התורה והמצוה על שמות כג יט
<< | התורה והמצוה על שמות • פרק כ"ג • פסוק י"ט |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃
פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כג יט:
רכט. ראשית בכורי אדמתך חוזר למה שאמר וחג הקציר בכורי מעשיך. ופרשת בכורים נאמר בארך במשנה תורה. ובא פה ללמד שהגם ששם נאמר ולקחת מראשית כל פרי האדמה , שיקח פרי ולא משקה. בכל זאת אם לקח פרי יכול להביא משקה. והוא אם דרך הבכורים של הפירות שלקח ועשה מהם משקה. שפה אמר בכורי אדמתך תביא ולא הזכיר שם פרי. וכמה שאמרו בירושלמי (פי"א דתרומות).
וממה שנאמר בכורי אדמתך מוציא אריסין חכירות וכו' כמה שאמרו בבכורים (פרק א). ושם אומר אשר נשבע לאבותנו לתת לנו וממעט גרים ועבדים ונשים וטומטום ואדרוגינוס. ופה אמר סתם תביא. ונקיים שני הכתובים ,שאלו מבאין ולא קורין וכמה שאמרו בבבכורים שם.
רל. לא תבשל גדי . שב אל חג הסוכות, שהיה מנהג עובדי אלילים לבשל ולאכול בעת אוסף התבואה בשר בחלב, והזהיר על זה. וקבלו חז”ל שלאו דוקא בחלב אמו ולאו דוקא גדי. כי גדי משתתף עם מגד, ונקרא כן הולד הרך שיאכלהו למגדנות. בין של עז בין של פרה ורחל. דהא הוצרך לפרט גדי העזים. ולאו דוקא בשה לבד, כי הבשול בא על תקון המאכל לאכילה. ויתכן שיבשל לצורך עצמו או לצורך אחרים. ועל כן באה האזהרה ג"כ להורות שבא בדיוק אחד לאיסור בשול ואחד שלא יבשל לצורך אכילתו היינו שלא יאכל. [ולא אמר לא תאכל כי אינו אסור רק דרך בשול] ואחד שלא יבשל אף לצורך אכילת אחרים. היינו שלא יהיה לו הנאה ממנו. וכן מה שאמר בחלב אמו לאו דוקא, כי כל חלב הוא אמו ומניקתו. ורצונו לומר החלב שממנו ינק ונתגדל, לא תבשל אותו בה. ולמדו בדרכי הלמודים שדוקא חלב ממינו שזה נקרא חלב אמו, לא חלב טמאה ולא חיה. ויש בזה דעות שונות במכלתא, ופירושו התבאר בגמרא (חולין דף קיד ודף קטו). ומפני שכבר קדמוני בזה מפרשי המקרא והמכלתא לא רציתי להאריך בזה.
<< · התורה והמצוה על שמות · כג · יט · >>
קיצור דרך: mlbim-jm-23-19