משנה נדרים ט י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ט · משנה י | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

קונם שאיני נושא את פלונית כעורה, והרי היא נאה; שחורה, והרי היא לבנה; קצרה, והרי היא ארוכה; מותר בה.

לא מפני שהיא כעורה ונעשית נאה, שחורה ונעשית לבנה, קצרה ונעשית ארוכה, אלא שהנדר טעות.

ומעשה באחד שנדר מבת אחותו ענייה, והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה.

אמר לו רבי ישמעאל: בני, לזו נדרת?

אמר לו: לאו; והתירו רבי ישמעאל.

באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן.

וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה.

וכן הוא אומר (שמואל ב א): בנות ישראל אל שאולכד בכינה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה,
וְהָרֵי הִיא נָאָה;
שְׁחוֹרָה,
וְהָרֵי הִיא לְבָנָה;
קְצָרָה,
וְהָרֵי הִיא אֲרוּכָּה;
מֻתָּר בָּה.
לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂית נָאָה,
שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂית לְבָנָה,
קְצָרָה וְנַעֲשֵׂית אֲרֻכָּה,
אֶלָא שֶׁהַּנֶּדֶר טָעוּת.
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ עֲנִיָּה,
וְהִכְנִסוּהָ לְבֵית רַבִּי יִשְׁמָעאֵל וִיפּוּהָ.
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעאֵל:
בְּנִי, לְזוּ נָדַרְתָּ?
אָמַר לוֹ: לָאו.
וְהִתִירוֹ רַבִּי יִשְׁמָעאֵל.
בְּאוֹתָה שָׁעָה בָּכַה רַבִּי יִשְׁמָעאֵל וְאָמַר:
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן,
אֶלָא שֶׁהָעֲנִיוּת מְנַוָולְתָן.
וּכְשֶׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעאֵל,
הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת:
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל רַבִּי יִשְׁמָעאֵל בְכֵינָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל ב א כד):
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֵינָה:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

קונם שאיני נושא לפלונית כעורה והרי היא נאה שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא ארוכה לא מפני שהיא כעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה אלא שהנדר טעות ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הניה והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה אמר לו רבי ישמעאל בני מזו נדרת הניה אמר לו לאו והתירו רבי ישמעאל באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהענייות מנוולתן.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

קונם שאיני נושא את פלונית כעורה והרי היא כו' — שהנדר טעות, ואינו צריך שאילה לחכם ולא התרה. ורבי ישמעאל חולק על זה העניין, ואומר שאפילו היתה כעורה ונעשית נאה, שהוא נולד, שאינו צריך התרה, והביא זה המעשה לדעת רבי ישמעאל. וכן נתבאר בש"ס, כשאמר: והתירו רבי ישמעאל, אינו רוצה לומר: התיר לו נדרו, אלא שהוא התיר והורה לו שלא חלה עליו השבועה; או יהיה זה נולד שפתח לו והתיר, כרבי אליעזר שכבר נקדם לך דעתו, שהנולד אצלו פותחין בו. ואין הלכה כרבי אליעזר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

אלא שהנדר טעות - מעיקרו, שבשעת הנדר היתה לבנה, ואינו צריך שאלה לחכם:

מעשה באחד שנדר וכו' - בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, רבי ישמעאל אומר אפילו כעורה ונעשית יפה, שחורה ונעשית לבנה, ומעשה נמי וכו'. דת"ק לא שרי אלא בזמן שהיה הנדר טעות מעיקרו, כגון שהיתה יפה בשעת הנדר. ורבי ישמעאל סבר שאע"פ שלא נעשית יפה אלא לאחר הנדר, הנדר מותר, דכיון שיכולין ליפותה לא היתה כעורה מעיקרא. ואין הלכה כרבי ישמעאל כג:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כג) (על הברטנורא) וא"ת מ"ש מהאומר שאביה רע ושמע שמת או עשה תשובה דתנן במשנה ג' דהוי נדר טעות וי"ל דה"ט משום דאדם רע עשוי לעשות תשובה ועשוי למות הלכך אומדין דעתו דכי אמר שאביה רע כל זמן שאביה רע קאמר. מה שאין כן באשה כעורה שאין עשויה להיות נאה הלכך לא היה בדעתו שתהא מותרת לו לכשתהא נאה. הרשב"א ז"ל. אי נמי אי אמר שהיא כעורה הכי נמי אבל הכא דלפלונית כעורה קאמר לא משמע כתולה נדרו בדבר. ר"ש בר"י ב"ח ז"ל:

(כד) (על המשנה) אל שאול. וסיפיה המלבישכם שני עם ערנים כו':

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

שאיני נושא. הרא"ש בפסקיו העתיק שאני [בלא יו"ד] וכן בטור סימן רל"ב שאשא וכו':

ומעשה באחד כו'. כתב הר"ב בגמרא מפרש דחסורי וכו' ואין הלכה כר' ישמעאל. ואם תאמר מאי שנא מהאומר שאביה רע ושמע שמת או עשה תשובה דתנן במשנה ג' דהוי נדר טעות. כבר כתב הר"ן לעיל וז"ל היינו טעמא משום דאדם רע עשוי לעשות תשובה ועשוי למות. הלכך אומדים דעתו דכי אמר שאביה רע כל זמן שאביה רע קאמר. מה שאין כן באשה כעורה. שאין עשויה להיות נאה. הלכך לא היה בדעתו שתהא מותרת לו לכשתהא נאה. הרשב"א ז"ל. א"נ אי אמר הכי שאני נושא אשה פלונית שהיא כעורה. כדקתני שאביה רע. ה"נ דמשמע כל זמן שהיא כעורה. אבל הכא כיון דלפלונית כעורה קאמר לא משמע כתולה נדרו בדבר. החכם הותיק ר' שמואל בן החכם הגדול רבי יהודה בר חסדאי ז"ל עכ"ל. והרמב"ם פ"ח מה"נ העתיק המשנה. פלונית הכעורה. אבל הטור סימן רל"ב העתיק לפלונית שהיא כעורה:

בנות ישראל אל שאול בכינה. וסיפיה המלבישכם שני עם עדנים וגו':

פירושים נוספים