מ"ג איוב ל כד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד אִם בְּפִידוֹ לָהֶן שׁוּעַ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֣ךְ לֹֽא־בְ֭עִי יִשְׁלַח־יָ֑ד
אִם־בְּ֝פִיד֗וֹ לָהֶ֥ן שֽׁוּעַ׃
רש"י
"אם בפידו" - אם היה שולח פיד שהוא שבר על בריותיו
"להן שוע" - היה משעשען תנחומין במקצת וכן פירשו רבותינו אין הקב"ה מכה אומה ומושיבה צדו אלא מביא פיד לזו ומשעשע' בחברתה שלקתה כבר ומתנחמת בה הביא פיד לאשור ושעשע במצרים שנאמר התיטבי מנא אמון (נחום ג) הביא פיד למצרים ושעשע באשור שנאמר הנה אשור בלבנון (יחזקאל לא) ועוד יפתר להן שוע תפלה ותחינה מועלת בהםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אך לא בעי" - אך נחמתי כי לא ישלח מכת יד בקבר אשר בשברון הקבר תהיה ישועה להיסורין כי אז ילכו להם אבל לא אקוה עוד לחזור לקדמותי
מצודת ציון
"בעי" - בקבר העשוי כתל ודגור והוא מלשון לעי השדה (מיכה א)
"בפידו" - ענין שבר כמו ופיד שניהם (משלי כד)
"שוע" - מלשון ישועה ונפלה היו"ד וכאשר יאמר בול הרים (לקמן מ) מן יבולמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"אם בפידו להן שוע", אם בא ישועה (לכל חי) ע"י פידו ושברו, מי שנשבר ע"י פיד המות ועי"כ נושע מן החיים המרים למצוא מנוחה בעי הקבר, אך אז הם בטוחים מיד המות ומכתו, אבל כ"ז שהם חיים בהכרח תשיגם יד המות:
ביאור המילות
"בעי", בקבר. כמו עיי השדה.
"בפידו", מענין שבר.
"שוע", תשועה, כי נחי פ"י ונחי ע"ו משתתפים: