כ בהגהת מיימונית לשם שכך אנו נוהגין לחתום ומרבותי קבלתי לומר והתיר לנו את הנשואות לנו ע"פ דברי הר"ן שכך הגיה ר"ת. וא"ת אמאי הקדימו לומר חופה מקמי קידושין כבר כתב הרא"ש וז"ל ולכך הזכירו חופה לומר דדוקא ברכת חופה היא המתרת הכלה ולה"נ הקדימו חופה לקידושין לומר התיר לנו הנשואות ע"י חופה שאחר ברכת הקידושין עכ"ל פירוש לדבריו שאנו מברכין לפניו אשר קדשנו במצותיו ואסר לנו את הארוסות שהם בלא חופה והתיר הנשואות בחופה וזהו עיקר הברכה על שהתיר לנו ע"י חופה אלא לפי שהיה המובן שיש היתר בחופה גרידא על כן תקנו לומר חופה וקידושין:

כתב הרמב"ם ז"ל נהגו העם וכו' וא"א הרא"ש כתב יש שכתבו וכו' עד א"צ לברך עובר לעשייתן כך כתב הרא"ש בפסקיו רפ"ק דכתובות ומשמע דהכי ס"ל לברך אחר אירוסין כאשר כתב במסקנת דבריו ויש לתמוה דהב"י הביא תשובת הרא"ש שהמברך אחר הקידושין טועה וא"כ נראה שדבריו סותרין זא"ז ותו דרבינו כתב על דברי רבינו ניסים וכ"כ הרא"ש וכמו שהוא בפסקיו שכתב על דברי הר"ן וכן מסתברא וכו' וב"י כתב היפוך זה וז"ל וכבר נתבאר בסי' זה שלדעת הרמב"ם והרא"ש ברכה לבטלה הוא ונראה דדעת הרא"ש הוא דלכתחילה המברך לאחר קידושין טועה כמ"ש בתשובה אבל ודאי אם לא בירך קודם הקידושין יברך אותה אח"כ עם ברכת נישואין כמ"ש ר"ן וטעמא דבשעת קידושין אין ראוי לברך אחר הקידושין דעל מה יברך האירוסין כבר נעשו והחופה עדיין לא הגיע אבל כשיגיע החופה מברך גם ברכת אירוסין שהרי מברך על שהתיר הנשואות בחופה וקידושין וכי היכי דבקידושין בלא חופה מברך ע"י חופה וקידושין ה"נ בחופה בלא קידושין וכן נראה מדברי הרמב"ם שכתב ואם קידש ולא בירך לא יברך אחר הקידושין דזו ברכה לבטלה דמה שעשה כבר נעשה עכ"ל אלמא מדלא כ' בסתם לא יברך אלא כ' לא יברך אחר הקידושין משמע דדוקא אחר הקידושין מיד לא יברך כיון שאין כאן חופה על מה יברך דהקידושין כבר נעשו אבל בחופה יכול לברך ולא הויא ברכה לבטלה כיון דאיכא חופה שהרי מברך ע"י חופה וקידושין כדפי' זה נראה ליישב מ"ש הרא"ש בפסקיו שהסכים עם ר"ן לברך ברכת אירוסין בשעת נישואין עם ז' ברכות דלא קשיא כמ"ש בתשובה דהמברך לאחר הקידושין טועה אבל מ"מ קשה ממ"ש הרא"ש בפסקיו במסקנתו דעת י"א שלכתחילה צריך לברך אחר האירוסין משמע דהכי ס"ל ואי לאו תשובת הרא"ש היה אפשר לפרש דמה שהסכים הרא"ש עם ר"ן היינו כשלא בירך בשעת אירוסין לא לפניו ולא לאחריו שאז יברך בשעת נישואין עם ז' ברכות אבל לכתחילה לא יברך אלא לאחר אירוסין כמ"ש במסקנתו בתחילה אבל מדכתב בתשובה דהמברך לאחר קידושין טועה קשיא טובא ודוחק לומר שפסקיו סותרין זא"ז אלא נראה עיקר דכשהביא ב' דיעות יש שכתבו לברך קודם אירוסין ויש שכתבו לברך אחר אירוסין לא כתב שום הכרעה לא היתה דעתו שכך היא מסקנתו כסברא זו שכתב באחרונה אלא שקולין היו הסברות לדעתו ועכ"פ חזר ממה שכתב בתשובה דהמברך לאחר קידושין טועה אלא אינו טועה: כתב במרדכי פ"ק דכתובות ומן הדין היה ראוי לברך ברכת אירוסין משעת קידושין אלא דנהגו לברך בשעת נישואין משום דמסיימין בה והתיר לנו את הנשואות וסמכו אהא דתניא העושה סוכה לעצמו מברך וכו' רב כהנא מסדר להו לכולהו אכסא דקידושא מחיבור ה"ר אפרים עכ"ל נראה מדבריו דמנהגא היה לקדש בלא ברכת אירוסין ואחר כך היו מברכין ברכת אירוסין עם ז' ברכות וכבר השיב עליהן רב שרירא דתרתי עבדי דחיסר את אירוסיו בברכה שהיא מצוה ועוד מברך אח"כ ברכה לבטלה. וכתב עוד במרדכי דבסעודת אירוסין אפילו ברכו ברכת אירוסין אין מברכין שהשמחה במעונו וריב"ק פליג דלא גרע משבוע הבן דלולי צערא דינוקא היו מברכין שהשמחה במעונו וע"ש:

כתב רב שרירא גאון וכו' נראה דעל אותן שנהגו לארס בלא ברכה ואח"כ בשעת נישואין היו מברכין בחופה ברכת אירוסין עם ז' ברכות כמ"ש במרדכי השיג עליהן ואמר המארס בלא ברכה חיסר את אירוסיו ברכה שהיא מצוה כלומר אף על פי שקידושין גמורין הן דאין הברכות מעכבות את מצות אירוסין מכל מקום אם היה מברך היה מקיים עוד מצוה ועכשיו חסר אותה מצוה הוא ואם הוא מברך ברכת אירוסין בחופה עובר ג"כ על לא תשא ור"ן חולק ע"ז בלבד ואמר שאינו עובר על לא תשא אלא לכתחילה יכול לברך אותה עם ברכות של נשואין אבל מודה הוא ר"ן לרב שרירא דלאו שפיר עבדי לכתחילה שלא לברך ברכת אירוסין שהרי כתב שאם לא בירך וכו' אלמא דס"ל דלכתחילה צריך לברך ב"א בשעת אירוסין אלא שאם עבר ולא בירך בשעת אירוסין יברך אותה לכתחילה עם ברכה של נשואין: כתב רב שמואל נגיד וכו' ובתחילת סימן זה הבאתי דברי התוס' דצריכין עשרה כדברי רב האי והרא"ש והכי נקטינן:

דרכי משה[עריכה]

(א) משמע דהמקדש עצמו יברך ואין נוהגין כן אלא אחר מברך וכ"כ הסמ"ג והגהות מיימון ספ"ג דאישות:

(ב) והמנהג הפשוט במדינות אלו לומר כמ"ש רבינו הטור ולחתום מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין וכמ"ש הרא"ש ודלא כהר"ן והרמב"ם פ"ג שכתבו שלא לחתום אלא מקדש ישראל ועיין בהר"ן פ"ק דכתובות:

(ג) גם הרב בעל העקידה בפי' לחומש האריך בטעם הדבר:

(ד) וכ"ה המנהג במדינות אלו ועיין עוד בסמוך בדין זה:

(ה) ובמרדכי פ"ק דכתובות ע"א דנהגו לברך אותה בשעת נישואין משום דמסיים בה והתיר לנו הנשואות כו' וכן נהגו האידנא דאין מארסין רק תחת החופה ואז מברכין ברכת אירוסין קודם האירוסין ואף אם מארסין אותה קודם החופה מ"מ אין מברכין ברכת אירוסין עד שעת החופה וכתב הריב"ש סי' פ"ב דטוב להחזיר הברכה סמוך לקידושין ולקדש תחת החופה שיהא הברכה סמוך לקידושין ומ"מ אף אם אינו חוזר ומקדשה יכול לברך תחת החופה אע"פ שקידשה מזמן קדים עכ"ל כתב הכלבו דאם לא היה י' באירוסין הראשונים יחזור ויקדשה בי' ויברך:

(ו) ודלא כבנימין זאב סי' ל"ט דכתב בשם ר"י דצריך לחזור ולברך אם חוזר ומקדשה ובכלבו כתב ב' הסברות ולא הכריע וטוב לנהוג כמ"ש בתשובת ריב"ש סי' פ"ב שראה נוהגין כן:

(ז) מיהו נ"ל משום הרואין יש לנהוג כן ומ"ש דאם קדשה ע"י שליח דנוהגין לחזור ולקדש ע"ל ריש סי' ל"ה דיש חולקין וע"ל סי' ס"ב מדינים אלו ובמרדכי פ"ק דכתובות די"א דמברכין השמחה במעונו בסעודת אירוסין וע"ש: