תפילת עזריה בתוך הכבשן/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

(א) ויהי הם הולכים בלבת האש מהללים ומשבחים את יי ויפתח עזריה את פיו ויתפלל ויאמר: (ב) ברוך אתה יי אלוהי ואלוהי אבותי ומהולל שם קודשך לעולם ועד: (ג) צדיק אתה יי בכל מעשיך וכל דרכיך ישרים ומשפטך אמת וצדק: (ד) אתה כחטאינו עשית לנו כי פקדת את עונינו ואת עוון ירושלים עיר קודשך ותגמול עלינו בצדק כאשר גמלנוך: (ה) העווינו והרשענו כי סרנו ממצוותיך ועשינו רק את הרע בעיניך: (ו) לא שמענו לקולך וחוקותיך לא שמרנו: (ז) לו הקשבנו למצוותיך וטוב לנו כל הימים: (ח) אמנם בצדק ובמשפט פקדת עלינו את עוון פשענו: (ט) כי מסרתנו ביד אויבינו בידי אנשי רשע ובכף מלך מעוול וחומץ: (י) נאלמנו ואין בנו פוצה פה ואנחנו עבדיך ויראי שמך היינו לחרפה ולשמצה בגויים: (יא) אנא אל תזניחנו נצח למען שמך הגדול ואל תפר בריתך אתנו: (יב) אל תסיר רחמיך ממנו בעבור אברהם ידידך ויצחק עבדך וישראל קודשך: (יג) הלא הבטחת להם להרבות זרעם ככוכבי השמים וכחול על שפת הים: (יד) ועתה דלונו מכל גויי הארץ ונמאסנו מכל משפחות האדמה: (טו) כי אין לנו לא נשיא ולא נביא ומורה לא אשֶה ולא תמיד לא מנחה ולא קטורת: (טז) אף חסרנו מקום להקריב קורבן ראשית להטות חסדך אלינו: (יז) לכן בלב נשבר ונדכה נקדמה פניך במקום עולות אילים ובקרים וכבשים מריאים לאלפים: (יח) אחלי יכונו קורבנותינו אלה לפניך כי לא יבושו כל קוויך יי: (יט) ואנחנו באמת ובלב שלם קרבנו אליך ונבקשה ביראה פניך: (כ) לכן יי אל תביישנו ועשה עמנו כחסדך וכרחמיך הרבים: (כא) הצילנו כרוב נפלאותיך ותן כבוד לשמך הגדול: (כב) עד ייכלמו כל צרי עבדיך ויחפרו מפני עוז גבורתך וגאון עוזם ישבר: (כג) למען יכירו וידעו כי אתה יי לבדך נורא על כל פני הארץ: (כד) ועבדי המלך אחרי השליכם את שלושה האנשים בתוך הכבשן לא חדלו להרבות גופר וזפת ונעורת ועץ יבש להגדיל את הלהב: (כה) עד כי עלתה לשון האש מחוץ לכבשן כארבעים ותשע אמות ותלהט מסביב ותאכל את הכשדים אשר לפני הכבשן: (כו) ומלאך אלוהים ירד עם עזריה ורעיו בתוך הכבשן ויסר את להב האש אחורנית: (כז) וישב בם רוח קר כטל ולא בערה בם האש ולא הרעה להם: