התורה והמצוה על שמות כג טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כג טו:

רכג. את חג המצות . שעור הכתוב את חג המצות תשמור למועד חדש האביב. ונראה שרצה ללמד מה שאמר הרמב"ם [פ”ד מה' קדוש החדש הלכה ט”ו] שמה שאמרו חכמים אין מעברים בשני רעבון ובשביעית. הינו שלא יעברו בהם מפני צורך הדרכים והגשרים וכיוצא בהם. אבל אם היתה השנה ראויה להתעבר מפני התקופה או מפני האביב ופירות האילן, מעברים בכל זמן. ולכן אמר פה שהגם שהוא בשנת השביעית, תשמור את חג המצות שיהיה למועד חדש האביב. ואם לא בא אביב בזמנו, תעבר את השנה.

והרמ”ה השיג עליו, דבהדיא גרסינן תניא רמ"א ואיש בא מבעל שלישה וגו'. אמור מעתה ראויה היתה אותה שנה שתתעבר. ומאי טעמא לא עברוה, מפני ששנת רעבון היתה. והרי שהיתה ראויה להתעבר מפני האביב ולא עברוה. ונראה שהרמב”ם סמך על המעלתא דפה. שרבי יהודה בן בתירה חולק ואומר שגם בשביעית לא תהא מביא אלא בחדש האביב.

רכד. ולא יראה פני ריקם . שיביא עולת ראיה. וברייתא זו מובאת בחגיגה (דף ז) וצריך להגיה כפי נוסחת הגמרא.

<< · התורה והמצוה על שמות · כג · טו · >>



קיצור דרך: mlbim-jm-23-15