התורה והמצוה על שמות כג יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כג יז:

רכו. שלש פעמים בשנה וגו' אל פני האדון ה' ובפ' תשא אומר את פני האדון ה' אלהי ישראל . וכבר התבאר אצלי בפי' התנ”ך שכל מקום שיבא שם אלהים בכנוי אל ישראל. כמו אלהי ישראל או אלהיך וכו' מורה על הקשר והדבוק שיש לו עם ישראל. ביחוד על ידי ההשגחה המופלאת והנסים שיעשה עמהם. מה שאין כן כשמזכיר שם הויה או שם אלהים בלא כנוי, מורה על ההשגחה הכללית. והתבאר זה עוד בפי' הספרא ( אחרי קל ) מכמה מקומות.

ועל כן בפ' תשא שהיה אחר שנתפייס על חטא העגל, והם התיראו אז שיסיר השגחתו מהם בעבור חטאם. כמו שיחבאר שם במקומו. הזכיר שם אלהי ישראל להודיע שעדיין חבתו עליהם. ועל זה אמר ה' אלהינו ה' אחד. שהזכיר שם אלהינו על הדבוק שיש לו עמהם. ולכן ואהבת כמו שהוא אוהב אותך. ובירמיה (לב) אמר אני ה' אלהי כל בשר וגו' ועתה לכן כה אמר ה' אלהי ישראל אל העיר הזאת ובו' שעל יעידת חורבן ירושלים שזה מצד הסרת ההשגחה, קראו אלהי כל בשר. ועל יעידת היושועות העתידות שדבר שם מפסוק כ"ו ואילך, הזכיר שם אלהי ישראל. שזה יעשה בהשגחה המיוחדת עליהם. ועל זה אמר אלהים לא אלהיך אנכי (תהלים נ) וכמו שבארתי שם בפירושי עי”ש.

<< · התורה והמצוה על שמות · כג · יז · >>


קיצור דרך: mlbim-jm-23-17