לדלג לתוכן

ביאור:מועד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מועד = זמן קבוע מראש

[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: מועד

ברוב הפסוקים בתנ"ך, המילה "מועד" מציינת זמן קבוע מראש, למשל:

  1. (בראשית יז כא): "ואת בריתי אקים את יצחק, אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת"
  1. (בראשית יח יד): "היפלא מה' דבר? למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן"
  2. (בראשית כא ב): "ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו, למועד אשר דבר אתו אלהים"
  3. שמות ט ה: " "וישם ה' מועד לאמר 'מחר יעשה ה' הדבר הזה בארץ""
  4. (במדבר כח ב): "צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו"- בזמן הקבוע בכל יום.
  5. (יהושע ח יד): "ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה הוא וכל עמו למועד לפני הערבה והוא לא ידע כי ארב לו מאחרי העיר"
  6. (שופטים כ לח): "והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר"
  7. (שמואל א ט כד): "וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא"
  8. (שמואל א יג ח): "וייחל שבעת ימים למועד אשר שמואל ולא בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו... ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש"
  9. (שמואל א כ לה): "ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו"
  10. (שמואל ב כ ה): "וילך עמשא להזעיק את יהודה וייחר מן המועד אשר יעדו"
  11. (שמואל ב כד טו): "ויתן ה' דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד..."
  12. (מלכים ב ד טז): "ויאמר 'למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן'..."
  1. (ירמיהו ח ז): "גם חסידה בשמים ידעה מועדיה, ותר וסוס ועגור שמרו את עת באנה..."
  2. (תהלים קב יד): "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד"
[[ביאור:]] t26a4

מכיוון שהחגים שבתורה חלים בזמנים קבועים מראש, גם הם נקראים "מועדים":

  1. (שמות יג י): "ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה"(חוקת הפסח)
  1. שמות כג טו, (שמות לד יח): "את חג המצות תשמר; שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים; ולא יראו פני ריקם"
  2. (דברים טז ו): "כי אם אל המקום אשר יבחר ידוד אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים"
  3. (ויקרא כג ב): "דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי..."
  4. (במדבר ט ב): "ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו"
  5. (במדבר י י): "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה' אלהיכם"
  6. (במדבר כט לט): "אלה תעשו לה' במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם"
  7. (ישעיהו א יד): "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא"
  8. (יחזקאל לו לח): "כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני ידוד"
  9. (יחזקאל מו ט): "ובבוא עם הארץ לפני ה' במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה לא ישוב דרך השער אשר בא בו כי נכחו יצאו"
  10. (יחזקאל מד כד): "ועל ריב המה יעמדו לשפט במשפטי ושפטהו ואת תורתי ואת חקתי בכל מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו"
  11. (יחזקאל מה יז): "ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל"
  12. (יחזקאל מו יא): "ובחגים ובמועדים תהיה המנחה איפה לפר ואיפה לאיל ולכבשים מתת ידו ושמן הין לאיפה"
  13. (הושע ב יג): "והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה"
  14. (הושע ט ה): "מה תעשו ליום מועד וליום חג ידוד"
  15. (דברי הימים ב ב ג): "הנה אני בונה בית לשם ידוד אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי ה' אלהינו לעולם זאת על ישראל"
  16. (דברי הימים ב ח יג): "ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות"
  17. (איכה ב ו): "ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח ה' בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן"
  18. (עזרא ג ה): "ואחריכן עלת תמיד ולחדשים ולכל מועדי ה' המקדשים ולכל מתנדב נדבה לידוד"
  19. (נחמיה י לד): "ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו"

אולם, בפסוק (בראשית א יד): "ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים", אין זה ברור שהמילה "מועדים" משמעה "חגים" - ייתכן שמשמעה "זמנים קבועים מראש"; ייתכן שבזמן התנ"ך אנשים קבעו להיפגש "בעוד שלוש זריחות", או "מייד אחרי השקיעה" או "כשיהיה בשמיים חצי ירח, ליד הבאר"...;

כך גם בפסוק (תהלים קד יט): "עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו".

[[ביאור:]] לכן, אי אפשר להביא ראיה מפסוקים אלה לכך שחגי ישראל צריכים להיות דווקא ע"פ הירח.

נספח - פסוקים נוספים

[עריכה]

משמעות נוספת של המילה "מועד" היא - "פגישה מתוכננת מראש"; יש קשר בין המשמעויות - כדי להיפגש צריך לקבוע מראש את זמן הפגישה; גם למילה האנגלית date יש שתי משמעויות - תאריך ופגישה: גם "אוהל מועד" עצמו נקרא כך משום שבו נפגש ה' עם משה ועם בני ישראל:

  1. (שמות כט מב): "עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני ידוד אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם"
  2. (במדבר י ג): "ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד".

פסוקים נוספים:

  1. (במדבר טז ב): "ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם"
  2. (יהושע כ ט): "אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה"
  3. (ישעיהו יד יג): "ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון"
  4. (ישעיהו יד לא): "הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו"
  5. (ישעיהו לג כ): "חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו"
  6. (ירמיהו כד א): "הראני ה' והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל ידוד אחרי הגלות נבוכדראצר מלך בבל את יכניהו בן יהויקים מלך יהודה ואת שרי יהודה ואת החרש ואת המסגר מירושלם ויבאם בבל"
  7. (ירמיהו מו יז): "קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד"
  8. (הושע ב יא): "לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה"
  9. (הושע יב י): "ואנכי ידוד אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד"
  10. (חבקוק ב ג): "כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר"
  11. (צפניה ג יח): "נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה"
  12. (דברי הימים ב ל כב): "וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב לידוד ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים לידוד אלהי אבותיהם"
  13. (תהלים עד ד): "שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות"
  14. (תהלים עד ח): "אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ"
  15. (תהלים עה ג): "כי אקח מועד אני מישרים אשפט"
  16. (איוב יב ה): "לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל"
  17. (איוב ל כג): "כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי"
  18. (משלי כה יט): "שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה"
  19. (איכה א ד): "דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה"
  20. (איכה א טו): "סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה"
  21. (איכה ב ז): "זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית ה' כיום מועד"
  22. (איכה ב כב): "תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף ידוד פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם"
  23. (דניאל ח יט): "ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ"
  24. דניאל יא כז: " "ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד" ... "למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרנה" ...  "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד" "
  25. (דניאל יב ז): "ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה"

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-11-03.


תגובות

[עריכה]

מאת: בוניקו

הגבת די מהר, וזה מראה על רציניות, ועכשיו בגלל זה אענה ברצינות יתרה ובתעוזה אזור מתני ואגן על פסוקי התורה.

ל-15 הפסוקים הראשונים שהבאת, בדוק שוב הגדרתך לא עונה על הקריטריון שמוע=זמן שקבוע מראש, אלא דווקא להגדרה: מועד=זמן. ואם זה זמן, אז מוכרח שהוא תלוי במשהו. ולכן אני טוען שהוא תלוי בקביעת ר"ח ע"פ הירח על-סמך הפסוקים שהבאתי בהערתי הקודמת (צפה שם).

ואם זה זמן קבוע מראש, אז למה לעשות יום ראש השנה כיומיים, הרי התורה קבעה יום אחד! האם אפשר לסתור את פסוק זה שאומר שיום תרועה(=יום ראש השנה) ואת הפסוק שאומר ש: "לא תוסיפו ולא תגרעו" ואת הפסוק: "החודש הזה לכם" (=על אתר אומר ה' למשה: "כזה "ראה" וקדש) הרי במילא , אתה אמרת שמועד=זמן קבוע מראש, אז מה הקטע של "כזה ראה וקדש?!

ונדון ב-20 פסוקים הבאים שהבאת על החגים ואמרת שגם עליהם חל דין: מועד=זמן קבוע מראש:

ואני אומר, שדבריך מתחילים לאבד את המשמעות הנכונה וראה בעצמך בפסוקים הבאים:

שמות יג י : " ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה " (חוקת הפסח)

  • למועדה=לִזְמָנַהּ , ולא כפי שאמרת.

שמות כג טו , שמות לד יח : " את חג המצות תשמר; שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים; ולא יראו פני ריקם "

  • למועד חודש האביב=לזמן שבו יהא האביב.ולא כפי שאמרת.

דברים טז ו : " כי אם אל המקום אשר יבחר ידוד אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים "

  • מועד=זמן (והכוונה בתאריך ולא בשעה, כי בנ"י בת'כלס יצאו בחצות הלילה) והמשכיל ידום!

ויקרא כג ב : " דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי... "

  • מועדי ה'=חגי ה'.
  • אלה הם מועדי=זמני שיקבעו לפי נתונים כלשהם (לפי הירח, ולא לפי קביעה סתמית, וגם זה מבואר במסכת ראש השנה, ועובדה שבאו לירושלים להעיד והעדים נבחנו ונשאלו שאלות לאופן ראיית הירח ומצבו וכולי וכולי, ולמה תאמר שאין צורך בראיית הירח וש: "מועד"=זמן קבוע מראש, אם חז"ל בעצמם לא תמיד נהגו כך! והוכחתי כבר בהמון ראיות! לא מבוטלות)

במדבר ט ב : " ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו "

  • זה ממש פסוק מעניין, כי כי הפסח תלוי באביב, ואם הזמן קבוע מראש אז הוא צריך להיות בחודש "ניסן" ולפעמים מעברים שנה, אבל אף אחד לא יודע אם האביב יבוא או לא, ולכן אין משמעות לקביעה של הזמן מראש.

וגם אם הזמן קבוע מראש, אז למה מותר בכלל לדחות ימי צומות וכולי, על סמך מה?! וגם למה כתוב "במועדו" ולא כתוב "במועדם" בפסוק זה. ולמה כתוב "תקראו אותם" ולא כתוב "תקראו אָתם" למה שהתורה לא תכתוב ישירות כך כולל הניקוד של חז"ל.

ואגב, ידוע שהיה מלך ושינה את זמן מועד כלשהו וכולי וכולי לחודש אחר וזה היה במלוך ירבעם בן נבט, וזה קבע מראש וזה נכתב שהיה חטא דווקא על ציון המועד הזה ששינו.

המשך יבוא בע"ה

מאת: אסתי ונריה קליין
המילה מועד במשמעה היומיומי (כיום) הוא במשמעות של "חג", אבל ללא ספק לא זו היתה משמעות המילה בתנ"ך.
מה כן משמעות המילה בתנ"ך? לדעתי משמעותה כפי פשט הכתובים (וכפי שכבר אראל אמר) "זמן שנקבע מראש", והמילה היא מלשון "ועד".
ואני אסביר:
כשה' אומר למשה "ונועדתי לך שמה" הוא בעצם אומר "ניפגש שם".
"בית מועד לכל חי" - בית הקברות, בו כל חי (כשמגיע מועדו - זמנו שנקבע לו) נועד בסופו של דבר.
"למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן" - ב"דד ליין" ניפגש ולשרה יהיה בן.
בעצם מדובר בזמן שנקבע ע"י מישהו - הקב"ה, מלאך ה' או - במקרה של מועדי ה' - "שילוב" של החוקים בתורה וקביעת המועדות על ידי ישראל.
מועד, אם כן, הוא זמן שנקבע - ובשביל שיהיה כזה צריך שיקבעו אותו.
כאן מגיע אבן עזרא ואומר שבפסוק "והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים" - אין חובה לומר שמדובר במועדי ה', משום שכל-זמן-שהוא נקבע על ידי המאורות.
יתכן, אם הולכים לפי דבריו, שמשום שמועדי ה' מקודשים, הם צריכים להיקבע על פי משהו אחר מהכוכבים.
זה מה שאני מבין.
בניגוד לזה, בדבריך אתה עושה בדיוק את מה שאבן עזרא אומר שלא טוב במה שהקראים עושים: אתה מבין את התורה על פי הסבר שאתה מבין, ומה שרע בזה לדברי אבן עזרא הוא שמאחר שמדובר בהגיון - אזי ההבנה משתנה כל הזמן - וכל שכן בין אנשים שונים.

מאת: בוניקו
נריה קליין (בהמשך אכתוב נ.ק) אומר "חג"=בלשון התנך "זמן שנקבע מראש" דהיינו מלשון "וועד".
אני מסכים, אבל זה לא משפיע על דעותיי בנתיים, כי חג זה מחזורי דהיינו מלשון מחוגה ומלשון לחוג(להסתובב) ומהפסוק: "חגים ינקופו" יחזרו על עצמם במחזוריות..
"נועדתי לך שמה" - לדעתי זה נזדמנתי לך שמה דהיינו אזדמן לך שמה. כמו שאמרת "אפגשך שם"
ולכן אתה מחזק את דברי כי לדעתך מי "פוגש" את מי?! אם לא עינינו (פוגשת) את הירח כשהשמש שוקעת?!לאחר שהירח נעלם ועינינו רואה אותו מחדש..
אם אאריך, אז אומר שהמילה "חודש" באה גם לחיזוק דעתי כי ראות הירח מתחדשת ולא קביעת הזמן של יום קידוש החודש מתקרבת, והבן זאת.
נ.ק מפרש:
"בית מועד לכל חי" - בית הקברות, בו כל חי (כשמגיע מועדו - זמנו שנקבע לו) נועד בסופו של דבר.
ואני מפרש: זה בית כמקום, שהוא מזומן לכל חי (אי אפשר לברוח מהמיתה), למרות שמצאנו במדרשים שהיו כאלה שהצליחו איכשהו להערים על מלאכים, והגיעו לגן עדן בתחבולה, (אז לשיטתך הפסוק הזה שיקרי, כי לא כל חי באמת מגיע לשם, זה כדרך אגב). ולא בהכרח שיאספו לשם כל חי, כי חיים לא נמצאים בקבר?!
נ.ק מפרש:"למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן" - ניפגש ולשרה יהיה בן.
ואני מפרש: למועד= בזמן הזה בשנה הבאה...ולא כפי שאמרת, שהוא יפגש איתו שם באותו זמן, כי אברהם בכלל יעהא עסוק בלידה וכולי.. ולשם מה יגיע המלאך בכלל?! לשיטתך!
נ.ק עוד אומר:בעצם מדובר בזמן שנקבע ע"י מישהו - הקב"ה, מלאך ה' או - במקרה של מועדי ה' - "שילוב" של החוקים בתורה וקביעת המועדות על ידי ישראל.
ואני אומר: אם כך, איני מבין את הטעם , בו התורה כותבת בפסוק: "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם" את המילה: "במועדם" ע"פ האמת המציאותית ולא לפי "סתם" קביעה וזהו. ואם אינך יודע, תורת ה' עומדת לעד, כך כתוב בכל אופן, אז למה בעבר קידשו ע"פ הירח? וכיום לפי "קביעות מראש" שלעיתים רבות "מחטיאות" את המטרה?! ל מ ה ?! ואגב, משום מה נראה לי שלא קראת את התגובות המשורשרות הקודמות שלי, והחסרת הרבה תשובות, וחבל...תשובתך לא היתה מושלמת.. וכבודו גורם לי לחזור על שאלותיי לשווא..
למשל, למה כתוב בתורה יום אחד על יום ראש השנה וחכמים קובעים באופן קבוע, שני ימים...(תשיב לי בבקשה, האם גם לזה התכוונה התורה)
נ.ק אומר: מועד, אם כן, הוא זמן שנקבע - ובשביל שיהיה כזה צריך שיקבעו אותו.
ואני אומר: למה צריך מדרש שידרוש "אָתֶם" במקום "אותם" שהתורה תנקד כמו שאמרת וזהו! חשבת על זה, המדרש הזה לא מוסיף שכל!
נ.ק אומר: כאן מגיע אבן עזרא ואומר שבפסוק "והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים" - אין חובה לומר שמדובר במועדי ה', משום שכל-זמן-שהוא נקבע על ידי המאורות.
ואני אומר: אנא תסתכל מה אומר הראב"ע על דניאל א' א', ואז תגיד לי את דעתך על דעתו ופירושו לעיתים..
וסתכל גם מה אומר הרמב"ם על מעוותי הפירוש קרא בסעיף ז':
http://kodesh.snunit.k12.il/i/e511.htm
ובהמשך אומר לך מה דעת התורה..
נ.ק אמר:
יתכן, אם הולכים לפי דבריו(ראב"ע) , שמשום שמועדי ה' מקודשים, הם צריכים להיקבע על פי משהו אחר מהכוכבים.
זה מה שאני מבין.
בניגוד לזה, בדבריך אתה עושה בדיוק את מה שאבן עזרא אומר שלא טוב במה שהקראים עושים: אתה מבין את התורה על פי הסבר שאתה מבין, ומה שרע בזה לדברי אבן עזרא הוא שמאחר שמדובר בהגיון - אזי ההבנה משתנה כל הזמן - וכל שכן בין אנשים שונים.
ואני אומר: התורה נדרשת בכללים, ולא ניתן לזוז מהם ימינה או שמאלה כי כתוב מפורש אומר: "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" ואם תעשה ק"וח פשוט, תגלה שאם אסור להוסיף אז ק"וח לשנות כל פעם בגלל שההבנה משתנה. וגם ראה מה שאמרתי למעלה שהתורה עומדת לעד.
לפי דבריך גם מובן שבאמת התורה נדרשת ב-70 פנים, ואתה גם מאמין בזה, אז אם הכנסת את הקראים, ופירושיהם, אז לשיטתך הם גם צודקים! ולכן, אין דבר כזה 70 פנים!
מה דעתך כעת?
ההודעה פונה בלשון זכר ואולי מדובר בנקבה.. אז סלח/י לי

מאת: אסתי ונריה קליין
מה שבאמת אני חושב על זה - זה שאתה מייגע את מוחך יותר מדי בחיפוש תשובות לשאלות שלא קיימות.
מה שאתה עושה זה חוקר וחופר ובודק כל מילה לפי הפירוש שלך, ואם היה לי עניין בכך הייתי מסביר את שיטתי בנושא שאולי היתה משנה לך ואולי לא.
אבל אתה שאלת דבר פשוט - מה אבן עזרא בא לומר?
מה שהוא בא לומר זה "לא לעשות את מה שאתה עושה", כי כמו שהוא הסביר למה מה שהקראים אומרים לא נכון, כך הוא היה יכול גם להסביר את הבעייתיות בהסברים שלך, שנראים לך ברורים - ותסכים איתי שממך ועד הידע של האבן עזרא יש מרחק מה.
מה שהוא אומר זה שאולי אפשר לבוא ולהסביר בדרך אחרת את הכתובים, כמו שאתה עושה - שהרי "שבעים פנים לתנ"ך" (לך תסביר לבן-אדם שלא לוקחים כל מאמר חז"ל כפשוטו...) - אך הוא דיבר בהקדמתו על ההלכה, והלכה אי אפשר לפסוק על פי ההבנה הברורה של מישהו, אפילו אם הוא יכול לנמק מצוין את דעתו, משום שכל אחד יכול אם כן להסביר אחרת - ויותר מזה: גם האיש שהסביר כך יסביר אחרת בעוד שנים מספר או אפילו דקות מספר, כשתעלה בדעתו הבנה חדשה.
נקווה שהסברתי מספיק טוב.

מאת: בוניקו
לדוגרי-מאן שלום רב!
הדברים שאמרת הפעם הרחיקו לכת בצורה יותר גדולה מאשר המרחק שלי מהידע של הראב"ע זצ"ל כי:
[אולי עדיף שנדסקס באי מייל]
אתה אמרת כך:
שאלתך פשוטה - מה אבן עזרא בא לומר? זה "לא לעשות את מה שאתה עושה"...
ואני אומר לך:
לפי תשובתך זו, פסלת את כל "הראשונים" כי דבריהם כבר העלו אבק על דבריהם, ואתה מזכיר לי איזה אחד מהפורום "דתיים חילונים" מאתר וואלה (walla)שאמר שצאיך לקרוא/לשמוע דברים ופירושים על התורה רק מאנשים חיים.
לשיטתך, צריך להפסיק את הקריאה והעיון בדברי הראשונים כי יש רבים שחושבים אחרת!
ואני משיב גם לזה כך: צריך תמיד למצוא את האמת, עד כמה שאפשר...ולחזור אליה, אבל בהלכה שלך כתוב: "אפילו על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין - תאמין להם" בקיצור, אסור להתווכח, כי הם למעשה מודים על השקר כאילו הוא אמת, נראה לך שזה רצון ה'.
וחוץ מזה, הקב"ה אומר לנו: "והגית בו יומם ולילה" ובתפילתנו אומרים "ובהם נהגה יומם ולילה.." אז זה כדי שנברור את הסולת מהפסולת, כי האמת היא רק אחת ולשקר אין רגלים (קל למצוא אותו) אבל אתה לא מודה בכך אז הפצצתי את הפגזים הנ"ל.
ולמעשה דבריך אומרים, בוא נודה בשקר.
ומצד שני, לא ניתן להבינך כי יש סברה/סיכוי שהראב"ע טועה. כי אני השתמשתי בכללי התורה, השוואת פסוקים! זה מותר לחלוטין לכולי עלמא.(ושוב ברחת מכמה שאלותיי בטענה, שאין להן תשובות - מבחינתי זו התחכמות, והגעת לנקודה שלשקר אין רגלים, ודברי הם אמת! כי יש כל כך הרבה רבנים גדולים שיכולים אפילו לרפא נכים, אז לעשות השוואת פסוקים פשוטה, או לסתור אותה הם לא יכולים..אגב, על סמך מה/מי אתה אומר שלא ניתן להשיב לשאלותיי?!
נכון שאת התורה לומדים לפי הפשט (כבר הוכחתי מדברי הרמב"ם והבאתי גם קישור) אבל דברים שלא ניתן ללמוד כפשט אז אין ברירה אחרת!
דע לך אדון חביב, אם לא נקח כל מאמר חז"ל כפשוטו אז אנו בבעיה, כי דבריהם אמורים לבאר לנו ענינים שונים כלשהם, ואם הם "מסבכים" במקום לבאר, אז זה לא טוב ואמרו חז"ל לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קלה! ולמה שהם יאמרו את זה, ולא יבצעו את זה?! (תחשוב לבד).
וגם חז"ל אמרו בגמרא: "אל תנהגו ביניכם בהיגיון" - אם אתה מסכים עם זה אז אתה לא הגיוני. כי ניסית להביא את דברי הראב"ע שהם הגיוניים והדגשת שחכמתו עולה על שלי במרחק מה.
ועוד אומר אתה:
והלכה אי אפשר לפסוק על פי ההבנה הברורה של מישהו, אפילו אם הוא יכול לנמק מצוין את דעתו, משום שכל אחד יכול אם כן להסביר אחרת - ויותר מזה: גם האיש שהסביר כך יסביר אחרת בעוד שנים מספר או אפילו דקות מספר, כשתעלה בדעתו הבנה חדשה.
ואני אומר לך: זו הסיבה שצריך ל"חפש" את האמת המציאותית ולא להשען על השקר, לא יתכן שהקב"ה יתן לנו תורה על מספר אופנים, כי כל אחד יבין אחרת ולכן יש כללים ללמוד את התורה. ואם כפי שאמרת, אז צריכים לקבוע דר אחת לפרש לפיה את התורה ולא לזוז ממנה בכלל, אבל אתה לא עושה את זה כי בעצמך אמרת שלכל אחד דעה אחרת והדעות משתנות עם הזמן....וכולי וכולי, אז נשאלת השאלה: ממתי זה התחיל, מכתיבת הגמרא, ועד היום לא מפסיקים לחדש דברים ולהוסיף תיקונים וכולי וכולי וחכם אחד אמר: "פירוש על פירוש = שיבוש" והמשכיל יבין!
אז מועדנו באימייל?!

מאת: אסתי ונריה קליין
אני שוב אומר - אתה לוקח את הדברים כאילו תקפתי את ההגיון שלך, ולא - אני אמרתי שלפי אבן עזרא, לא משנה מה אתה אומר - א"א לפסוק על פי זה. וללא ספק לא פוסקים הלכה "על פי הפשט" (שזה איך שקראת למה שאמרת).
אבן עזרא הביא דוגמא לפסיקת הלכה על פי הגיון ו"פשט הכתובים" - ואת זה הוא תוקף! אין לו בעיה עם כל ה"ראשונים" שפירשו את התורה ללא קשר לפסיקת ההלכה שלהם.
הדוגמא הכי טובה לכך היא מה שאמר אחד הפרשנים, שהוא מפרש על פי הפסוקים שהיום מתחיל מהבוקר - אבל המשפט הבא שלו היה לומר שללא ספק הוא לא יפסוק בשל כך שהשבת מתחילה בבוקר או משהו דומה.
יש להבדיל בין פירוש נוסף, "70 פנים לתורה", פשט חדש שעולה בראש - לבין פסיקה על פי הפירוש הזה.
ממה שיוצא מדברי אבן עזרא אי אפשר לפסוק על פי זה, וזה מה שהוא בא לומר.
לחזור ולומר שוב את ההגיון שלך זה טוב, אבל אתה מבין שאין בכך כדי לסתור את זה - אפשר להבין כמו שהבנת, ובכל זאת להשאיר את זה ברובד הפירוש ולא לפסוק על פי זה הלכה (דבר שדורות של חכמים לא עשו, לא נראה לי שאתה יכול להוכיח).
אז בעצם אין כאן ויכוח,
נריה קליין.

מאת: בוניקו
מדוע אין "שלום" בפתיחת הודעתך, האני נקרא רשע בעיניך שנאמר: "אין שלום אמר ה' לרשעים"?!
גם דרך ארץ קדמה לתורה, אז אמור גם שלום וגם להתראות!
עכשיו לעניננו:
נ.ק אומר: אני שוב אומר - אתה לוקח את הדברים כאילו תקפתי את ההגיון שלך, ולא - אני אמרתי שלפי אבן עזרא, לא משנה מה אתה אומר - א"א לפסוק על פי זה. וללא ספק לא פוסקים הלכה "על פי הפשט" (שזה איך שקראת למה שאמרת).
אבן עזרא הביא דוגמא לפסיקת הלכה על פי הגיון ו"פשט הכתובים" - ואת זה הוא תוקף! אין לו בעיה עם כל ה"ראשונים" שפירשו את התורה ללא קשר לפסיקת ההלכה שלהם.
בוניקו אומר: טוב, הגיע השעה שאומר את כל דברי במעט מילין, כדי לא להכביד על הקורא החביב, יש בידי ספר שאם תרצה להזמינו, אתן לך פרטים... הספר נקרא: "דברי רִבות"לחכם שלמה אליעזר כהן, ומכיל טענות נגד פירושי הראב"ע, מעוניין לקנות?!
אולי אז, כשתקרא ממנו, תבין, כמה הראב"ע בתור בן אדם, טעה, ואפשר לבקר עליו, ואם אין לך או לו עניין עם הראשונים אז אומר לך 2 דברים:
1. יש פסוק שאם היית יודע לא היית מדבר ככה (ואני מתפלא על חתן תורה שכמוך, כן גיליתי עם מי אני מדבר) ירמיהו ו טז: "כה אמר ידוד עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך"
2. אם ראשונים כאריות אנחנו כ.... (ואת זה לא אני אמרתי)
הבאת את פיסקה/דוגמא הבאה:(רוצה לדון עליה מקרוב, בוא לאימייל שלי.
הדוגמא הכי טובה לכך היא מה שאמר אחד הפרשנים, שהוא מפרש על פי הפסוקים שהיום מתחיל מהבוקר - אבל המשפט הבא שלו היה לומר שללא ספק הוא לא יפסוק בשל כך שהשבת מתחילה בבוקר או משהו דומה.
נ.ק אמר:
יש להבדיל בין פירוש נוסף, "70 פנים לתורה", פשט חדש שעולה בראש - לבין פסיקה על פי הפירוש הזה.
ב.ק (=בוני-קו אומר): תגיד לי, מי אמר את ה-70 פנים, ואם הם אינם הלכה, למה אני צרי אותם?! מסקנה פירושים אלו, אינם :ע"פ הפשט +הגיון + כללי לימוד התורה, כי לא יתכן שאם "פסלת" את דברי, אז לא תפסול את כל/רוב של 70 פנים, וזה הגיוני. (כי ההלכה היא אחת, ואי אפשר אלו ואלו דברי ה' חיים, ודי למבין)
נ.ק אמר:
ממה שיוצא מדברי אבן עזרא אי אפשר לפסוק על פי זה, וזה מה שהוא בא לומר.
ב.ק אומר: ממתי ההלכה נפסקת לפי האמת?! יש הצבעה ע"פ רוב והיא קובעת, גם אם זה לא נכון, אינך יודע את זה? היזכר במקרה עם תנור עכנאי (הרוב קובע). ותמיד אפשר לפסוק לפי כל דבר (כפי שיטתכם וכבר אמרתי: אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל וההפך - שמע בקולם, ונ"ל שאתה מתייחס רק למה שבא לך.. וחבל, כי ככה לא לומדים!
וחוץ מזה, אם הרוב קובע אז מי הוא, כיחד, יגיד את דבריו בכלל?! ומה יוצא לו מזה?! הרי אמר החכם מכל אדם: קהלת יב יב: "ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר" -והמשכיל ידום!
נ.ק אמר:
לחזור ולומר שוב את ההגיון שלך זה טוב, אבל אתה מבין שאין בכך כדי לסתור את זה - אפשר להבין כמו שהבנת, ובכל זאת להשאיר את זה ברובד הפירוש ולא לפסוק על פי זה הלכה (דבר שדורות של חכמים לא עשו, לא נראה לי שאתה יכול להוכיח).
ב.ק אומר: ראה הערתי הקודמת וציטוטי מקוהלת.
ובקשר לשני משפטיך האחרונים אני אומר, שלישית, ההלכה לא נקבעת לפי האמת אלא ע"פ הרוב, אפילו שוגגין אפילו מזידין!
נ.ק אומר:
אז בעצם אין כאן ויכוח,
ב.ק אומר:
ההפך הוא הנכון, יש פה ויכוח מהיסוד, איך לומדים את התורה והאם הכללים יג' נכונים בלבד (כי יש בהם מן ההגיון, ואם אינך סבור כך, אשמח לשמוע את הסתיגויותיך ואף לדון בהן אחד לאחד!)
ושוב אתה התחמקת מדברי הקודמים בהודעות הקודמות, לא מכולן, אבל מרובן, והפעם תשובותיך לא הביאו הרבה תועלת כי רק גרמת לי לשפוך הרבה "מילים" בחוזקה רבה יותר מאשר מקודם, ושלבי התקדמות בדיון - לא היו, אבל אולי כך תבין, ואתה תבין אני בטוח! ואולי אתה מבין אבל, איך אומרים, קשה לך להסכים עם זה, או שמבינתך, לא ניתן להפוך את המוסכמות אע"פ שהן שליליות, יש משהוא בדברי אלו?!
תמיד תוכל לשלוח לי דיו באי מייל bok111@walla.co.il
היה שלום ולא להתראות

מאת: אסתי ונריה קליין
איך שאדם יכול לבוא נגד דברי כל הראשונים והאחרונים, נגד גופי תורה ונגד עקרונות חשובים בלימוד תורה ותנ"ך, ולהצהיר ש"הוא לא מבין איך אני יכול לומר את זה, הרי יש פסוק - שאם נבין אותו כמו שאני רוצה - הרי שהוא אומר שאת דבריך לא יפה לומר"...
אין פה ויכוח, פשוט משום שלפי מה שאני שומע - את רוב הדברים שאתה אומר אתה לא שוקל לפני (למשל - הספר הנכבד, שאני לא יודע עד כמה התעמקת בו, אבל משום מה הגעת ממנו להנחה המוטעית שאתה יכול לומר על אבן עזרא "עד כמה הוא, כאדם, טעה"!!!!
אז מכיון שאתה מתווכח עם אבן עזרא - ובזאת אתה מצטרף לשורות הרמב"ן וחבריו, הרי שמי אני שאוכל להכניס ראשי בין גדולי תורה אלו (ראב"ע, רמב"ן ובוניק"ו שליט"א).
הצעה אחת - תשאל רבנים לפני שאתה פוסק הלכות, בעיקר אם הן ללא ספק לא נכונות, כמו לומר על "70 פנים לתורה" שזו הלכה, או משהו קרוב לזה.
אז אם יש לך מה לומר, תשקלהו במאזני התורה, אם אתה בא להוכיח מההלכה.
נריה קליין.
נ.ב. מצטער אם נעלבת מהפתיחות חסרות ה"שלום", אבל ככה אני תמיד עונה... גם לחברים שלי...

מאת: אראל
"עשה ירח למועדים" - מניין לך שהכוונה דווקא "עשה ירח לצורך קביעת תאריכי החגים", אולי הכוונה "עשה ירח כדי שאנשים יוכלו לקבוע פגישות"?
גם הפסוק השני שהבאת "כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה" - לא מוכיח שיש קשר בין הירח לבין תאריכי החגים.

מאת: בוניקו
שלום לך אראל!
טוב שנזכרת, בכל אופן, גם אם לא היה נכתב בתורה שהירח נעשה בשביל מה שאמרת, פגישות.., אז היו משתמשים בזה גם לפגישות, בדיוק כמו שנכתב על השמש שנעשתה להבחין בין היום ובין הלילה, אבל אנשים מנצלים אותה הן מבחינת אור והן מבחינת חום, ואנרגיות למיניהם וכולי, מבין את הטענה!
ודבריך עדין לא מורידים בכי הוא זה מהלימודים ומהכללים שדברתי עליהם עם נריה קליין, בראיות חותכות כאריות!
נכון, הפסוק שהבאתי: "כירח יכון...ועד בשחק.." לא מוכיח שיש קשר בין החגים, אבל הוא מוכיח שהירח הוא "עֵד" ואם נקח עֵד זה, ואת הפסוק "עשה ירח למועדים" נוכל להגיע למסקנה שהעֵד הזה פועל כשרואים אותו בהתחדשותו כשהשמש שוקעת ולא לפני כן, כי אם ידועה לך חוכמת קידוש הירח וכל זה, אז אתה יודע שיש ממוצע להתחדשותו ובגלל שיש ממוצע כזה, אז לפעמים הירח יכול להתחדש בשעות הבוקר, ולא להיראות בשקיעה, אז זה לא טוב. ומה גם שכתוב במפורש: "עד בשחק ----נאמן סלה(=תמיד, לכל הדורות) ----. אז מהן טענותיך כלפי, עכשיו?!
וחוץ מזה כבר אמרתי גם לנריה קליין, שבעבר בזמן המשנה קידשו לפי הראייה.. אז...מבין?!
  • באופן דומה יכלנו לאמר על המצאת השעון (מונה שעות שניות וכולי). לגבי פגישות בזמן מסוים ולא סתם נאמר למישהו: נפגש בג' בתשרי , והחבר הזה, לא יידע מתי בדיוק לבוא (באיזו שעה) ומה גם שבעבר היו באים למישהו מתי שרצו כדי לדבר איתו אין צורך בלאמר את היום, כי הם היו באים מיד ולא לאחר שבוע או שבועיים. או שנה או שנתיים...או ששולחים שליחים עם הודעה.
כמה שזה יעיל, ומידי, לעומת כל העיכובים שיש כיום, לחכות כ"כ הרבה זמן בשביל לדבר עם מישהו.

מאת: אראל
שלום,
(תהלים פט לח): "כירח יכון עולם, ועד בשחק נאמן סלה"
הפרק כולו מדבר על מלכות בית דוד, וגם הפסוק הזה הוא רק משל לקיומה של מלכות בית דוד, כפי שכתבו המפרשים:
<a name="../../../mfrjim/rjy/MefarsheyTanach027-089.htm">
רש"י] : " "ועד בשחק נאמן" "- הירח והשמש עדים לו, שכל זמן שהם קימים - יתקיים מלכותו, כמו שנאמר (ירמיה ל"ג) "אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה גם בריתי תופר את דוד עבדי" :" "
<a name="../../../mfrjim/mcwdt_dwyd/MefarsheyTanach027-089.htm">
מצודת דוד] : " "כמו הירח," "כן זרעו" "יכון" "עד" "עולם" "על כסא המלוכה... והוא קבוע לו" "בשחק לעד נאמן" "עד עולם, שתתמיד בו המלוכה עד עולם כימי הירח; וכפל הדבר לחוזק:" "
אין קשר בין הפסוק הזה לבין קביעת התאריכים ביהדות.
להתראות,
 

