קטגוריה:שמות כג טו
את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם.
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.
אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃
אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־חַ֣ג חַ֣ג - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2282
מורפ': HNcmsc הַמַּצּוֹת֮ הַ - מילית, ה' הידיעה
מַּצּוֹת֮ - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/4682
מורפ': HTd/Ncfpa תִּשְׁמֹר֒ תִּשְׁמֹר֒ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8104
מורפ': HVqi2ms שִׁבְעַ֣ת שִׁבְעַ֣ת - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7651
מורפ': HAcmsc יָמִים֩ יָמִים֩ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmpa תֹּאכַ֨ל תֹּאכַ֨ל - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi2ms מַצּ֜וֹת מַצּ֜וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4682
מורפ': HNcfpa כַּֽאֲשֶׁ֣ר כַּֽ - מילת יחס
אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: k/834 d
מורפ': HR/Tr צִוִּיתִ֗ךָ צִוִּיתִ֗ - פועל, פיעל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6680
מורפ': HVpp1cs/Sp2ms לְמוֹעֵד֙ לְ - מילת יחס
מוֹעֵד֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/4150
מורפ': HR/Ncmsa חֹ֣דֶשׁ חֹ֣דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2320
מורפ': HNcmsc הָֽאָבִ֔יב הָֽ - מילית, ה' הידיעה
אָבִ֔יב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/24
מורפ': HTd/Ncmsa כִּי כִּי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־ב֖וֹ ב֖ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3ms יָצָ֣אתָ יָצָ֣אתָ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3318
מורפ': HVqp2ms מִמִּצְרָ֑יִם מִ - מילת יחס
מִּצְרָ֑יִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: m/4714
מורפ': HR/Np וְלֹא וְ - ו' החיבור
לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn־יֵרָא֥וּ יֵרָא֥וּ - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 7200
מורפ': HVNi3mp פָנַ֖י פָנַ֖ - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 6440
מורפ': HNcbpc/Sp1cs רֵיקָֽם רֵיקָֽם - תואר הפועל
צורת יסוד: 7387
מורפ': HD׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
אֶת־חַ֣ג מונח (משרת, דרגא 5) הַמַּצּוֹת֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
תִּשְׁמֹר֒ סגול (מלך, דרגא 2)
שִׁבְעַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) יָמִים֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) תֹּאכַ֨ל קדמא (משרת, דרגא 5) מַצּ֜וֹת גרש (שליש, דרגא 4)
כַּֽאֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) צִוִּיתִ֗ךָ רביעי (משנה, דרגא 3)
לְמוֹעֵד֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
חֹ֣דֶשׁ מונח (משרת, דרגא 5) הָֽאָבִ֔יב זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּי־ב֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
יָצָ֣אתָ מונח (משרת, דרגא 5) מִמִּצְרָ֑יִם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְלֹא־יֵרָא֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) פָנַ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
רֵיקָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד בבוא זמן חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם, וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם ואין לבוא למקדש (כביכול לראות את פניו של ה') בידיים ריקות, ללא הבאת קרבן.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | יָת חַגָּא דְּפַטִּירַיָּא תִטַּר שִׁבְעָא יוֹמִין תֵּיכוֹל פַּטִּירָא כְּמָא דְּפַקֵּידְתָּךְ לִזְמַן יַרְחָא דַּאֲבִיבָא אֲרֵי בֵיהּ נְפַקְתָּא מִמִּצְרָיִם וְלָא יִתַּחְזוֹן קֳדָמַי רֵיקָנִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יַת חַגָּא דְפַטִירַיָיא תִּנְטוֹר שׁוּבְעָא יוֹמִין תֵּיכוֹל פַּטִּירָא הֵיכְמָא דְפַקֵידְתָּךְ לִזְמַן יַרְחָא דְאַבִּיבָא אֲרוּם בֵּיהּ נְפַקְתְּ מִמִּצְרַיִם וְלָא יִתְחַמּוּן קֳדָמַי רֵיקָנִין: |
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
רכד. ולא יראו פני ריקם בזבחים. אתה אומר בזבחים, או אינו אלא (בכספים. הרי אתה דן, נאמר שמחה באדם ונאמר שמחה (בשלמים) [בשמים].) מה להלן בזבחים, אף כאן בזבחים.
דבר אחר ולא יראו פני ריקם , בעולות. או אינו אלא בשלמים. הרי אתה דן, נאמר (שמחה באדם, ונאמר שמחה (בשלמים) [בשמים.] מה שמחה האמורה באדם בדבר הראוי לבא בידי אדם, אף שמחה האמורה (בשלמים) [בשמים]) דבר הראוי לבא בידי שמים. אינו דין שיהא שלחן שלך מלא ושלחן של רבך ריקם.
מלבי"ם - התורה והמצוה
רכג. את חג המצות . שעור הכתוב את חג המצות תשמור למועד חדש האביב. ונראה שרצה ללמד מה שאמר הרמב"ם [פ”ד מה' קדוש החדש הלכה ט”ו] שמה שאמרו חכמים אין מעברים בשני רעבון ובשביעית. הינו שלא יעברו בהם מפני צורך הדרכים והגשרים וכיוצא בהם. אבל אם היתה השנה ראויה להתעבר מפני התקופה או מפני האביב ופירות האילן, מעברים בכל זמן. ולכן אמר פה שהגם שהוא בשנת השביעית, תשמור את חג המצות שיהיה למועד חדש האביב. ואם לא בא אביב בזמנו, תעבר את השנה.
והרמ”ה השיג עליו, דבהדיא גרסינן תניא רמ"א ואיש בא מבעל שלישה וגו'. אמור מעתה ראויה היתה אותה שנה שתתעבר. ומאי טעמא לא עברוה, מפני ששנת רעבון היתה. והרי שהיתה ראויה להתעבר מפני האביב ולא עברוה. ונראה שהרמב”ם סמך על המעלתא דפה. שרבי יהודה בן בתירה חולק ואומר שגם בשביעית לא תהא מביא אלא בחדש האביב.
רכד. ולא יראה פני ריקם . שיביא עולת ראיה. וברייתא זו מובאת בחגיגה (דף ז) וצריך להגיה כפי נוסחת הגמרא.
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם – כְּשֶׁתָּבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנַי בָּרְגָלִים, הָבִיאוּ לִי עוֹלוֹת (חגיגה ז' ע"א).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "שמות כג טו"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.