ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יבמות/פרק חמישה עשר

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק חמישה עשר – האשה שהלכה[עריכה]

ירושלמי יבמות, פרק טו, הלכה א[עריכה]

מתני’: טו_אהאשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים. שלום בינו ובינה, ושלום בעולם. באה ואמרה מת בעלה, תינשא. מת בעלה, תתיבם. טו_בשלום בינו לבינה, ומלחמה בעולם. אין שלום בינו לבינה, ושלום בעולם. באת ואמרה מת בעלי, אינה נאמנת. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, לעולם אינה נאמנת, אלא אם כן באת בוכה ובגדיה קרועים. אמרו לו, אחת זו ואחת זו תינשא:
גמ’: כמה דאת אמר, טו_גאם יש עדים שהיא אשת איש, והיא אומרת גרושה אני, אינה נאמנת. ואמר אף הכא כן, ואיך מאמינים להתירה על פי עדותה? שנייא היא בעידי מיתה, מאחר שאם יבוא הוא מכחיש. ותהא נאמנת לומר מת יבמי? וכי תימא הכא נמי, לית יכיל דתנינן, טו_דשאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתינשא. ולא מתה אחותי שתיכנס לביתה. אמר רבי אבא רבי אבא°, בעלה שנישאת לו לרצונה, נאמנת. יבמה שנפלה לו על כרחה, אינה נאמנת. רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° בעי, הגע עצמך שנישאת לו על כרחה, מעתה לא תהא נאמנת? מה שאמרנו שהאשה נאמנת לאמר מת בעלי, לא סוף דבר כמשנה האחרונה, שהקלו טו_השעד אחד מתירה. אלא אפילו כמשנה הראשונה שאין עד אחד מתירה, היא מותרת עצמה. מה בינה לעד אחד? עד אחד חשוד לקלקלה, והיא אינה חשודה לקלקל את עצמה. תנן, שלום בינו לבינה, ומלחמה בעולם. אין שלום בינו לבינה, ושלום בעולם. באת ואמרה מת בעלי, אינה נאמנת. עד אחד מהו שיהא נאמן בשעת מלחמה? נישמעינה מן הדא דתנן, חד בר נש ביומוי ד°רבי רבי יהודה הנשיא. אמרו ליה, הן ההוא פלן? אמר לון מית והשיאו את אשתו. הן ההוא פלן? אמר לון מית. אמר ליה, וכולהון מתים? אמר לון, ואילו הויין בחיין, לא הוון מייתי? רואים שהוא אמר בדדמי. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, בא מעשה לפני °רבי רבי יהודה הנשיא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עז עמוד ב] ואמר, טו_ומאן דנישאת בעדותו, נישאת. מאן דלא נישאת לא נישאת. אמר רבי אייבו בר נגרי רבי אייבו בר נגרי°, בשעת מלחמה הוות. הדא אמרה, שעד אחד נאמן בשעת מלחמה. שרק בגלל שהוא הודה שהוא לא באמת יודע שהם מתו, אינו נאמן מכאן ולהבא. אבל אחרת היה נאמן. מה בין שלום לעולם, לבין מלחמה לעולם? מלחמה בעולם, סבורה בו שמת ולא מת. עד כדון כשהיתה מלחמה בצפון, ובאת מן הצפון בדרום ובאת מן הדרום. היתה מלחמה בצפון, וידענו שבאת מן הדרום, והיא אומרת מן הצפון באתי. האם נאמין לה במיגו שיכלה להגיד מן הדרום באתי שנאמנת, ואף כשאמרה מן הצפון נאמין לה, ומשני נאמנת אבל לא בגלל מיגו, אלא אני אומר מן הדרום באת. והיא אומרת מן הצפון באתי, סבורה להתיר את עצמה שחשבה שאם תגיד שבאה מאזור מלחמה יאמינו לה יותר. הייתה מלחמה בעולם והיא אמרה על מיטתו מת. אינה נאמנת, אני אומר למלחמה הלך. ומה שאמרה על מיטתו מת, סבורה להתיר את עצמה כיוון שהיא יודעת שאם תאמר שמת במלחמה לא יאמינו לה. תנן, אין שלום בינו לבינה, ושלום בעולם. באת ואמרה מת בעלי, אינה נאמנת. אי זו היא קטטה? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב חייה בר אשי רב חייא בר אשי°, אומרת לא קידשתני ולא גרשתני ולא הייתי אשתך מימיי, אין זה קטטה כי היא יודעת שכולם יודעים שזה לא נכון, והיא סתם אומרת מתוך כעס אבל אין כוונתה לשקר כדי להשתחרר ממנו קידשתני וגירשתני אלא שלא נתתה לי כתובתי, הרי זה קטטה שכיוון שהיא מתחילה לשקר, היא גם תשקר ותעיד שהוא מת. אמרה רבי אבא רבי אבא° קומי רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, אמר ליה, הלאוי בני. אלא אפילו היא תובעת בודאי להתגרש, כבר היא חשודה לשקר ואינה נאמנת. תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, לעולם אינה נאמנת, אלא אם כן באה בוכה ובגדיה קרועים. מתיבין ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, הגע עצמך שבאו שני נשים של אותו אדם, והיתה אחת בוכה ואחת שאינה בוכה. לזו את אוסר ולזו את מתיר? התיב רבי חנניה חברון דרבנין רבי חנניה חברון דרבנין°, מי אמר שהיא בוכה על בעלה שמת, הגע עצמך שיצא בנה למדינת הים ומת שם, אני אומר שמא היא מזכרת ובוכה על בנה ולא על בעלה.

ירושלמי יבמות, פרק טו, הלכה ב[עריכה]

מתני’: °בית הלל בית הלל אומרים, לא שמענו אלא בבאה מן הקציר בלבד. אמרו להן °בית שמאי בית שמאי, אחד הבאה מן הקציר, ואחד הבאה מן הזיתים, ואחד הבאה ממדינת הים. לא דיברו בקציר אלא בהווה. חזרו °בית הלל בית הלל להורות כדברי °בית שמאי בית שמאי:
גמ’: אמרו להן °בית שמאי בית שמאי, והלא כל השנה כולה קציר. הא באי זה צד? יצא קציר שעורים, ונכנס קציר חטים. יצא קציר ונכנס בציר. יצא בציר ונכנס מסיק. נמצאת כל השנה כולה קציר. וקיימו את דבריהן. ולמה °בית הלל בית הלל אמרו קציר? אמר רבי מנא רבי מנא°, דאונסה שכיח. שאין החמה קופחת על ראשו של אדם אלא בשעת הקציר. הדא היא דכתיב (מלכים ב ד', י"ח-כ') ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקוצרים, ויאמר אל אביו ראשי ראשי, ויאמר אל הנער שאהו אל אמו. וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת. ורבנן אמרי, דריחשא נחשים שכיח. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° כתיב (תהלים ק"מ, ח') סכותה לראשי ביום נשק.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 טו_א מיי' פ י"ב מהל' גירושין הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף מ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף מ"ח, סמ"ג עשין נ:

2 טו_ב מיי' פי"ג מהל' גירושין הלכה א', מיי' פי"ג מהל' גירושין הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף מ"ח, סמ"ג עשין נ:

3 טו_ג מיי' פ י"ב מהל' גירושין הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ב סעיף ז', סמ"ג עשין מח:

4 טו_ד מיי' פ ג' מהל' יבום וחליצה הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ח סעיף א', סמ"ג עשין מח:

5 טו_ה מיי' פ י"ב מהל' גירושין הלכה ט"ו, מיי' פי"ג מהל' גירושין הלכה ח', מיי' פי"ג מהל' גירושין הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף ג':


[ע"ב]

6 טו_ו מיי' פי"ג מהל' גירושין הלכה י"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף נ':


-----------------------------------דף עח[עריכה]

ירושלמי מאיר יבמות עח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עח עמוד א] ביום שהקיץ נושק את החורף. שבמעבר בין העונות שכיח מחלות דבר אחר ביום נשק. זה נשקו של גוג. דבר אחר, ביום ששני עולמות נושקין זה את זה, העולם הזה יוציא והעולם הבא נכנס היינו ביום המוות

ירושלמי יבמות, פרק טו, הלכה ג[עריכה]

מתני’: °בית שמאי בית שמאי אומרים, תינשא ותיטול כתובה. ו°בית הלל בית הלל אומרים, תינשא ולא תיטול כתובה. אמרו להו °בית שמאי בית שמאי, היתרתם את הערוה החמורה, ולא תתירו את הממון הקל? אמרו להן °בית הלל בית הלל, מצינו טו_זשאין האחין נכנסין לנחלה על פיה. אמרו להן °בית שמאי בית שמאי, והלא מספר כתובתה נלמוד. שהוא כותב לה, שאם תינשאי לאחר תיטלי מה שכתוב ליך. טו_חחזרו °בית הלל בית הלל להורות כדברי °בית שמאי בית שמאי:
גמ’: בנות מהו שייכנסו למזונות על פיה? °בית שמאי בית שמאי עבדין כתובה מדרש כמו פסוק שניתן לדרשה ולכן פסקו לפי הלשון שבני אדם הורגלו לכתוב בשטרות. ד°בית שמאי בית שמאי דרשין מספר כתובתה נלמוד. שהוא כותב לה, שאם תינשאי לאחר תיטלי מה שכתוב ליך. חזרו °בית הלל בית הלל להורות כדברי °בית שמאי בית שמאי. אף °בית הלל בית הלל עבדין כתובה מדרש. דדרש °הלל הזקן הלל הזקן לשון הדיוט היו כותבין באלכסנדריאה. שהיה אחד מהן מקדש אשה וחבירו חוטפה מן השוק. וכשבא מעשה לפני חכמים, ביקשו לעשותן ממזרים. אמר להן °הילל הזקן הילל הזקן הוציאו כתובת אימותיהן. והוציאו כתובת אימותיהן. ומצאו כתוב בהן, לכשתכנסי לביתי תהויין לי לאנתו כדת משה ויהודאי. °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה עבד כתובה מדרש. דדרש °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה הבנים יירשו והבנות יזונו. מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת אביהן. אף הבנות אינן ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן. °רבי מאיר רבי מאיר עבד כתובה מדרש. דאמר °רבי מאיר רבי מאיר, טו_טהמקבל שדה מחבירו, שמין אותה כמה היא ראויה לעשות ונותנין לו. שהוא כותב לו, אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי עבד כתובה מדרש. תני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, טו_ימביא הוא אדם על ידי אשתו כל קרבן שהיא חייבת. אפילו אכלה חלב אפילו חיללה את השבת. וכן היה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, פוטרה גרש, אינו חייב בה. שכן כשפורע כתובתה, בשובר היא כותבת לו, ואוחרן אני פוטרת אותך מכל אחריות די אתיין לך מן קדמת דנא. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא עבד כתובה מדרש. דרש °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, מקום שנהגו לעשות טו_יאכתובה מלוה שהכתובה נכתבה כשטר חוב, גובה את הכל. מקום שנהגו לכפול מה שהכניסה לו כדי לעשות רושם, אינה גובה אלא מחצה. אבל אם כתבו שהוא חייב לה, גובה הכל רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, אין אדם רשאי ליקח לו בהמה חיה ועוף, אלא אם כן התקין להן מזונות כשם שלא ישא אשה אלא אם יש לו במה לפרנסה, שכן כותב לה בכתובה הוי לי לאינתו ואנא אפלח ואוקיר וכו'. כך לא יקח חיה ועוף אלא יהיה לו ממה לפרנסם יש אומרים שהיו כותבים שטר על כך. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן קרחה עבד כתובה מדרש. דאמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן קרחה, המלוה את חבירו, לא ימשכננו יותר על חובו.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עח עמוד ב] שכשמשלם הלוה את החוב והמלוה מחזיר לו את המשכון, הוא כותב לו, תשלמתה מן ניכסיי די אתיין לידי דאקנה לקבל דנה יהיה כל תשלומין ששילמתה לי,ליפרע ממני דמי משכון זה שבא לידי ושנקנה לי מזה. ואם משכנו יותר על חובו, נמצא כמשלם ריבית שזיכה אותו במשכון יקר מהחוב רב חונה רב הונא° עבד כתובה מדרש. דרש רב חונה רב הונא°, הבנים יירשו והבנות ייזונו. מה הבנים יורשין מן המטלטלין. אף הבנות ניזונות מן המטלטלין. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, אין הבנות ניזונות מן המטלטלין. מתניתא מסייעא לשמואל שמואל (אמורא)° דתנן, בנן נוקבן דיהוון ליכי מינאי, יהוויין יתבן בביתי ומיתזנן מניכסיי. ותני עלה, טו_יבממקרקעי ולא ממטלטלי. אמר רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא°, אתיא דרב הונא רב הונא° כ°רבי רבי יהודה הנשיא, ושמואל שמואל (אמורא)° כ°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר. דתני, טו_יגאחד נכסים שיש להן אחריות ואחד נכסים שאין להן אחריות נפרעין מהן למזון האשה והבנות, דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר, נכסים שיש להן אחריות, הבנים מוציאין מן הבנים אם הגדולים החזיקו באים הקטנים ומוציאים מהם, והבנות מן הבנות, והבנים מן הבנות אם הבנות החזיקו כשהיה נכסים מרובים, והבנות מן הבנים אם הבנים החזיקו כשהיה נכסים מועטים. ושאין להן אחריות, הבנים מוציאין מן הבנות, ואין הבנות מוציאין מן הבנים שאין גובין למזון הבנות ממטלטלים. אמרין, חזר בה רב הונא רב הונא° ממה שאמר שבנות נזונות ממטלטלים. אמרין יאות, ירושת הבנים דבר תורה, ומזון הבנות מדבריהן. ודבריהן עוקרין דבר תורה? ומה שכתוב בכתובה הבנים ירשו והבנות יזונו, אין הכוונה כמו שהוא הבין בתחילה לירושה סתם, וכיוון שהבנים יורשים גם מטלטלים גם הבנות נזונות ממטלטלים. שירושה זו מהתורה ואינה מתנאי כתובה. אלא בכסף כתובת אמן פליגין ירושת כתובת בנין דכרין שזה מתנאי כתובה. וכסף כתובת אמן. לא מקרקע הוא? אף הבנות אינם ניזונות אלא מקרקע. היורד לניכסי אשתו, ונתן עיניו בה לגרשה, וקפץ ותלש מן הקרקע, הרי זה זריז ונשכר. טו_ידהיורד לניכסי שבויין, ושמע עליהן שהן ממשמשין ובאין וקפץ ותלש מן הקרקע, הרי זה זריז ונשכר. ואילו הן ניכסי שבויים, כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים, ושמע עליהן שמת וירד לו לנחלה. טו_טואבל ניכסי נטושין, מוציאין אותה מידו. ואילו הן ניכסי נטושין, כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים, ולא שמע עליהן שמתו, וירד לו לנחלה. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, שמעתי הוא שבויין הוא נטושין. אבל ניכסי רטושין, מוציאין מידו. ואילו הן ניכסי רטושין, כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו כאן, ואין ידוע איכן הוא. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, שבוי, זה שיצא שלא לדעת. שאני אומר שאילו יצא לדעת, היה מצווהו. לכן מורידים את הקרוב לנכסיו. נטושים מוציאים אותה מידו, שנטוש, זה שיצא לדעת. ולא מורידים אותו לנכסיו, תדע לך, שעילה היה רוצה להבריחו מנכסיו. שהרי לדעת יצא ולא ציוהו. כנראה שהוא לא מעוניין שירד זה לנכסיו רבי אחא רב אחא° רבי אבא רבי אבא° ורב יהודה רב יהודה° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°, המטלטלים אין בהן משום ניכסי רטושין ומורידים לתוכן קרובים. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רב יהודה רב יהודה°, טו_טזקמה עומדת להיקצר, וגפנים עומדות להיבצר, כמטלטלין הן. רב ששת רב ששת° שאל

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

7 טו_ז מיי' פ ז' מהל' נחלות הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"ד סעיף ב', סמ"ג עשין צו:

8 טו_ח מיי' פ ז' מהל' נחלות הלכה ב', מיי' פ ט"ז מהל' אישות הלכה ל"א, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף מ"ג, סמ"ג עשין מח:

9 טו_ט מיי' פ"ח מהל' שכירות הלכה י"ג, טור ושו"ע חו"מ סי' שכ"ח סעיף ב', סמ"ג עשין פט:

10 טו_י מיי' פ"י מהל' שגגות הלכה ו', סמ"ג עשין רטז:

11 טו_יא מיי' פכ"ג מהל' אישות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ו סעיף י"א, סמ"ג עשין מח:


[ע"ב]

12 טו_יב מיי' פ ט"ז מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ב סעיף ז':

13 טו_יג מיי' פ ט"ז מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ב סעיף ז':

14 טו_יד טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"ה סעיף א':

15 טו_טו מיי' פ ז' מהל' נחלות הלכה ו', מיי' פ ז' מהל' נחלות הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"ה סעיף ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"ה סעיף ד':

16 טו_טז מיי' פ ז' מהל' נחלות הלכה ו', מיי' פ ז' מהל' נחלות הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"ה סעיף ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רפ"ה סעיף ד':


-----------------------------------דף עט[עריכה]

ירושלמי מאיר יבמות עט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עט עמוד א] אילין דיקליא דבבל דלא צריכין מרכבא שאין צורך להתעסק ולהרכיב אותם אלא מאליהם הם גודלים. לא מסתברא מיעבדינן כקמה עומדת להיקצר וגפנים עומדות להיבצר?

ירושלמי יבמות, פרק טו, הלכה ד[עריכה]

מתני’: טו_יזהכל נאמנין להעידה. חוץ מחמותה, ובת חמותה, וצרתה, ויבמתה, ובת בעלה. מה בין גט למיתה? שהכתב מוכיח. טו_יחעד אחד אמר מת, ונישאת. ובא אחר ואמר לא מת, הרי זה לא תצא. עד אמר מת, ושנים אומרים לא מת. אף על פי שנישאת תצא. שנים אומרים מת, ועד אחד אמר לא מת. אף על פי שלא נישאת תינשא:
גמ’: תנן, הכל נאמנין להעידה. חוץ מחמותה, ובת חמותה, וצרתה, ויבמתה, ובת בעלה. תני, כשם שאינן נאמנות עליה, כך היא אינה נאמנת עליהן. בן חמותה כבת חמותה. בן בעלה כבת בעלה. טו_יטצרתה, אפילו נשואה לאחר . יבמתו, אפילו אחותה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מתניתא אמרה שלא עשו זכרים כנקיבות. דתנינן תמן, טו_כשאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתינשא. ולא מתה אחותי שתיכנס לביתה. ואין האיש נאמן לומר מת אחי שאייבם את אשתו. משמע שאין נאמן רק מפני שאין לה בנים שחוששים שמא עיניו נתן בה. אבל אם יש לה בנים שאסורה לו נאמן. מכאן שבן חמותה נאמן ולא נחשדו הזכרים כנקבות. תנן, מה בין גט למיתה? שהכתב מוכיח. וכי הכתוב לבד מוכיח? ולא מפיה מאמינין אותה? הרי אילו לא אמרה בפניי נכתב ובפניי נחתם, אף את שמא מתירה להינשא? רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° כההיא דאמר רבי בון רבי אבין°, ששאלה הגמרא מה מועיל שהשליח אומר בפני נכתב ובפני נחתם, נחשוש שמא הבעל החתים עדים פסולים? ואמר רבי בון רבי אבין°, שהבעל אינו חשוד לקללה בידי שמים. ורק בבית דין חשוד לקלקלה לטעון מזויף כדי שתשאר עגונה. וכשתקנו שצריך שהשליח יעיד שבפניו נכתב ובפניו נחתם, ואז אין הבעל נאמן לפסול את הגט. מתוך שהוא יודע שאם בא ועירער, עירעורו בטל. אף הוא מחתמו בעדים כשירים, שלא להכשילה אם ידחה ערעורו שאינו רוצה לקלקה בידי שמים. אף הכא. מתוך שהיא יודעת שלא עשו בה דבריה אצל חבירתה כלום וגם אם הבעל יבא אינו יכול לערער, אף היא אומרת אמת. אבל אינה נאמנת לאמר מת בעלי. שחוששים שמא שיקרה כדי לקלקל את צרתה שתלך ותנשא, וכשיחזור הבעל חי תהיה אסורה לו. פיסקא: תנן, עד אחד אמר מת, ונישאת. ובא אחר ואמר לא מת, הרי זה לא תצא. מפני שאמר משנישאת.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף עט עמוד ב] הא אם אמר עד שלא נישאת, ונישאת, תצא. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, זו דברי °רבי מנחם בי רבי יוסי רבי מנחם בי רבי יוסי. אבל לדברי חכמים, טו_כאבין אמר משנישאת, בין שאמר עד שלא נישאת, לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. אמר רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב° בשם רב רב (אמורא)°, נישאת על פי שני עדים. אפילו אתא, אמרין לה, לית את אולי אתה אדם אחר. רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° בעי, הגע עצמך שהוא אדם מסויים כגון רבי אימי רבי אמי° שהכל מכירין אותו? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, ולית בר נש דמיי לרבי אמי רבי אמי°  האם לא יתכן שיהיה אדם שדומה לרבי אמי רבי אמי°? אתא עובדא היה מקרה כזה קומי דרבנן דתמן אמרין ליה, לית את הינו. קם אבא בר אבא אבא בר אבא° ולחש לה גו אודנה. ואמר לה בחייך, הב לה גט מספק. קמו תלמידוי דרב רב (אמורא)° ומחוניה היכו אותו על שחלק על רב רב (אמורא)° שאמר שאינו נאמן לאמר שהוא הבעל. אמרי, ערקתא יקד הרצועה שהיכו אותו בה נשרפה, וספסלה יקד. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, תמן הוינא, ולא ערקתא יקדת, ולא ספסלה יקדת, אלא אבא בר אבא אבא בר אבא° הוא דלקה וקם והלך לה. אתא עובדא קומי רבי אימי רבי אמי°, אמר לו לבעל השני, אין ברי דהיא שריא לך מדינא  כן בני היא מותרת לך מן הדין. אלא תהא יודע דבניה דההוא גברא, ממזירא קומי שמייא היינו שידי שמים לא יצאתה כי אולי הוא דובר אמת. והוה רבי זעירא רבי זעירא° מקלס ליה, דו מקים מילתא על בררא

ירושלמי יבמות, פרק טו, הלכה ה[עריכה]

מתני’: טו_כבאחת אומרת מת, ואחת אומרת לא מת. זו שאמרה מת, תינשא ותיטול כתובה. וזו שאמרה לא מת, לא תינשא ולא תיטול כתובה. אחת אומרת מת, ואחת אומרת נהרג. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, הואיל והן מכחישות זו את זו, הרי אילו לא ינשאו. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמרו, זו וזו מודות שאינו קיים, טו_כגהרי אילו ינשאו:
גמ’: אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ורבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, מודה °רבי מאיר רבי מאיר בראשונה אחת אומרת מת, ואחת אומרת לא מת שאף שמכחישות זו את זו, זו שאמרה מת תנשא. אשכח תני, עוד הוא במחלוקת. מה בין שנייה מה בין ראשונה? ראשונה כשמעידה שלא מת, באה להכחיש צרתה שאמרה שמת. לא עשו בה דבר זה אצל חבירתה כלום. שחכמים פסלו צרה לעדות לחברתה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

17 טו_יז מיי' פ י"ב מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף ד', סמ"ג עשין נ:

18 טו_יח מיי' פ י"ב מהל' גירושין הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף ל"ז, סמ"ג עשין נ:

19 טו_יט מיי' פ"ז מהל' גירושין הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף נ"ד:

20 טו_כ מיי' פ ג' מהל' יבום וחליצה הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ח סעיף א', סמ"ג עשין נא:


[ע"ב]

21 טו_כא מיי' פ י"ב מהל' גירושין הלכה י"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף ל"ז:

22 טו_כב מיי' פ י"ב מהל' גירושין הלכה כ"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף מ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף מ"ו:

23 טו_כג טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף ט', טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף מ"ז:


-----------------------------------דף פ[עריכה]

ירושלמי מאיר יבמות פ


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פ עמוד א] מודים °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בעדים שאם עד אחד אומר מת ואחד אומר נהרג ובאו שניהן בבת אחת שאינן נאמנין. מה בין עדים מה בין צרה? לא עשו דברי צרה אצל חבירתה כלום, דאמרינן לקלקלה מכוונת שלא תנשא, מה שאין כן בעדים. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° אילו אמרה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, ממני שמעה ואמרה. תמן תנינן, מי שהיו שתי כיתי עדים מעידות אותו. אלו מעידין אותו שנזר שתים של שלושים יום. ואלו מעידין אותו שנזר חמש. °בית שמאי בית שמאי אומרים כיון שמכחישות זו את זו בטלה העדות. ו°בית הלל בית הלל אומרים שתים בכלל חמש. רב רב (אמורא)° אמר, בכלל נחלקו, שכת אחת אומרת, נזר שתים, וכת שניה אומרת, נזר חמש. אבל בפרט, כשכת אחת אומרת נזר נזירות אחת ונזירות שניה, והכת השניה אומרת מיד אחריהם שלישית רביעית וחמישית. כל עמא מודיי שיש בכלל חמש שתים, ויהא נזיר שתים. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, במונה נחלקו. אבל בכולל, כל עמא מודיי שנחלקת העדות, ואין כאן נזירות. והידינו כלל והידינו מונה? כלל ההן אמר תרתיי וההן אמר חמש. מונה ההן אמר חדא תרתיי. וההן אמר תלת ארבע וחמש. רב רב (אמורא)° אמר הכחיש עדות בתוך עדות, לא בטלה העדות הגמרא תביא דוגמא. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר הכחיש עדות בתוך עדות, בטלה העדות. הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות לדברי הכל. רבי יוחנן רבי יוחנן° כדעתיה, דרבי אבא רבי אבא° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, הוחזק המונה, כגון שיש עדים שראו את המלוה סופר כסף ליד הלוה, זה אמר מן הכיס מנה. וזה אומר מן הצרור מנה. זהו הכחיש עדות בתוך עדות. ואף רב רב (אמורא)° מודה שבטלה העדות שהרי אין כאן עדות של שני עדים. מה פליגין? כשהיו שתי כיתי עדים. אילו אומרים, מן הכיס מנה, ואילו אומרים מן הצרור מנה, שזה הכחיש עדות בתוך עדות שלרבי יוחנן רבי יוחנן° בטל העדות, וכרב לא בטלה העדות שכת אחת אומרת אמת וממה נפשך חייב. אילו אומרים בתוך חיקו מנה הלוה את הכסף שקיבל אחר ההלואה, ואילו אומרים בתוך פונדתו מנה. דברי הכל, זה הכחיש העדות לאחר עדות ולא בטלה עדות. זה אמר במקל הרגו, וזה אמר בסייף הרגו. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. ואף רב מודה שבטלה עדות. מה פליגין? כשהיו שתי כתי עדים. אלו אומרים במקל הרגו, ואילו אומרים בסייף הרגו, שזה הכחיש עדות בתוך עדות, שלרבי יוחנן רבי יוחנן° בטלה העדות. ולרב רב (אמורא)° לא בטלה העדות. אילו אומרים לדרום פנה אחר שרצח, ואילו אומרים לצפון פנה. דברי הכל זה הכחיש עדות לאחר עדות ולא בטלה העדות. חייליה דרב רב (אמורא)° מן הדא דתנן, אשה אחת אומרת מת, וצרתה אומרת נהרג. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. הואיל והן מכחישות זו את זו, לא ינשאו. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ו°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומרים, הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים הרי אלו ינשאו. וקימא לן דהלכה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. ואף שבהכחיש עדות בתוך עדות רב רב (אמורא)° אומר שלא בטלה עדות רק במקרה של שני כיתי עדים, הא נמי כשני כיתי עדים דמי. שהרי האמינה התורה בעדות זו אפילו עד אחד ואפילו אשה. אם כן הרי זה כשני כתי עדים. ולא שמיע דאמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, מודים °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בשני כתות עדים, שאם כת אחת אומרת נהרג ואחת אומרת מת עדותן בטלה? מה בין עדים מה בין צרה? לא עשו דברי צרה אצל חבירתה כלום דאמרינן לקלקלה מכוונת שלא תנשא מה שאין כן בעדים. מתניתא פליגא על רב רב (אמורא)° דתנן, טו_כדאחד חקירות ואחד בדיקות. בזמן שהן מכחישין זה את זה, עדותן בטילה. אמר רבי מנא רבי מנא°, פתר לה רב רב (אמורא)°, שעד אחד מכחיש עד שני באותה כת. אמר רבי אבון רבי אבין°, ואפילו תימר כת בכת, שנייא היא בדיני נפשות דכתיב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פ עמוד ב] (דברים שופטים טז כ) צדק צדק תרדוף

ירושלמי יבמות, פרק טו, הלכה ו[עריכה]

מתני’: טו_כהעד אמר מת, ועד אמר לא מת. אשה אמרה מת, ואשה אומרת לא מת. הרי זו לא תינשא:
גמ’: אמר גידל בר בנימין גידל בר בנימין° בשם רב רב (אמורא)°, בכל מקום שהכשירו עדות אשה כאיש, האיש מכחיש את האשה. אם כך ניתני עד אומר מת, ואשה אומרת לא מת. אשה אומרת מת, ועד אומר לא מת? תני דבית °רבי רבי יהודה הנשיא כן. תני בשם °רבי נחמיה רבי נחמיה, טו_כוהולכין אחר רוב העדות. היך עבידה? שתי נשים ואשה אחת, עשו אותן כשני עדים ועד אחד. הדא את אמר באשה ונשים. אבל אם היו מאה נשים ועד אחד, כעד בעד אינון

ירושלמי יבמות, פרק טו, הלכה ז[עריכה]

מתני’: טו_כזהאשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים. באת ואמרה מת בעלי, תינשא ותיטול כתובה. וצרתה אסורה. טו_כחהיתה בת ישראל לכהן, תאכל בתרומה, דברי °רבי טרפון רבי טרפון. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, אין זה דרך מוציאתה מידי עבירה, עד שתהא אסורה להינשא ואסורה מלוכל בתרומה:
גמ’: מאי טעמא צרתה אסורה? חשודה היא לקלקל עצמה כדי לקלקל צרתה. מעתה אפילו על עצמה לא תהא נאמנת? מתוך שהיא יודעת שלא עשו דבריה אצל חבירתה כלום, אף היא אומרת אמת. מעתה, אפילו על צרתה תהא נאמנת? אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, חוזר לקילקול הראשון, חשודה היא לקלקל עצמה כדי לקלקל צרתה

ירושלמי יבמות, פרק טו, הלכה ח[עריכה]

מתני’: אמרה מת בעלי ואחר כך מת חמי. תינשא ותיטול כתובה, וחמותה אסורה. היתה בת ישראל לכהן, תאכל בתרומה דברי °רבי טרפון רבי טרפון. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, אין זו דרך מוציאתה מידי עבירה, עד שתהא אסורה להינשא ואסורה מלוכל בתרומה:
גמ’: ותהא נאמנת לומר מת חמי? לא כן סברינן מימר, כשם שאינן נאמנות עליה, כך היא אינה נאמנת עליהן? והרי כשמת בעלה אין הוא עוד חמיה ותהיה נאמנת.

-----------------------------------דף פא[עריכה]

ירושלמי מאיר יבמות פא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פא עמוד א] אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° תיפתר שהיה חמיה כאן סיימה וכיוון שגרו קרוב מלבד השנאה של חמותה על שהיא אוכלת את נכסי בנה שנאה שבטלה במות הבן שונאת את חמותה בגלל שגרה לידה וסבלה ממנה אולי היא רוצה לנקום בחמותה על העבר

ירושלמי יבמות, פרק טו, הלכה ט[עריכה]

מתני’: טו_כטקידש אחת מחמש נשים ואין ידוע אי זו קידש. וכל אחת ואחת אומרת אותי קידש. נותן גט לכל אחת ואחת, וכתובה ביניהן ומסתלק, דברי °רבי טרפון רבי טרפון. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, אי זו דרך מוציאתו מידי עבירה, עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת. גזל אחד מחמשה ואין ידוע אי זה מהן גזל. וכל אחד ואחד אומר אותי גזל. מניח את הגזילה ביניהן ומסתלק, דברי °רבי טרפון רבי טרפון. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, טו_לאין זו דרך מוציאתו מידי עבירה, עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד:
גמ’: אמר רבי אסי רבי אסי°מתניתין ד°רבי עקיבה רבי עקיבא ודלא כ°רבי טרפון רבי טרפון. דתנינן תמן, טו_לאאמר לשנים גזלתי את אחד מכם מנה, ואיני יודע איזה מכם הוא. אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה, ואיני יודע איזה מכם הוא. נותן לזה מנה ולזה מנה, שהודה מפי עצמו. אמר, רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° דברי הכל היא, מודה °רבי טרפון רבי טרפון שאם רוצה לצאת ידי שמים כמו כאן שהודה מפי עצמו צריך לתת לכל אחד ואחד. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°, כאן שיש עדים יודעים שגזל, ובזה אף °רבי טרפון רבי טרפון מודה שחייב לתת לכל אחד ואחד, כאן במשנה שלנו שאין עדים יודעים. ולולי הוא לא ידעו בכלל שהוא חייב. ובזה אומר °רבי טרפון רבי טרפון שמניח בניהם ומסתלק. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, כאן בשותקין וכיוון שהם לא תובעים מניח בניהם ומסתלק, כאן במדברים. וכיוון שכל אחד תובע אותו חייב לתת לכל אחד. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רב רב (אמורא)°, כאן בנשבע לאחד מהם בשקר. וכיוון שצריך כפרה, חייב לשלם לכל אחד ואחד, כאן בשלא נשבע. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אם בשנשבע, היה לו לעשות שליח בית דין ולמסור להם את הכסף ולמה ישלם כפול? שרבי יוחנן רבי יוחנן° סבר מימר, דהא דתני הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי, לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו אבל משום תקנת השבים תקנו חכמים נותן הוא לשליח בית דין שעשה. שיכול לתת אף לבית דין שעשאו גוזל, ולא רק כשעשאו נגזל. רב רב (אמורא)° אמר רק בית דין שעשאו נגזל חשוב, ולא בית דין שעשאו גוזל. חיליה דרב רב (אמורא)° מן הדא, דתני, אמר °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר, בית דין שעשאו נגזל, ולא בית דין שעשאו גוזל. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. והא תני, אמר לשנים גזלתי את אחד מכם מנה ואחד מכם מאתים ואיני יודע אי זה מכם, נותן לזה מאתים ולזה מאתים, ואם לאו היה לו לשתוק. אם בשנשבע, היה לו לשתוק? הרי מוכרח להודות כדי שתהיה לו כפרה? רבי ירמיה רבי ירמיה° הקשה כי הוא סבר מימר שכוונת הבריתא שהיה לו לשתוק ולא להודות. לכן הוא הקשה. אם בשנשבע, הרי מוכרח להודות כדי שתהיה לו כפרה. אבל רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° סבר מימר, שכוונת הבריתא לאמר שהיה לו לשתוק ולא להשבע. אבל אחרי שנשבע ודאי חייב לתת לכל אחד ואחד. אמר רבי יודן רבי יודן°, ואפילו תימר דאינון אמרין, היא שותקין והיא מדברים שאין הבדל בין אם הם תובעים אותו ובין אם לא. ובבא לצאת ידי שמים. בגזילה מודי °רבי טרפון רבי טרפון שכיוון שגזל, כדי לצאת ידי שמים צריך לשלם לשניהם. בפקדון דשתק מתגר, ודמשתעי  המדבר מפסיד. דשתק מתגר, מן הדה דתנן, טו_לבשנים שהפקידו אצל אחד, זה מנה וזה מאתים. זה אומר מאתים שלי, וזה אומר מאתים שלי. נותן לזה מנה ולזה מנה, והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פא עמוד ב] דמשתעי  המדבר מפסיד מן הכא דתנן, אמר גזלתי את אחד מכם ואיני יודע איזה מכם או אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה ואין יודע אי זו הוא נותן לזה מנה ולזה מנה שהודה מפי עצמו.

ירושלמי יבמות, פרק טו, הלכה י[עריכה]

מתני’: טו_לגהאשה שהלכה היא ובעלה ובנה למדינת הים. באה ואמרה מת בעלי ואחר כך מת בני, נאמנת. מת בני ואחר כך מת בעלי, אינה נאמנת. וחוששין לדבריה, וחולצת ולא מתייבמת. טו_לדנתן לו בן במדינת הים. אמרה מת בני ואחר כך בעלי, נאמנת. מת בעלי ואחר כך מת בני, אינה נאמנת. וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת. טו_להנתן לי יבם במדינת הים. אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי, יבמי ואחר כך מת בעלי, נאמנת. טו_לוהלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים. אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי. יבמי ואחר כך מת בעלי. אינה נאמנת. טו_לזשאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתינשא. ולא מתה אחותי שתיכנס לביתה. ואין האיש נאמן לומר, מת אחי שייבם את אשתו. ולא מתה אשתו, שישא אחותה:
גמ’: תנן, מת בני ואחר כך מת בעלי, אינה נאמנת. וחוששין לדבריה, וחולצת ולא מתייבמת. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° בעא קומי רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. מן תנא חוששין לדבריה וחולצת. שמשמע שאף אם הצרה תעיד ההיפך, שקדם מת הבן ואחר כך מת הבעל אין חוששין לדברי הצרה? °רבי טרפון רבי טרפון דלא כ°רבי עקיבה רבי עקיבא? דתנן, האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים. באת ואמרה מת בעלי, תינשא ותיטול כתובה וצרתה אסורה. היתה בת ישראל לכהן, תאכל בתרומה, דברי °רבי טרפון רבי טרפון. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, אין זה דרך מוציאתה מידי עבירה, עד שתהא אסורה להינשא ואסורה מלוכל בתרומה. רואים של°רבי עקיבא רבי עקיבא חוששים לעדות הצרה. אמר לו, דברי הכל הוא הכא, אוף °רבי עקיבה רבי עקיבא מודה בה. מה בינה לקדמייתא? למה הכא את אמר אינה נאמנת, והכא את אמר נאמנת? הן דתימר נאמנת, באומרת מת בעלי ואחר כך מת בני, כשיצתה מכלל היתר ליבם, שהרי היה לה בן כשיצאה והיתה בחזקת שאינה זקוקה ליבום, והצרה אומרת מת הבן ואחר כך הבעל לסתור את החזקה. והן דתימר אינה נאמנת, באמרה מת בעלי,כשלא יצתה מכלל היתר ליבם. שהרי היתה בחזקת שבעלה חי ואסורה ליבם. והיא אומרת מת בעלי לסתור את החזקה, כיוון שהצרה אומרת לא מת ונעמידה על החזקה, חוששין לדברי הצרה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° מתניתא אמרה שלא עשו זכרים כנקיבות. דתנינן, שאינה נאמנת לומר מת יבמי שתינשא, ולא מתה אחותי שתכנס לביתה, ואין האיש נאמן לומר מת אחי שייבם את אשתו, מפני שאין לה בנים, הא אם יש לה בנים נאמן.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

29 טו_כט מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ט סעיף א':

30 טו_ל מיי' פ"ד מהל' גזלה ואבדה הלכה ט', מיי' פ"ד מהל' גזלה ואבדה הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' שס"ה סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' שס"ה סעיף ב', סמ"ג עשין עג:

31 טו_לא מיי' פ"ד מהל' גזלה ואבדה הלכה ט', מיי' פ"ד מהל' גזלה ואבדה הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' שס"ה סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' שס"ה סעיף ב', סמ"ג עשין עג:

32 טו_לב מיי' פ"ה מהל' שאלה הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ש' סעיף א', סמ"ג עשין פח:


[ע"ב]

33 טו_לג מיי' פ ג' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ו סעיף י"א, סמ"ג עשין נא:

34 טו_לד טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ו סעיף י"ב:

35 טו_לה מיי' פ ג' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ח סעיף ב', סמ"ג עשין נא:

36 טו_לו טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ח סעיף א':

37 טו_לז טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ח סעיף א':


הדרן עלך פרק האשה שהלכה

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_יבמות/פרק_חמישה_עשר&oldid=2812078"