קטגוריה:דברים טז ז
ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך.
וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ.
וּבִשַּׁלְתָּ֙ וְאָ֣כַלְתָּ֔ בַּמָּק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ וּפָנִ֣יתָ בַבֹּ֔קֶר וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽיךָ׃
וּבִשַּׁלְתָּ֙ וּ - ו' החיבור
בִשַּׁלְתָּ֙ - פועל, פיעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1310
מורפ': HC/Vpq2ms וְאָ֣כַלְתָּ֔ וְ - ו' החיבור
אָ֣כַלְתָּ֔ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/398
מורפ': HC/Vqq2ms בַּמָּק֕וֹם בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
מָּק֕וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/4725
מורפ': HRd/Ncmsa אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr יִבְחַ֛ר יִבְחַ֛ר - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 977
מורפ': HVqi3ms יְהוָ֥ה יְהוָ֥ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹהֶ֖יךָ אֱלֹהֶ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2ms בּ֑וֹ בּ֑ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3ms וּפָנִ֣יתָ וּ - ו' החיבור
פָנִ֣יתָ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6437
מורפ': HC/Vqq2ms בַבֹּ֔קֶר בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
בֹּ֔קֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/1242
מורפ': HRd/Ncmsa וְהָלַכְתָּ֖ וְ - ו' החיבור
הָלַכְתָּ֖ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1980
מורפ': HC/Vqq2ms לְאֹהָלֶֽיךָ לְ - מילת יחס
אֹהָלֶֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/168
מורפ': HR/Ncmpc/Sp2ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וּבִשַּׁלְתָּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְאָ֣כַלְתָּ֔ מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בַּמָּק֕וֹם זקף גדול (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) יִבְחַ֛ר תביר (משנה, דרגא 3)
יְהוָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֶ֖יךָ טפחא (מלך, דרגא 2)
בּ֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וּפָנִ֣יתָ מונח (משרת, דרגא 5) בַבֹּ֔קֶר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְהָלַכְתָּ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
לְאֹהָלֶֽיךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּבִשַּׁלְתָּ תכין (אין הכוונה לבישול במים, כי צריך לצלות את קרבן הפסח באש) וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ מירושלים חזרה לעירך.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּתְבַשֵּׁיל וְתֵיכוֹל בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּיהּ וְתִתְפְּנֵי בְּצַפְרָא וּתְהָךְ לְקִרְוָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתִטְווּן וְתֵיכְלוּן בְּאַתְרָא דְיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָכוֹן בֵּיהּ וְתִתְפְּנֵי בְּצַפְרָא מֵיפַק חַגָא וּתְהַךְ לְקִרְוָוךְ: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ופנית בבקר והלכת לאהליך. (חגיגה יז וש"נ) מלמד שטעונים לינה.
אין לי אלא אלו בלבד, מנין לרבות עופות ומנחות, יין ולבונה ועצים? תלמוד לומר ופנית בבקר , כל פנות שאתה פונה מן בקר ואילך.
(פסחים צה וש"נ) ר' יהודה אומר, יכול יהיה פסח קטן טעון לינה? תלמוד לומר ( ועשית פסח ) ופנית בבקר והלכת לאהליך , ששת ימים תאכל מצות . את שטעון ששה טעון לינה, יצא פסח קטן שאין טעון אלא יום אחד. וחכמים אומרים, הרי הוא כעצים ולבונה שטעונים לינה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קפ.
ובשלת ואכלת . למה יזכיר שיבשלנו? פי' ר' יהודה שר"ל שיבשלנו שלם, ור' יוסי ס"ל שביו"ט מותר גם בחתיכות, ובשבת אסור. כ"ה בתוספתא, וכן הגיה הגר"א.
ועיין ברמב"ם (ה' ק"פ פו הי"א), שלכתחלה לא יחתכנו, ואם חתכו כשר. וכן דייקו התוס' בפסחים עד ד"ה "נחתך".
קפא.
ופניתה בבקר והלכת לאהליך . והנה כבר נבוכו בו המפרשים, שי"ל בבקר של יו"ט ראשון! שמ"ש רש”י בחגיגה יז, דאלו ביו"ט תחומין אסור, דחו התוס', שלרבנן תחומין דרבנן! ומ"ש רש"י בר"ה ד ובסוכה שחייב לראות העזרה, דחה בטורי אבן בחגיגה, דיכול להראות פנים בלילה!
ולדעתי בספרי מדייק שטעונים לינה אין לי אלא אלו, תפס לשון רבים - על הפסח והחגיגה שעמו. כי בקרא מדבר משניהם, כמ"ש וזבחת פסח צאן ובקר , שהם פסח וחגיגה שעמו. ופרש דיני שניהם, שמ"ש ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב, ביום הראשון לבקר , מדבר בחגיגה שנאכלת לשני ימים, ופי' " לבקר " של מוצאי יו"ט. ועז"א ופנית בבקר , ר"ל " בקר " הנזכר למעלה. כי ביו"ט הוא אוכל עדיין את החגיגה, ובבקר השני תלך לאהליך. ועז"א שטעונים לינה בל"ר (=בלילה ראשון) , שמ"ש ובשלת ואכלת קאי גם על החגיגה.
והנה מ"ש ופנית והלכת מלת " ופנית " מיותר, שהיל"ל “והלכת בבקר לאהליך"! ובכ"מ מציין במלת "פנה" שעוזב חפצו ועסקו במקום זה, ושם מגמת פניו אל ענין או אל מקום אחר. כמו ויפן וירד משה מן ההר , שפנה מעם הדבקות שהיה בו עד הנה עם הא-להים, וירד. וכן ונפן וסע המדברה וכן כולם. ופה אמר שתפנה ממה שהיית עוסק בהקרבה לה', שזה יהיה בבקר, כי קודם הבקר עודך שתול כאזרח רענן, על ידי שהקברת איזה דבר יום אתמול.
ומ"ש "יכול יהיה פ"ש (=פסח שני) טעון לינה", ר"ל לינה עד יום ט"ז, כפסח ראשון. כן פי' בז"א ובצ"ק.
ובזה מסולק קושית התוס' פסחים צה.
רש"י
"ופנית בבקר" - (ספרי) לבקרו של שני מלמד שטעון לינה ליל של מוצאי יו"ט (חגייגה טז)
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר – לְבָקְרוֹ שֶׁל שֵׁנִי; מְלַמֵּד שֶׁטָּעוּן לִינָה לַיְלָה שֶׁל מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב (ספרי קלד).
רשב"ם
ופנית בבקר: אינך צריך להתעכב כל שבעת ימי הפסח:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים טז ז"
קטגוריה זו מכילה את 29 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 29 דפים.