התורה והמצוה על שמות כג ז
<< | התורה והמצוה על שמות • פרק כ"ג • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃
פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כג ז:
רי. מדבר שקר תרחק. הגר”א הגיה בכאן א”ל רבו אתה יודע בי שאם נותנים לי כל ממון שבעולם וכו'. שנמצא במכלתא למעלה על פסוק אל תשת ידך עם רשע . כי בגמ' שבועות (דף לא) למד לה מן מדבר שקר תרחק. ולדעתי זה רומז במה שאמרו כדכתיב. רצונו לומר כמה שאמרו למעלה. ובילקוט יש פה כמה דרושים שאין נמצאים במכלתא שלפנינו.
ריא. ונקי וצדיק אל תהרג . כבר בארתי בפ' איוב (ד ז, ח, ככ יח) שיש הברל בין נקי ובין צדיק. שהנקי הוא בהשקף אל עצמו, שהוא עצמו חף מפשע. והצדיק הוא בהשקף אל אחרים, שאחרים יצדיקו אותו. והגם שהוא רשע בפני עצמו. ויצויר צדיק בלתי נקי, ונקי בלתי צדיק. אם העולם טועים ומצדיקים את הרשע ומרשיעים את הצדיק. ויש צדיק ונקי, אם על פי דין תורה אי אפשר לדונו כלל. ותחלה מצייר המכלתא מי שהוא נקי וצדיק, ויש סברא להרגו. אם ראו רודף אחר חברו להרגו וגם התרו בו. רק שהעדים העלימו עיניהם. והוא נקי גם צדיק כי אי אפשר לשפטו כלל. ומובא בסנהדרין (דף לז ע”ב). ועל פי זה מביא המעשה של שמעון בן שטח. ואגב מביא המעשה מה שאמר שמעון בן שטח ליהודה בן טבאי, שמובא בסנהדרין (שם) וחגיגה (טז ע"ב) [גי' הספרים משובשת].
ואחר כך מפרש אם הוא נקי לבד ולא צדיק. וזה יצויר אם נדון לחובה ואם כן אינו צדיק בדין. ואחר כך מצאו לו זכות והוא נקי מצד עצמו. וכן אם הוא צדיק ולא נקי. וזה יצוייר שיצא זכאי בדין הבית דין והוא צדיק מצד הבית דין. ואחר כך מצאו לו חובה, ואינו נקי. וכמה שאמרו בסנהדרין (דף לג ע"ב) ואמר שבכל זאת השם יעשה משפט בחייבים כמה שאמרו במעשה דשמעון בן שטח שהכישו נחש. ועל זה אמר כי לא אצדיק רשע.
<< · התורה והמצוה על שמות · כג · ז · >>
קיצור דרך: mlbim-jm-23-07