קטגוריה:בראשית כט כו

ראו החלפת נשי יעקב - עונש על גניבת הבכורה

לבן לא התרגש מיעקב ולא נעלב מדבריו. לבן לא הגיב לעלבון. לבן היה מוכן לזה, הוא חיכה בסבלנות שיעקב יופיע בפניו זועף וכעוס.
לבן נקט באמצעים הבאים:

1. התעלם מהעלבון האישי.
2. השתמש בחוק המקומי כדי לבלום את ההתקפה של יעקב.
3. הדגיש את הצד החיובי במה שקרה.
4. הציעה פתרון מעולה חדש בעבור תשלום נוסף.

צעד ראשון בלימת ההתקפה. ללא כעס או הפתעה, לבן הסביר שהסיבה למרמה היא החוק המקומי, "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנו לָּתֵת הַצְעִּירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה". לבן עשה זאת כדי להזכיר ליעקב את גנבת ברכת הבכור מאביו. שם, בארץ כנען, הצעיר לוקח את הבכורה, אבל פה, לא.

האם יעקב הכיר את החוק? האם הוא קיווה שלאה תתחתן בשבע השנים הללו? לפני החתונה יעקב הרי ידע שלאה עדיין לא התחתנה. האם הוא היה בטוח שכולם יכופפו את ראשם לכבודו? יעקב לא ענה ללבן. הוא קיבל את עונשו. ייתכן שהוא התחיל להבין שעליו לשאת את שתי הבנות של לבן.

כאשר יעקב נשא לאישה את לאה, הבת הגדולה והבכורה של לבן, הוא זכה להיות החתן הגדול של לבן. כך יעקב זכה בבכורה נוספת. כך גם דוד נשא לאישה את בתו הבכירה של שאול, מירב, ואת הקטנה, מיכל, ויצר לעצמו זכות למלוכה כאשר הוא לקח אותן בחזרה אליו.

לבן המשיך בדבריו והציע פתרון ליעקב: "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת; וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת, בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי, עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת" (ביאור:בראשית כט כז). אם תשבע לי שתעבוד עוד שבע שנים כמו שעבדת עד עכשיו, אתן לך מיד גם את רחל.

יעקב שמח לשמע הפתרון שהציע לבן. הוא במילא לא היה מוכן לחזור עם לאה לארץ כנען עני, מה גם ששבע שנים אינן מספיקות על מנת שעשו יירגע. במקום זאת, לבן הציע לו להאריך את חוזה העבודה שלהם, מה שיאפשר לילדיו לגדול בבית לבן מוגנים מצרות.

שתיקה.
יעקב הבין שאין לו תשובה ושאין בכוחו לעשות דבר. הוא הבין שהעסקה בינו ללבן לא היתה ברורה, שלבן לא ייקח את לאה בחזרה, ושלאה היא אשתו.
יעקב הבין שלבן חשב על זה והיה מוכן להתקפה. יעקב הבין שלא היתה פה טעות.