מ"ג שמות כג טו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | יָת חַגָּא דְּפַטִּירַיָּא תִטַּר שִׁבְעָא יוֹמִין תֵּיכוֹל פַּטִּירָא כְּמָא דְּפַקֵּידְתָּךְ לִזְמַן יַרְחָא דַּאֲבִיבָא אֲרֵי בֵיהּ נְפַקְתָּא מִמִּצְרָיִם וְלָא יִתַּחְזוֹן קֳדָמַי רֵיקָנִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יַת חַגָּא דְפַטִירַיָיא תִּנְטוֹר שׁוּבְעָא יוֹמִין תֵּיכוֹל פַּטִּירָא הֵיכְמָא דְפַקֵידְתָּךְ לִזְמַן יַרְחָא דְאַבִּיבָא אֲרוּם בֵּיהּ נְפַקְתְּ מִמִּצְרַיִם וְלָא יִתְחַמּוּן קֳדָמַי רֵיקָנִין: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם – כְּשֶׁתָּבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנַי בָּרְגָלִים, הָבִיאוּ לִי עוֹלוֹת (חגיגה ז' ע"א).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
רכד. ולא יראו פני ריקם בזבחים. אתה אומר בזבחים, או אינו אלא (בכספים. הרי אתה דן, נאמר שמחה באדם ונאמר שמחה (בשלמים) [בשמים].) מה להלן בזבחים, אף כאן בזבחים.
דבר אחר ולא יראו פני ריקם , בעולות. או אינו אלא בשלמים. הרי אתה דן, נאמר (שמחה באדם, ונאמר שמחה (בשלמים) [בשמים.] מה שמחה האמורה באדם בדבר הראוי לבא בידי אדם, אף שמחה האמורה (בשלמים) [בשמים]) דבר הראוי לבא בידי שמים. אינו דין שיהא שלחן שלך מלא ושלחן של רבך ריקם.
מלבי"ם - התורה והמצוה
רכג. את חג המצות . שעור הכתוב את חג המצות תשמור למועד חדש האביב. ונראה שרצה ללמד מה שאמר הרמב"ם [פ”ד מה' קדוש החדש הלכה ט”ו] שמה שאמרו חכמים אין מעברים בשני רעבון ובשביעית. הינו שלא יעברו בהם מפני צורך הדרכים והגשרים וכיוצא בהם. אבל אם היתה השנה ראויה להתעבר מפני התקופה או מפני האביב ופירות האילן, מעברים בכל זמן. ולכן אמר פה שהגם שהוא בשנת השביעית, תשמור את חג המצות שיהיה למועד חדש האביב. ואם לא בא אביב בזמנו, תעבר את השנה.
והרמ”ה השיג עליו, דבהדיא גרסינן תניא רמ"א ואיש בא מבעל שלישה וגו'. אמור מעתה ראויה היתה אותה שנה שתתעבר. ומאי טעמא לא עברוה, מפני ששנת רעבון היתה. והרי שהיתה ראויה להתעבר מפני האביב ולא עברוה. ונראה שהרמב”ם סמך על המעלתא דפה. שרבי יהודה בן בתירה חולק ואומר שגם בשביעית לא תהא מביא אלא בחדש האביב.
רכד. ולא יראה פני ריקם . שיביא עולת ראיה. וברייתא זו מובאת בחגיגה (דף ז) וצריך להגיה כפי נוסחת הגמרא.