מ"ג שמות כג טז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַעֲשֶׂ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּזְרַ֖ע בַּשָּׂדֶ֑ה וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאׇסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְחַגָּא דִחְצָדָא בִּכּוּרֵי עוּבָדָךְ דְּתִזְרַע בְּחַקְלָא וְחַגָּא דִּכְנָשָׁא בְּמִפְּקַהּ דְּשַׁתָּא בְּמִכְנְשָׁךְ יָת עוּבָדָךְ מִן חַקְלָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְחַגָא דְחַצְדָא בִּכּוּרֵי עוּבְדָךְ דְּתִזְרַע בְּחַקְלָא וְחַגָא דִּכְנָשָׁא בְּמִפְקָא דְשַׁתָּא בְּמִכְנְשָׁךְ יַת עוּבְדָךְ מִן חַקְלָא: |
רש"י
"בכורי מעשיך" - שהוא זמן הבאת בכורים ששתי הלחם הבאים בעצרת היו מתירין החדש למנחות ולהביא בכורים למקדש שנאמר (במדבר כח) וביום הבכורים וגו'
"וחג האסיף" - הוא חג הסוכות
"באספך את מעשיך" - שכל ימות החמה התבואה מתיבשת בשדות ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ – שֶׁהוּא זְמַן הֲבָאַת בִּכּוּרִים; שֶׁשְּׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאִים בַּעֲצֶרֶת הָיוּ מַתִּירִין הֶחָדָשׁ לִמְנָחוֹת (מנחות ס"ח ע"ב) וּלְהָבִיא בִּכּוּרִים לַמִּקְדָּשׁ (ביכורים פ"א מ"ג), שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" וְגוֹמֵר (במדבר כח,כו).
וְחַג הָאָסִיף – הוּא חַג הַסֻּכּוֹת.
בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ – שֶׁכָּל יְמוֹת הַחַמָּה, הַתְּבוּאָה מִתְיַבֶּשֶׁת בַּשָּׂדוֹת, וּבַחַג אוֹסְפִים אוֹתָהּ אֶל הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.
רשב"ם
בכורי מעשיך: להתיר חדש במקדש:
וחג האסיף: חג הסוכות בשעת אסיף אשר מלאו הגרנות בר והיקבים תירוש ויצהר וציוה הכתוב לישב בסוכות לזכרון, כי במדבר ישבו באהלים ולא היה להם קרקע ולא דגן ותירוש ויצהר כמו שהיא להם אחרי כן בארץ, ויודו על זאת להק', הרי שלשה רגלים תלוים כולם בפירות הארץ אביב וקציר ואסיף:
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
מלבי"ם - התורה והמצוה
רכה. וחג הקציר . הלא ענין שלש רגלים נתבארו במקומם, וגם ענין זה נשנה בפר' תשא. רק פה בא להוציא ממה שיעלה על הלב, אחר שבשביעית אין קציר ואין אסיף, לא יעשו המועדות שתלויות בקציר ובאסיף. לכן למד שינהגו גם בשביעית, כי כל הענין מדבר בשנת השביעית.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •