שולחן ערוך אבן העזר יז מז
<< · שולחן ערוך אבן העזר · יז · מז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
זאת אומרת מת וצרתה אומרת נהרג, הואיל ושתיהן אומרות שאינו קיים, הרי אלו ינשאו:
מפרשים
(צב) הואיל ושתיהן אומרו' שאינו קיים הרי אלו ינשאו: בסעיף ט' פסק כן בשני עדים וכבר כתבתי שם לשון ריא"ז וע"ש:
(קלח) זאת אומרת וכו': דה"ה כיון דשניהם באו להתיר ומכחישי' זא"ז הוי הכחשה בשלמ' כשאמר' לא מת ומכחש' את צרת' האומר' מת יותר מסתבר דאינה נאמנת כיון דמכחשת את צרתה, ועיין תוס' שם דף קי"ח וא"ל הא כבר נשמע דין זה ממ"ש בס"ט עד אמר מת ועד אמר נהרג דנאמן וי"ל שם עכ"פ איכא תרי עדים כשרים האומרים דאינו חי אבל כאן ה"א כיון דליכ' עדים אלא הן אומרים דאינו מת /דמת/ והן מכחישים זא"ז לא הוי עדו' קמ"ל:
הואיל ושתיהן אומרות כו' זהו לשון המשנה אליבא דר' יהודה ור"ש וק"ל למה אמרו דין זה דוקא בצרות ולא בעדים דעלמא שכן הוא הדין באמת באם מכחישים זא"ז כדלעיל סעיף ט' ותו ק"ל כיון דקי"ל דאין צרה יכולה לאסור חבירתה אפי' היא מכחישת' ואמר' לא מת כמ"ש סעיף מ"ו א"כ למה תלה טועם ההיתר במה ששתיהן מודות שאינו קיים תיפוק ליה דאפילו בהכחשה גמורה לית לן בה ונ"ל דקמ"ל רבותא בצרות דהא טעם דאינה יכולה למוסר חבירתה הוא מטעם שהיא שונאה אותה ולחובתה נתכוין שתשב עגונה ואע"ג שגם היא תתעגן לית לן בזה מידי וא"כ כאן שאומרת נהרג אנו רואין שאין כוונתה להכעיס לחבירתה דא"כ היה לו לומר לא מת כלל וא"כ שכל אחת מעידה האמת לפי דברי' ואנו רואים הכחשה בדבריהם ואחת מהם ודאי שקרנית ואולי שתיהן שקר כי אין יודעים אמיתת הדברים כמ"ש התוס' שם סברה זו קמ"ל דאין כאן שקר ודאי לאסור אותה הואיל ושתיהן מודות שאינו קיים כנ"ל נכון וברור (ועי' סימן א' בסופ'):