מאת: בוניקו
אהבתי לשמוע את דבריך שהם נתנו לי כוח לדבר ויש לי המון מה לאמר לך:
האות 'כ' הזו של המילה "כירח" היא יכולה להיות כ' האמת ו-'כ' הדימוי (משל), לגבי העדות, ולגבי קיום מלכות דוד (בהתאמה).
זה לא סותר את ההיקש מבחינת עדות ולא מבחינת קיום לעַד, כי שני הפירושים מסתדרים בהיקש מפסוק לפסוק, וההסבר:
הירח הוא עֵד, ואתה יכול להשתמש בו כעֵד לכל דבר (אפילו אם כבר הוא משמש כעֵד למטרה אחרת, ברור!), מפסוק זה נלמד גם שהירח עד תמידי ונאמן, וזו הסיבה שניתן לסמוך עליו ולכן טוב הדבר שהתורה תשתמש בו.
"ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור"
"אם ימשו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים"
טענת שהירח הוא משל למלכות דוד, והאמת שהירח בתנ"ך משמש למשלים רבים כגון:
"ברכו ה' כל צבאיו, משרתיו עושי רצונו - בצבאות השמים נכלל הירח והוא נחשב כמשל למשבח ומהלל לקב"ה.
"השמים מספרים כבוד אל.." - כנ"ל לענין לספר ולהלל לה'.
"וצבא השמים לך משתחוים" משל שהם והכוכבים והירח משתחוים לה', ושנינו יודעים שהם לא משתחוים.. ולא מהללים בפיהם, ולא מספרים תשבחותיו.. וזה על דרך המשל, והבן זאת היטב!
ואם הבנת, אז יוצא שלא חדשת לי כלום, אלא הבאת לי עדות שעדות הירח טובה ומשמשת בעוד מקומות
כט לעולם אשמור-לו חסדי ובריתי נאמנת לו.
ל ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים.
לא אם-יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון.
לב אם-חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו.
לג ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם.
לד וחסדי לא-אפיר מעמו ולא-אשקר באמונתי.
לה לא-אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה.
לז זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי.
לח כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה.
  • ויש פסוק ממקום אחר, שממשיל גם ל"כוכב" "דרך כוכב מיעקב.."
שים לב לפסוקים מאותו הפרק, וראה שכולם מורים לנכונות דבריך וגם מורים שימוש במשלים "חזקים ותמידיים" כגון: ברית התורה, שמים, (חוקים ומצוות-שעומדים לעד), שמש, ירח (שאת שניהם הבאת בפירוש המצוטט).
ובתוכם בפסוק ל"ה אתה רואה שהקב"ה לא משנה את דבריו, לגבי בחירת המשיח מבית דוד, ושבאמת מלכותו תיכון לעד, ואם כך, נעשה השלכה או קו"ח (איך אני אוהב את זה) על כך שאם את ברית דוד הקב"ה קבע לעַד ושם גם עֵדים על זה, אז דע לך על אחת כמה וכמה שברית התורה ומצוותיה - הקב"ה לא ישנה ולו פסיק קטן, כי כבר אמר הממשיל באגדותיו: "אני אמחק אלף כמוך ולא אות אחת מהתורה" ואתה יודע במה מדובר אין לי צורך להאריך... ויפה אמר! ודי למבין..
עכשיו שים לבך והטה אזנך לפסוק ל"ב שמדבר על שמירת חוקי-ה' ולא חוקי הרבנים, כי התורה קובעת, וזה נקרא "דבר ה' בזה" ויש הפרש עצום בין "ביזוי התורה" לבין "אי השמעות לחכמים" שגוזרים פירושים מדעתם על אף שנמצאו כפסולים, או שעברו שינויים כמו בקידוש החודש, עברו מ"דין ראייה" לדין "חישובים" וקובעים יומיים את ראש השנה.. ובקיצור אני חוזר על הודעות קודמות, וממש לא בא לי.. (בקשתי בעבר מ-נ.ק) לבל ישאיר חורים בתשובות.. ואופס אתה נכנסת, ואף אתה לא עושה כבקשתי, אז איזה דיון זה..זה תחמון..
כבר מצאנו בתנ"ך שינוי המועדים - ובְדוק וגלֵה שזה חטא, וגם שה' מזכיר לרעה כל פעם את "ירבעם בן נבט" שחטא והחטיא את ישראל, בין היתר בשינוי המועדות - בְדוק!
[תוספת: לחיזוק דברי ה' לעומת חכמים: "ראש דברך (של ה') אמת, ולעולם כל משפט צדקך" , "ברוך אתה ה' - למדני חוקיך"-שלא נחשוב שה' לא יודע את תורתו, ולכן לא נאמין ל:"נצחוני בני.." וכולי)]
"עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו" - לגבי פסוק זה דנתי רבות , אנא עיין שם.
יש פסוק יפה שאומר שמוכיח שגם ראש החודש הוא מועד: "והשבתי כל משושהּ חגה חדשה ושבתה וכל מועדהּ" ואם תתמהּ, אז אסביר: כמו שכתוב "חגה" ובסופו מסיים :"וכל מועדה" וכי חג אינו מועד?! ודי למבין! (והרחבתי על זה בעבר בדברי על "חגים ינקופו..וכולי).
[ושוב נגיד חיזוקים: "לו עמי שומע לי ישראל ---בדרכי---- יהלכו, כמעט אויביהם אכניע.." , "משנאי ה' - יכחשו לו, ויהי .." , "כי ישר דבר ה' - וכל מעשהו באמונה" , "גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב" , "קיויתי ה' קיותה נפשי ולדברו הוחלתי"]
"ובראשי חדשיכם תקריבו עלה לה'.." - וכן כתוב: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם", וכתוב : "זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה" - דהיינו רק יום אחד ולא יותר מזה, ודגש למילה חודש - שמראה לנו על התחדשות של משהו, של הראות הירח, והבן רמז זה, ובטל כל חישוב שלא מתחשב בראייה הקרובה לדברי התורה.
"ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים" דברתי על זה.
ואסיים בברכה לבורא:
ביום קראתי ותענני תרהיבני בנפשי עוז: יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך:
ברוך ה' יום יום יעמוס לנו האל ישועתנו סלה:
ואגב, טרם ביטלת ראייותי לקידוש ע"פ הירח מבחינת מועדי המשנה, וגם מבחינת "כזה ראה וקדש".. אני ממתין לתשובתך המלאה (תעשה טובה הפעם).
כולי תקוה שהתיחסתי לכל דבריך!
שא ברכה מאת ה'
ותודה על ברכת ה"שלום" של בהודעה הקודמת, כמה אני צריך לשלם על זה?! (כל כך יקר?! תעשה הנחה לסטודנט!)
"הערה שאני מוסיף:"
"רש"י על פסוק יד' יהי מאורות אומר:"
"ולמועדים" - על שם העתיד, שעתידים ישראל להצטוות על המועדות והם נמנים למולד הלבנה:
"ולימים" - שמוש החמה חצי יום ושמוש הלבנה חציו, הרי יום שלם:
"ושנים" - לסוף שלש מאות ששים וחמשה ימים
נו....מועדות זה מה שאמרתי או מה ש-נ.ק אמר?!

מאת: אראל
כתבת: " "הירח הוא עֵד, ואתה יכול להשתמש בו כעֵד לכל דבר (אפילו אם כבר הוא משמש כעֵד למטרה אחרת, ברור!), מפסוק זה נלמד גם שהירח עד תמידי ונאמן, וזו הסיבה שניתן לסמוך עליו ולכן טוב הדבר שהתורה תשתמש בו" " - טוב אבל לא הכרחי, מי אמר שאין עוד עדים? אולי גם החמה יכולה להיות עדה תמידית ונאמנה.... וייתכן שיש עוד.
כתבת על ראיות לקידוש החודש מן המשנה ומפירוש רש"י - הראיות נכונות אך אינן קשורות לדברי ראב"ע שאתה חולק עליהם: ראב"ע לא כתב שאין הוכחות לקידוש החודש, אלא שאין הוכחות מהתנ"ך לקידוש החודש. ברור שיש ראיות ממקומות אחרים.
שלום שלום להתראות (יש מבצע - קנה 2 שלום קבל להתראות חינם... :)

מאת: בוניקו
אראל היקר מפז !
אתה רציני? תזמין לי סטוק של "שלום" ם לעולם הבא, (מבין?! מה הבנת? רמז: שלום=[?-לְמה שווה הסימן שאלה]
גם אני וגם אתה יכולים להיות עדים נאמנים.. אבל יש לך פסוק מתאים מהתורה כמו על הירח שהוא "נאמן"!!!
טוב, כנראה שהיתה אי הבנה בינינו, קורה, אז נסדר ונלבן את הענינים כך:
כמו שקרה בינינו אי הבנה דה דה דה, כך יכולה להיות אי הבנה בין מורה לתלמידו כאשר הוא מורה לו תושב"ע בלי ספרים דהיינו בעל פה.. ודי למבין!
הסידור הוא כזה:
אז יוצא שאתה מודה שאפשר להוכיח ממקורות אחרים?!
ומי אמר שהראב"ע יותר צודק מרש"י במקרה זה?!
זה אנחנו נשפוט ע"פ כללי התורה!
אגב, עלי להיות זהיר לפני שאענה, אבל על איזה קידוש חודש אתה מדבר:
1. ע"פ הראייה.
2. או ע"פ חישובים וכללים קבועים.
תשיב לזה ונדבר..

מאת: אראל
ע"פ הראב"ע, אם מסתמכים על התנ"ך בלבד, בכלל לא בטוח שהתאריכים צריכים להיקבע ע"פ הירח - בין ע"פ ראיה ובין ע"פ חישובים וכללים קבועים.

מאת: בוניקו
לפי מה שאמרת, הראב"ע בהכרח חולק על כל הדעות, ולשיטתו, כל הדעות מיותרות בלכתחילה, וחבל שבכלל נאמרו, כי זה בכלל לא משנה.
אז אם זה בכלל, לשיטתו, לא משנה, אז למה בכלל הכניס את פירושו בכלל?! מה הוא בא לחדש בפירושו, ולמה לא אמר כדבריך, להפך אני רואה בדבריו ניגוח חד צדדי, נגד מפרשי הפסוק לפי הירח, ואינו מנגד את המחשבים ע"פ חישובים...
וידוע הענין: אם הדורות הקודמים כענקים אנחנו כ...
ויתכן שעל זה אמרו חז"ל שתיקה = זהב, ו- מילה בסלע , שתיקה בתרי.
וחוץ מזה ע"פ הראב"ע, אם כך, אין מצב של דעות מוטעות, כי התורה לא הגדירה היטב, ואני שואל אותך שנית:
מי נתן את התורה?! אדם?! מלאך?! לא ולא! רק אלוהים נתן אותה, והייתכן שהקב"ה לא התכוון למשהו שאמר!
אין טעם לתורה, גם אם אתה צודק שהתורה לא בדיוק רמזה אם לקדש על ידי הירח או/ו ע"י חישובים, אז למה לחלל שבתות (בזמן המשנה שהיו מקדשים ע"פ עדות הראייה) כדי לבוא ולהעיד.. ואפילו רכבו על חמור ואפילו אם היו מספיק עדים בכל זאת היו מחללין שבתות - זה ידוע לך! מה היה טוען על זה הראב"ע, ולמה לא טען על זה?! הייתכן שלא ידע את משנת ראש השנה?! דבר דבר דבר, אנוכי שומע!
אם ידעת לפרש את דברי הראב"ע , אז תרץ גם את הסתירה שנובעת מהוכחותיי לגביו, שאראה את כל התמונה ואבחן אם מיליך שקולים בצורה נכונה ומאוזנים היטב שנאמר: "ודרשת וחקרת היטב".
שלום ולהתראות

מאת: אראל
שלום בוניקו,
הראב"ע לא חולק על כל הראיות מן המשנה וכו'; הוא רק טוען, שעל-פי התנ"ך אי אפשר להוכיח שקביעת התאריכים תלויה בירח, ולכן, מי שמסתמך על התנ"ך בלבד , לא יוכל לדעת איך לקבוע את תאריכי החגים.
אפשר להוכיח ממקורות אחרים - מחוץ לתנ"ך - שהתאריכים צריכים להיקבע ע"פ הירח, כמו שאתה עצמך הוכחת מן המשנה; ראב"ע לא חולק על כך.

מאת: ספי פיקסלר
שלום לכולם!
אני לא מבין מה הבעיה בדברי ראב"ע ועל מי הוא חולק?
ראב"ע יוצא כנגד הקראים שכופרים בתושב"ע מכל וכל, ומפרשים את הפסוקים לפי ראות עיניהם. כמו כן הוא טוען שהקראים לא יודעים דקדוק ולכן גם פירושי ה"פשט" שלהם לקויים. כדבריו:
'וכל איש כרצונו יפרש הפסוקים, גם במצוות ובחוקים,והם מדעת תוצאות לשון הקודש ריקים, על כן יתעו גם בדקדוקים.'
הראב"ע טוען, שאי אפשר להגיע מהכתוב בתורה במפורש לכל התנאים הנדרשים כדי להבין כיצד מבצעים את החישוב של חדשי השנה וימיהם ע"פ מולד הירח.
גם "כזה ראה וקדש" אינו פסוק ואינו מפורש בתורה.
ולכן, מי שמסתמך על הפסוקים בלבד ללא תורה שבעל פה, אינו יכול להבין את פירוש הזמנים הקבועים למועדי ה' למעשה, אא"כ הוא מרמה ו"גונב" תובנות מחכמי התושב"ע.
לעינן ההלכה, בודאי שהראב"ע אינו חולק על מצות קידוש החודש כיוון שאומר במפורש שצריך ללכת אחרי חז"ל בדרשותיהם בענייני הלכה, כדבריו: 'רק בתורות ובמשפטים ובחוקים - אם מצאנו שני טעמים לפסוקים, והטעם האחד כדברי המעתיקים, שהיו כולם צדיקים, נשען על אמתם בלי ספק בידיים חזקים..."
בברכה,
ספי


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מועד - זמן קבוע מראש

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/moed