ט"ז על אבן העזר לא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
אין מקדשין בפחות מש"פ הלשון משמע שיש איסור בזה לכתחלה דאם עושה כן מקודשת מספק כמ"ש סעיף ג' ושמא יבא מכשול מזה:
סעיף ב[עריכה]
שאפי' קידשה סתם כו' הטעם לפי שאבן טוב אין שומתו ידוע כלל שיש ששוה מועט ואפשר שהיא סבורה ששוה הרבה:
גם נוהגין לכסות בב"י בשם תשובת הרשב"א מבי' וז"ל ומ"מ כדי לצאת ידי ספק ראוי שיחזור ויקדשנה ואפי' באותה טבעת ואפי' לא יטלנו ממנה דה"ל כפקדון ואפי' אשתקי' מקודשת דלא גרע מדשידך עכ"ל תימ' לי דדברי רשב"א אלו סותרים מה שאמר הוא עצמו הוזכר בסי' כ"ז סעיף ג' דצריך לחזור וליטול ממנה כולי דכיון דאמר כאן דאפי' שתיקה מועיל דהוי שדיך גם שם נימא הכי ועיין מה שכתבתי שם:
סעיף ג[עריכה]
שאינו מתקיים כו' זה דעת הרמב"ם וכתב הטור דלפ"ז אם ידוע שש"פ בשום מקום מקודשת מן התורה עכ"ל פי' דבריו כיון דס"ל הטעם שש"פ בשום מקום הוא מטעם כיון שאפשר לילך לשם הרי המקום ההוא כמו המקום דכאן ממש וא"כ הוה דאוריי' כמו ש"פ דכאן וסיים הטור אבל ר"י כתב שאפי' ידוע שש"פ בשום מקום לא הוי קידושי ודאי ולעול' הוו קדושי ספק כו' והטעם דהוי קדושי ספק בש"פ במקום אחר דגזרינן שמא יהיה כאן שום אדם מן אותו מקום ויסבור שאפי' אם יש ש"פ אין קידושין תופסין ולפ"ז גם בדבר שיתקלקל אין היתר וא"כ הרמב"ם שמתיר במתקלקל ודאי ס"ל דאם הוא ש"פ בשאר מקום הוה כמו ש"פ בכאן וא"כ הוא מדאורית':
סעיף ד[עריכה]
לא יגרש שני דדלמא יאמרו הראשון גירשה תחלה קודם שנשאה שני ועכשיו הוא מחזיר גרושתו אחר שניסת לשני:
הולד כשר דלא גזרו כ"כ על הולד שיהא ממזר ונר' דזה לא כרמב"ם שזכרתי בסמוך דס"ל דמן התורה יש איסור בטור הביא כאן דברי הרמ"ה אי קידש במידי דלא ידעינן השתא אי הוי ש"פ כו' וכ' ב"י דס"ל להרמ"ה דהלכה כרב חסד כו' והוא ט"ס וצ"ל דלית הלכה כר"ח כיון דאתמר עליו אביי ורבא כו' עד ופרשו רבנן מיניהו משום דס"ל כאביי ורבא ואע"ג דר"ח עבד עובדא לא נקטינן כותיה כנ"ל וכן תיקן הב"י עצמו בספק בדק הבית שלו: