בחורף/הקדמה

יוסף חיים ברנר
בחורף
הקדמה
	פרק א←

עשיתי לי פנקס של נייר חלק, ואני אומר לכתוב איזו רשימות ושרטוטים מ"חיי" –
"חיי" – במרכאות כפולות: עתיד והווה הלא אין לי; נשאר רק העבר –
העבר!.. לו שמע איש את אמרתי האחרונה, היה חושב בוודאי, שאיזו מעשים נוראים יש לי לספר מ"עברי", איזו טרגדיה איומה מרגזת לב וחודרת כליות –
אבל הלא לא כן הוא! הלא גם בעברי אין מעשים מעניינים, אין עובדות לוקחות לבבות, אין טרגדיות מחרידות; לא הריגת נפשות, לא סכסוכי-אהבים, ואפילו לא זכיות-בגורל וירושות פתאומיות; יש שם אנשים-צללים, מחזות כהים, דמעות נסתרות, אנחות...
עברי אינו עבר של גיבור, פשוט, מפני שאני בעצמי איני גיבור.
אני הנני בחור מלמד בכפר הזה.
ואף על פי כן, אף על פי שאיני גיבור, רוצה אני לרשום את עברי זה, העבר של אי-גבורתי. העבר של הגיבורים נכתב בעד העולם ועליו מרעישים את העולם; עברי אני, עבר של אי-גיבור, אני כותב בעד עצמי ובחשאי.
ואף הקדמה כזו דיה.