ט"ז על אבן העזר לד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
וכן נוהגין כתב רש"ל הטעם שאין החתן מברך שלא לבייש מי שאינו יודע וכן בקריאת התורה ג"כ אין העולה קור' אלא הש"ץ משום האי טעמא עכ"ל:
וצונו על העריות הב"י בשם הר"ן הקשה האיך מצינו ברכה כזו שמברכין על האיסור והלא אין מברכין שאסר לנו אבר מן החי והתיר לנו השחוט וכו' ותירץ דאין ברכה זו ברכת המצות ממש כו' דאין לברך וצונו על הקידושין שאין כאן גמר המצוה שהרי עדיין מחוסר כניסה לחופה ובשעת חופה אין לברך כיון שכבר קידש וכשבא לקדש ולכנס בפעם אחת לא ראוי לתקן לו ברכ' בפ"ע אלא הברכה היא על קדושת ישראל וכו' והאריך בזה ע"ש ול"נ בדרך אחרת אחר שנדקדק עוד בנוסח והתיר לנו הנשואות מה צריך שבח על ההיתר וא"כ נצטרך שבח על כל דבר שהוא מותר ותו מהי תיתי לאיסור איש באשתו ונ"ל לתרץ בדרך זה דמצינו שדרשו רז"ל על פסוק ברכה למשפחותיו על עסקי משפחותיו דהיינו על העריות שנאסרו להם וכדי להורות שאנחנו אינם כמוהם להיות מצטערי' על איסור זה אלא אדרבא אנו מודים ומשבחים על שזכינו לקדושה זו ולא צער לנו בזה ואמר אח"כ דרך לא זו אף זו דלא מבעי' שאין אנו מצטערים על איסור עריות שהרי דבר זו אפי' באומות מחזיקין איסור בהם אלא אפי' בארוסות שלנו אסרת עלינו אפ"ה אין אנו מצטערים ולא עוד אלא אפי' בנשואות שלנו שאין מותרין אלא ע"י חופה וקידושין דהיינו בתרתי קדוש' אבל בחדא מהם לא סגי וזה נחשב חלילה יותר לצער ואנחנו אין מצערין בזה אלא אדרבה אנו משבחים אותך ע"ז שהקדשתנו בזה נמצא שמה שאומרים והתיר לנו כו' אין הכונה על ההיתר אלא על הדיוק שלא הותר לנו אלא דווקא ע"י שני קדושות ואגב נזכיר מ"ט באמת בכו העם למשפחותיו ועל איסור עריות טפי משאר איסורים נ"ל כיון שהורגלו בהם יעקב אבינו נשא ב' אחיות מסתמא היה רבים מישראל שעשו כן וקשה הפרישה מאשה שנשא ע"כ היה להם לצער גדול כמא שמצינו בימי עזרא בשע' שהבדיל את ישראל מן בנות נכרים שנשאו:
הנשואות ע"י חופה הר"ן כתב בפ"ק שר"ת הגי' והתיר לנו הנשואות לנו וכתב רש"ל וכן אני נוהג ולעד"ג שעיקר הטעם בהך לנו פעם שנית דלא לשתמע שכל הנשואות מותרות לכל א' ודבר זה לא נתקן באמירת לנו פעם שנית ומצאתי למהר"ל מפראג שאמר את הנשואות על ידי חופה וקידושין בנשימה אחת ולא להפסיק ביניהם ונר' עוד דאין חשש באמירת לנו פעם א' דהא איתא בפסוק ובנותיהם נקח לנו לנשים והיינו ודאי שכל א' ישא אחת ממילא יהיה ע"י חופה כו' דבוק להנשואות והכונה דאין הנשואות מותרים אלא ע"י חופה פי' למי שהיה לו חופה עמה ולא אחר וכנ"ל:
חופה וקידושין בעיטור כתב שעיקר הנוסחא בקידושין בי"ת אלא שהמדקדקים קראו לאות' בי"ת רפה כדרך הו"ו סמוך לבג"ד כפ"ת טעו השומעים וסברו שאמרו וקדושין בוי"ו והוכרח לזה מדהזכיר חופה קודם לקדושין ובאמת קדמו הקידושין תחלה ואם אומר בקידושין ניחא דהיינו חופה ע"י קידושין שהיו תחלה וממילא עכשיו שהקידושין תחת החופה א"צ לזה: