שולחן ערוך אבן העזר לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן לו | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

כל דיני שליחות לאשה
ובו שנים עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיב

סעיף א[עריכה]

האשה יכולה לעשות שליח לקבל קדושיה; ומצוה שתתקדש על ידי עצמה, אם תוכל, אבל איסור ליכא כמו שיש באיש. ואומר האיש לשליח: "הרי פלונית ששלחה אותך מקודשת לי", והשליח אומר: "קדשתיה לך". ואם אמר: "הן", דיו. ואפילו שתק, אם היו עסוקין באותו ענין ונתן לשליח ולא פירש ולא אמר דבר, דיו. ואם מקדשה בשטר, אינו כותבו אלא מדעת השליח. ויש מי שאומר, שאינו כותבו אלא מדעתה:

סעיף ב[עריכה]

בכל הדברים של קדושין דין האיש עם שלוחה כדינו עם האשה:

סעיף ג[עריכה]

אמרה לשליח "קבל הקדושין במקום פלוני" והוא קבלם במקום אחר או בכל דבר שישנה בשליחותה -- אינה מקודשת:

סעיף ד[עריכה]

אמרה לו "הרי הוא במקום פלוני" וקבל במקום אחר -- מקודשת, שמראה מקום היא לו:

סעיף ה[עריכה]

יש מי שאומר, דשליח דקדושין אינו יכול למנות שליח דמילי נינהו ולא ממסרן לשליח. ועיין לעיל סימן ל"ה סעיף ו' נתבאר:

סעיף ו[עריכה]

מי שקדש על ידי שליח לא יקדש פעם אחרת בשעת חופה, שלא להוציא לעז על קדושין הראשונים שיאמרו אין קידושי שליח כלום ועיין לעיל סוף סימן ל"ד.

חזרה ובטלה השליחות קודם שקבל הקדושין, הרי הוא בטל ואינה מקודשת. ואם אין ידוע אם בטלה השליחות קודם קבלת הקדושין או אחר כך -- הרי זו ספק מקודשת:

סעיף ז[עריכה]

אם קבל שלוחה קדושין מאחד, והיא בעצמה קבלה קדושין מאחר, ואין ידוע אם קדושין שקבל שלוחה קדמו לשלה או שלה קדמו -- אסורה לשניהם וצריכה גט משניהם. ואם רצו, אחד נותן גט ואחד כונס. ומקדשה קדושין אחרים (רבנו ירוחם נתיב כ"ב).

במה דברים אמורים, ברחוקים, אבל אם קדשה השליח לאב, וקדשה היא בעצמה לבן או לאח, שניהם נותנין גט ואסורה לשניהם:

סעיף ח[עריכה]

אשה נעשית שליח לחברתה לקבל קדושין, אף על פי שנעשית לה צרה, שמקדש לשתיהן. ויש מי שאומר, שאפילו אם כשאמרה לה "קבלי גם בשבילי" ולא השיבה "הן" אלא שתקה וקבלה סתם, מסתמא גם בשבילה קבלה:

סעיף ט[עריכה]

אשה שהיא שליח לקבל קדושין לחברתה, וכשנתן הקדושין אמר לה: "ואת נמי", או "וכן את" -- שתיהן מקודשות. אבל אם לא אמר לה אלא "ואת", הרי זו שקבלה הקדושין ספק מקודשת, שמא לא נתכוון אלא לראות מה בלבה, וכאילו אמר לה "ואת מה תאמרי בדבר זה?", ולפיכך קבלה הקדושין היא שהרי זה עדיין שואלה לראות מה בלבה:

סעיף י[עריכה]

יש מי שאומר שאין האב יכול לעשות שליח לקדש בתו בוגרת, וחלקו עליו:

סעיף יא[עריכה]

מי שקבל קידושין לבתו בוגרת ולא עשאוהו שליח, יש מי שאומר שצריכה גט מספק:

סעיף יב[עריכה]

אין האשה עושה שליח לקבל קדושיה מיד שליח בעלה.

מיהו אם עשתה, הוי ספק מקודשת (בית יוסף). ועיין לקמן סימן קמ"א סעיף א' גבי גט: